על רקע מבצע "שומר החומות", בימים האחרונים דפי אינסטגרם של סלבס ושל אושיות רשת ישראליות הותקפו בהודעות של גולשים ערבים ופרו־פלסטינים הקוראים לחרם על ישראל, מפיצים פייק ניוז על הנעשה במדינה ויוצאים נגד פעולות צה"ל. בין המותקפים נמצאים מיטב ידוענינו בארץ ובחו”ל, דוגמת גל גדות, בר רפאלי, אסתי גינזבורג, נועה תשבי, לי לוי, נגה ארז, עידן עמדי ועוד.

לצד הגולשים הפרו־פלסטינים המגיבים, גם ארגונים אנטי־ישראליים מפגיזים בארטילריית טוקבקים ותגובות את העמודים של מיטב ידועני ישראל ואושיות רשת מקומיות. “זה המקרה הכי קיצוני שהיה עד כה מבחינת כמות התגובות ברשתות נגד ישראל”, אומר אביב לוסקי, מנכ"ל ומייסד Digistage, חברת הדיגיטל המובילה בישראל לאמנים וגופים בתחום התרבות. “מבחינת המלחמה התדמיתית, אנחנו בהפסד ענק. בהאשטגים יש הפרש של מיליונים בין תגובות פרו־ישראליות לתגובות נגד ישראל. המתנגדים מייצרים מלחמה תודעתית מטורפת, והבעיה הרצינית היא שהם משתמשים בסלבים ברחבי העולם לצורך זה”.

מי עומד מאחורי זה לדעתך?
"אני מנהל את עמודי הדיגיטל של מיטב אמני ישראל ומדובר במתקפות מאורגנות לחלוטין. קשה להגיד בדיוק מי עומד מאחוריהן, אבל בדרך כלל מדובר בקמפוסים ובסטודנטים באוניברסיטאות בעולם הערבי שבדרך כלל מסמנים לעצמם יעדי תקיפה”.

תגובות לגל גדות (צילום: אינסטגרם)
תגובות לגל גדות (צילום: אינסטגרם)

כדברי לוסקי, התקיפה היא בשתי חזיתות: “האחת - ניסיונות פריצה דרך ‘פישינג’, השתלטות על חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם דרך שליחת הודעות על בעיה בחשבון. בחזית השנייה הם תוקפים בתגובות. כל החשבונות שיש לנו - מנגה ארז, דרך עידן עמדי, יובל דיין ואמיר דדון, ועד נתן גושן ובעצם כל האמנים ללא יוצא מן הכלל - זוכים לתגובות בהודעות פרטיות, בסטורי ובפוסטים. מציפים אותנו בהמון תגובות שליליות נגד ישראל, מרביתן באנגלית ובערבית. אנחנו תמיד מרגישים את זה לפני, אחרי ותוך כדי מבצעים צבאיים, אבל הפעם, במערכה הנוכחית, זה פשוט טירוף. הרבה מהתגובות הן בשפת האימוג’י. לרוב שמים את דגלי פלסטין בתגובות. לכל פוסט שאנחנו מעלים יש 20%־30% תגובות של ערבים”.

איך אתם מתמודדים עם זה? מגיבים? מוחקים תגובות?
“הגענו להחלטה חד־משמעית שאנחנו מתעלמים. אי אפשר להתחקות אחרי מאות אלפי תגובות. זה מאוד קשה ברמה הטכנית. זה יוצר הרבה פעמים מלחמות בין תגובות נגד ישראל ותגובות לטובת ישראל. ברור לנו שכשיש הרבה תגובות שליליות, אז יוצאות גם תגובות חיוביות למען ישראל, מתוך מחויבות של אנשים לא לתת לגורמים מסוימים לשטוף את הרשת נגד ישראל”.

לדעת פרופ' אזי לב־און, מרצה בבית הספר לתקשורת באריאל, חוקר אינטרנט ומדיה חברתית, יש כמה סיבות להסלמה בכמות התגובות לעומת מערכות קודמות. “החיים של רוב האנשים בכלל ושל הסלבים בפרט הפכו להיות יותר דיגיטליים, קיימים יותר ערוצי מדיה דיגיטלית ורשתות חברתיות מבעבר, יותר פלטפורמות להעביר מסרים ולהישאר בקשר עם הקהל", הוא אומר.

