אלי ישי, פליט פוליטי, עוסק בשיקום מפלגתו, "יחד", ומנסה לגייס כספים כך: צילום אישי איתו בעלות של 7,500 שקל ופגישה אישית בעלות של 10,000 שקל. בינתיים אין קופצים על המציאה.

ישי, אתה לוקח על צילום יותר מקים קרדשיאן?

מני חדד, יועץ התקשורת של אלי ישי: "בגיוס כסף למפלגות יש המון מגבלות של חוק, אסור לתת מתנות. אז החברה שמפיקה עבורנו את הקמפיין טוענת שחייבים לתת תמריצים לאדם שתורם, ואנחנו הגדרנו את התמריצים בצורה הזו. הלוואי ויכולתי לתת מתנה מכובדת יותר לכל תורם, לא שתמונה עם אלי היא לא מתנה מכובדת. בלי הרבה קידום הגענו ל־100 אלף שקל. היעד הוא 680 אלף שקל, ואני מאמין שנכפיל אותו".



>הבשורות הלא טובות מכות בצרורות במשפחת חזן. אחרי שהבן אורן התרסק בפריימריז בליכוד, חוותה אמו, אביבה, תאונת דרכים.

אביבה, מי שם עליכם עין?

״אני אחרי תאונה. דברי איתי בראשון״.

אורן חזן (צילום: אביב חופי)
אורן חזן (צילום: אביב חופי)

>מפלגת העבודה פנים רבות לה. אחרי שהשקיעה כמיליון שקל בבחירתו המחודשת של ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, ביום שני השבוע לא אפשרו לו להצביע בפריימריז, בטענה שהוא לא התפקד למפלגה. קוניק נאלץ לעזוב את המקום בכעס, אבל סוף טוב לסיפור, וקוניק הצביע בסוף.

קוניק, לא נשאר לך כלום מהמיליון כדי לשלם ולהתפקד?

"הצבעתי כמו גדול. ממש לא עזבתי, ודאי לא בכעס. הייתה תקלה, אמרתי שאחזור יותר מאוחר כשהיא תסודר, וכך קרה".

>אולי היה הרבה יותר שמח בבית "האח הגדול VIP" אם אפרים ארליך, קרמשניט, קצין המשטרה האגדי, היה נכנס אליו בסערה. אף על פי שעבר את כל האודישנים ואפילו הובטח לו תשלום מכובד מאוד, החליט קרמשניט להרים ידיים ולוותר.

קרמשניט, לפחות תתקין מצלמות באוטובוס.

"לא הייתי מעוניין להיכנס. הודיתי למציעים. כמו שנאמר ‘טוב שם טוב משמן טוב'".

(צילום: פלאש 90)
(צילום: פלאש 90)

>שני בבוקר, כנס עיתון "בשבע" במלון "קראון פלאזה" בירושלים. הנשיא רובי ריבלין נואם ולפתע מתחיל איש מבוגר לרוץ לקראתו וצועק: "תפסיקו עם הנשק הגרעיני, הרגו אותנו בשואה". במקום מתפתחת מהומת אלוהים. המאבטחים קופצים על האיש, מצמידים אותו לרצפה. הנשיא ריבלין לא מאבד את חוש ההומור ואומר לו: "אתה איש נחמד מאוד, אתה איש נחמד".

אלי יוסף, מפגין קבוע נגד מכירת נשק גרעיני ואימון כוחות, מה הביא אותך לכנס?

"בכנס מדברים על הכל, מנושאי ביטחון עד נושאי חברה, אבל אף פעם לא מדברים על זהות העם שלנו. אנחנו שותפים לפשע. אני זועק, ואף פוליטיקאי לא אמר לי: ‘אנחנו יכולים לעשות את זה. לעצור את זה'. פניתי לריבלין ואמרתי לו שהוא לא יכול לשתוק יותר. השתיקה שלו מחפירה".

נעלבת מזה שהתנפלו עליך?

"זה קורה לי כל הזמן. לא רוצים לשמוע אותי ורוצים להעלים את זה".

ראובן ריבלין (צילום: אבשלום ששוני)
ראובן ריבלין (צילום: אבשלום ששוני)