השחקנית וכוכבת הילדים, שירן סנדל, נפרדה מאביה שנפטר לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. לפני כשבועיים שיתפה סנדל ברשתות החברתיות כי אביה מורדם ומונשם וביקשה מעוקביה: "התפללו עבורו". כעת סנדל חושפת כי אביה הלך לעולמו ומשתפת בהספד אותו הקריאה בהלווייתו.
"16/12/2020. 21:05. תאריך מקולל. לנצח תהיה זאת השעה שהרגה לי אותו. אבא שלי כבר לא בחיים. את הטקסט שתקראו למטה הקראתי בהלוויה שלו. זה מי שאבא שלי היה . אבא שמגשים חלומות ובעל מהאגדות. לפני שתמשיכו לקרוא אני רוצה להגיד תודה מעמקי נשמתי לכל מי שהתפלל עבורו. לכל מי ששלח הודעה. ריגשתם אותנו מאוד. לצערי מחלת הסרטן הנוראית הכריעה אותו. וגם אותנו. תקופה מאתגרת לפני. מנסה לאחות את הלב השבור", כתבה סנדל.
View this post on Instagram
"לאבא שלי יש סולם. מגיע כמעט עד שמיים. לאבא שלי באמת היה סולם והוא היה נותן לנו לעלות ולרדת כמה שאנחנו רוצות כשהוא נמצא שם תמיד מאחורינו לתמוך ולשמור ולהגן. כל מה שרצינו, שם הוא היה. רציתי התעמלות קרקע, שם הוא היה, רצינו קרטה, הוא בא לכל אימון ולכל תחרות. רציתי גלגלי ענק, נוכח מאוד. החלטתי שאני רוצה להיות שחקנית, וכשכולם אמרו זה יעבור לה הוא הלך איתי בכל הכוח. 3 פעמים בשבוע הייתי מתקשרת אליו ואומרת לו 'אבאאא יש אודישן', הוא היה עונה 'אבל שירי אני בעבודה', 'אבל אבא זה אודישן ממש חשובבב', 'טוב אני בא'. וככה כל פעם מחדש. בדרך לתל אביב היו לנו סימני דרך שממש הצחיקו אותנו, אלוהים יודע למה, אבל זה היה רק שלי ושלו... ועכשיו כשהתחלתי לקחת אותו לטיפולים עשינו לנו סימני דרך חדשים. מצאנו פסל מתכת שנראית כמו חיה שמתכוננת למלחמה וראינו את הנשר של העיר נשר והחלטנו שפסל החיה והנשר ביחד נותנים לך כוחות מלחמה כל פעם שאנחנו עוברים דרכם. ובדרך חזרה הביתה באמצע המדרגות מאבן גילינו פתאום אחרי אחרי שנים שאנחנו גרים שם שיש פינה שהיא כמו ספסל מנוחה. שם היינו עוצרים ומדברים 10 דקות. בזמן שהוא מחזיר חמצן לגוף ומתנשף בכבדות, אני חופרת כמה כדאי לו להילחם ולא לוותר. לפעמים שתקתי כי ראיתי שזה יותר מדי", שיתפה סנדל.
עוד הוסיפה כוכבת הילדים: "כמה פחדתי להגיע לרגע הזה. ובצדק. הכאב הזה שאני מרגישה עכשיו בפנים הוא כאב פיזי ונפשי בעוצמה שמעולם לא חשבתי שאפשרי לחוות. 21:05 לנצח השעה שהרגה לי אותו. 20 דק אחרי הגענו. אפילו את הפרידה לקחו לנו. אבל מישהו אמר לי משהו נכון. אתה לא רצית שנזכור אותך נאנק מכאב וסובל ברגעייך האחרונים. רצית שנראה אותך שלוי ורגוע. סבלת. היה לך קשה ונאבקת בכל הכוח בשבילנו. אבא שלי אני רוצה להגיד לך מעומק ליבי, תודה. תודה על מי שאתה. על כל האהבה והביטחון והחום שהערפת. מעולם לא שפטת. בטחת בנו וגבית אותנו גם כשעשיתי בעיות בבית ספר. הלכת איתנו בכל דרך שרצינו גם עם לא היינו החלטיות. רצית רק שנהיה מאושרות. אני אקח אותך איתי יד ביד בהמשך המסע גם עם זה מרחוק ואי אפשר לראות. אבל להרגיש אני תמיד תמיד תמיד ארגיש אותך. אני ילדה של אבא".