"הנוכחות של הסלבים מתבקשת ברשתות החברתיות יותר מתמיד, כמעט לא תמצא מפורסם שאין לו לפחות חשבון אחד פעיל ומתוחזק באופן קבוע. בשנים האחרונות, נהיה מקובל שידוענים מביעים את דעתם בזמני משבר ברשתות החברתיות. מכיוון שבעולם יש יותר אהדה לפלסטינים, סביר שזה גם יתבטא ברשתות החברתיות. מעבר לכך, יש יותר אנשים ממוצא ערבי ומוסלמי מאשר יהודים, וגם שם ישנה התפתחות של הרשתות החברתיות. בנוסף, סלבים עם עמדות פרו־ישראליות יחששו לבטא אותן בגלל עמדות הקהל, ולמראית עין יכול להיווצר אקלים דעות עוד יותר מקוטב מזה שקיים במציאות. זאת לעומת אלה שמצדדים בעמדה האנטי־ישראלית ולא חוששים. כך יוצא שלמראית עין יש ניצחון מוחלט לצד השני".

אביב לוסקי (צילום: פרטי)
אביב לוסקי (צילום: פרטי)

מאז צוק איתן

אחת הכוכבות שכיכבה בכותרות בעקבות ההסלמה הייתה השחקנית ההוליוודית גל גדות, שהשתהתה בפרסום תגובה לאירועים הביטחוניים וספגה מתקפה מצד גולשים ישראלים שדרשו ממנה לנקוט עמדה ולגונן על ישראל. אחרי הביקורת הגיבה לאירועים וכתבה: “הלב שלי נשבר. המדינה שלי במלחמה. אני דואגת למשפחה שלי, לחברים שלי. דואגת לאנשים שלי. זה מעגל מרושע שנמשך יותר מדי זמן. לישראל מגיע לחיות כאומה חופשית ובטוחה, לשכנים שלנו מגיע אותו הדבר. אני מתפללת עבור הקורבנות ומשפחותיהם, אני מתפללת למען זה שהעוינות הבלתי נתפסת הזאת תיגמר, אני מתפללת שהמנהיגים שלנו ימצאו את הפתרון שנוכל לחיות זה לצד זה בשלום. אני מתפללת לימים טובים יותר”. גם הפוסט הזה עורר סערה גדולה מצד גולשים משני הצדדים שתגובתה לא סיפקה אותם.

נועה תשבי מצדה, שלא פעם משמשת שגרירה לא רשמית של ישראל בחו”ל, צילמה סרטון שבו היא מסבירה על מורכבות הוויכוח בדבר שייח' ג'ראח ומדגישה כי מדובר בדיון על "בעלות, על בתים, שנמשך זה שנים". בר רפאלי שיתפה את הסרטון של תשבי וגם העלתה שני סטוריז נוספים, שבאחד מהם נראים אבות עם תינוקות בני יומם בזמן אחת מהאזעקות הרבות.

דניאלה אלטר, מגישת טלוויזיה ואושיית רשת, המתחזקת עמוד אינסטגרם של כ־30 אלף עוקבים, חוותה על בשרה את העלייה הדרסטית בכמות התגובות נגד ישראל. “קיבלתי לא מעט הודעות מאיימות באינסטגרם לאחר שפרסמתי אצלי בסטורי תוכן הסברתי מגוון התומך בישראל. התגובות היו מגורמים שלא הייתה להם שום בעיה להזדהות וגם מחשבונות פיקטיביים”, היא מספרת. “כמובן שמחקתי את ההודעות או חסמתי את החשבונות. אין ספק שככל שאנחנו עמוק יותר בעידן הדיגיטלי, ככה נוצרות מלחמות נוספות ברשתות החברתיות. המלחמה ההסברתית לא מתרחשת כבר רק בשטח או מתקיימת רק באמצעי התקשורת המסורתיים כדוגמת טלוויזיה ורדיו, אלא כיום מתנהלת מלחמת הסברה אמיתית ברשתות החברתיות שכולנו גולשים בהן. כל אדם מוכר בעל השפעה והבנה פוליטית או מדינית מינימלית יכול להביע את דעתו ברשת וכך לסחוף ולהסית, מה גם שיש אופציה באינסטגרם לחסום תגובות או להיחשף על פי מיקום גיאוגרפי, דבר שחלק מהקולגות שלי כבר מיהרו לעשות. מתקיימת מלחמה הסברתית רצינית ומכוערת ברשת עם ניסיונות לחסום אחד את השני בעזרת דיווח לאינסטגרם על תוכן פוגעני, ועם הודעות ותגובות מזעזעות שממש לא נעים לקרוא”.

