ד"ר רחלי שיאון–שריד, בתה של יעל דיין והנכדה של משה דיין, יצאה בפוסט חריף המבקר את ענת גורן על הסדרה, "דיין: המשפחה הראשונה". לא נגענו: "סבא שלי הוא משה דיין. אהבתי אותו מאוד. אפשר להגיד הרבה דברים רעים על משפחת דיין, וגם נאמר לא מעט במרוצת השנים. אבל משפחת דיין זה גם בניית צה״ל בשנות החמישים, והניצחון בששת הימים, והסכם השלום עם מצרים, ומשכית וקליטת העלייה ושילוב הנשים הבדואיות של סבתי רות, וגבעת חלפון ואגפא של אסי, והאמנות של אודי, והחוק למניעת הטרדה מינית והמהפכה בזכויות הלהט״בים, זכויות נשים והמאבק לשלום של אמי יעל. כן, וגם מלחמת יום כיפור והשערוריות והביזיונות, שאותם אני נושאת כאות קין מאז ילדותי. ענת גורן שכנעה אותי להתראיין לסדרה החדשה שלה, בתואנה שהיא מכינה סדרה על הנשים במשפחת דיין, מה שהסתבר בדיעבד כסוג של רמאות. סיפרתי לה שבעבודה שלי כרופאת טיפול נמרץ ילדים אני פועלת כל יום לפי האתוס המשפחתי עליו גדלתי, של תרומה לציבור והצלת חיי כל ילד באשר הוא. אף מילה מזה לא נכנסה לסדרה, כי לא היה בזה מן הרכילות והנמוך והצהוב. הדברים שאמרתי לא התאימו לנרטיב המעוות שיצרה, ולכן היא זרקה אותם החוצה. מה שנשאר ומשודר הוא רכילות מהסוג הגרוע והלעוס, והיו לצערי מי שעזרו לה בזה. הסיפור האמיתי והמורכב של משפחת דיין, על האורות והצללים שלה, עוד יסופר".

יעל ורות דיין (צילום: יוסי אלוני)יעל ורות דיין (צילום: יוסי אלוני)

שלום, רחלי. קראתי את הפוסט, מה הטענה שלך?

"נו, אז לא הבנת מה רשום שם?".


הבנתי, אבל כשעושים סרט מצלמים אלף שעות ומפרסמים חמש שעות.

"זה לא בדיוק ככה. ענת גורן התקשרה אלי כל שבוע עם הצעות כאלה ואחרות להשתתף באופן חושפני בסדרה. הטענה היא לא על זה שהיא לא שמה אותי בסדרה".

מזקקים את מה שהכי מעניין.

"בעיני לא. אם זה מה שעושים, אז מזלזלים בציבור מתוך מחשבה שכל מה שמעניין אותו זה רכילות ודברים רעים שאחד יגיד על השני".

מה למשל רצית שיתפרסם ולא התפרסם?

"קודם כל, מה שכתבתי בפוסט. זו הסיבה היחידה שהסכמתי להשתתף בתוכנית. זה הוצג לי בתור סרט שעושים על נשות משפחת דיין, נשים בהחלט מאוד חזקות ועושות ואני שמחה להיות חלק מהן. לאורך השנים מעולם לא התראיינתי, מתוך מחשבה שהסיבה שאני אתראיין זה לדבר על העשייה שלי. אז זה מה שהסכמתי לצלם ולדבר עליו, וזה הוצא בגלל שזה לא התאים לתזה ולקונספט. וזה מה שכתבתי ועל זה חבל לי. מעבר לזה היא גם הוציאה דברים כאלה ואחרים של עשייה שאמא שלי דיברה עליהם. זה באותו כיוון של לא מתאים לקונספט ולא מספיק צהוב ומעניין ברמה הרכילותית".

וסבתא?

"לגבי סבתא אני לא יודעת, כי אני לא יודעת על מה היא דיברה. הסדרה נוראית בעיני".

עוד בני משפחה שותפים לדעתך?

"כן, אבל הם ידברו בעצמם".

מי?

"אני לא יכולה לפרט, אבל בואי נגיד שיש הרבה אנשים שהיא פנתה אליהם במשפחה והם סירבו להשתתף. מי שהשתתף, השתתף מהסיבות שלו".

היא לא אמרה לכם שהיא שינתה את הקונספט, מנשות דיין לשושלת דיין?

"זה לא העניין של מה היא אמרה. היא יכולה להגיד. זה לא רלוונטי. ברגע שדיברת או לקחת חלק במשהו, אתה לא יכול להוציא את עצמך אם עשית את זה מרצונך".

אמא שלך הייתה מרוצה?

"ממש לא".


ענת גורן (צילום: רפי דלויה)ענת גורן (צילום: רפי דלויה)

יעל דיין, תרצי להוסיף משהו?

"אני מצדי מיציתי את הנושא, נדבר בשמחות אחרות".

ענת גורן, צהוב עולה?

"צר לי שכך רחלי מרגישה, ויש לי הערכה רבה לעבודתה החשובה בבית החולים וולפסון ובפרויקט 'הצל לבו של ילד'. בנוסף לסצינה הקצרה שצילמתי עמה בבית החולים ונכנסה בחלקה, ניסיתי לראיין אותה שוב, ראיון מקיף ונרחב, כפי שהתראיינו כולם. למרבה הצער, היא סירבה פעם אחר פעם, ומכאן חלקה המוגבל בסדרה. רחלי התראיינה בשלב שבו היה ברור לחלוטין כי הסדרה איננה על נשות המשפחה, אלא על המשפחה כולה. בניגוד להתרשמותה של רחלי, לצד סיפוריה האינטימיים והמרתקים של המשפחה ניתן גם ביטוי לחלקו של דיין בבניית צה"ל של שנות ה–50, חלקו הדרמטי במלחמת ששת הימים, כיצד לא עמד על דעתו בכיפור, האופוזיציה הציבורית המרשימה שהעמידו לו אסי ויהונתן, כמו גם יצירותיהם המופלאות, קמפ דיוויד, משכית, מפעל חייה של רות ועוד. פועלה של אמה, הגברת יעל דיין, מבלי לזלזל בו, מצא פחות ביטוי, אם כי לתפיסת עולמה ולעמדותיה ניתן משקל רב ביותר. ייתכן ויעל דיין ראויה לסדרה עליה ועל פועלה. אבל זאת איננה הסדרה שאני בחרתי לעשות".