איך אפשר להילחם בזה לדעתך?
“צירפו אותי בוואטסאפ לקבוצה של משפיענים/סלבים מטעם מערך הסושיאל מדיה של משרד החוץ, שמטרתה להפיץ ברשתות שלנו הסברה מדויקת לעולם הכוללת כיתוב מילולי, סרטונים ותמונות שיכולים להשפיע, להבהיר את המצב ולעזור לנו אל מול תמונת המצב הלא נכונה שמציירים עלינו בעולם”.

דניאלה אלטר (צילום: תומר לופסקו)
דניאלה אלטר (צילום: תומר לופסקו)

גם נציגתנו לאירוויזיון, עדן אלנה, חטפה מהלומות אנטי־ישראליות. “מאוד נמנענו מהנושא, שאני חוששת שנצטרך להידרש אליו איכשהו”, מסבירה טלי אשכולי, המפיקה הראשית של אירועי האירוויזיון. “הבנתי שיש תגובות נגד ישראל וראיתי שביוטיוב הרשמי של עדן יש מספר תגובות נגדנו ואיזו קריאה להגיב בחזרה נגד ישראל בעמודי היוטיוב הרשמי של האירוויזיון, אבל אנחנו משתדלים להתמקד בתחרות ולא ברעשי הרקע האלה”.

“כיום מה שאתה מפרסם באינסטגרם הפרטי שלך נתפס כדברים שאמרת בראיון לתקשורת”, אומרת דבורי קרז׳נר, סמנכ״לית בחברת מינקובסקי תקשורת, שמטפלת ביחסי הציבור של טאלנטים מעולמות התרבות. “כבר במבצע צוק איתן ראינו שהמאבק הישראלי התרחש בשתי זירות במקביל - מצד אחד הלחימה עצמה, ומצד שני ההתמודדות עם ההסתה והפצת פייק ניוז ברשתות. גם כעת אנחנו רואים יותר ויותר משפיענים מחו”ל שמשתפים עם מיליוני העוקבים שלהם מידע חלקי ומוטה וגרפיקות שמציגות זווית חד־צדדית וחסרת הקשר”.

מה המפורסמים הישראלים צריכים לעשות במצב הזה?
“מפורסמים ישראלים מוצאים את עצמם במצב לא פשוט. הקהל הישראלי שרואה מה שמעלים המפורסמים בעולם, מצפה מהכוכבים האהובים בארץ לנצל את הרשתות והחשיפה הגבוהה כדי להביע את דעתם, גם אם הפרסומים שלהם יגררו תגובות אנטי־ישראליות או נטישת עוקבים, ובמקרים מסוימים אף יפגעו בקריירה הבינלאומית שלהם. נכון שהסלבס הישראלים לא שגרירים רשמיים של מדינת ישראל, אבל לרבים מהם השפעה וחשיפה גבוהה יותר מלפוליטיקאים או בעלי תפקידים שאמונים על דעת הקהל העולמית. הקהל הצעיר חי ברשתות החברתיות, והאינסטגרם והטיקטוק מהווים עבורם מקור ידע. מה שקורה בימים האחרונים מראה לנו כמה ההסברה הישראלית בחו”ל לוקה בחסר ואיך מופצים בקלות תיאורים שקריים על הנעשה בארץ. כדאי שמקבלי ההחלטות ישכילו לנצל את אותן הפלטפורמות ולהיעזר בסלבס המקומיים כדי להפיץ את האמת בנוגע למה שמתרחש בישראל. כל שיתוף שמציג את העובדות ומערער את הפרסומים מחו”ל - הוא בעל משמעות אדירה”.

כמה התדמית של מפורסמים מושפעת מכך?
״הימים האחרונים מדברים בעד עצמם. מי שהתמהמה בפרסום עמדה ברורה על המצב זכה למתקפות מצד העוקבים ולסיקור שלילי במדורי הרכילות. גם בין אלו שבחרו להתייחס לאירועים המורכבים בלי פילטרים, יש שזכו למתקפה מצד מעריצים, רובם בחו״ל”.

מה עושים במקרה כזה? מוחקים תגובות?
״בעיניי, אם החלטת לפרסם עמדה מסוימת, אתה עושה זאת רק אחרי שאתה מבין מה הסיכונים וההשלכות, ולכן אין מקום למחוק תגובות שאינן עולות בקנה אחד עם אותה עמדה. אם אתה מאמין במה שאתה מפרסם, אתה יכול להכיל תגובות נגד. אגב, לעתים התגובות האלו דווקא מעודדות את העוקבים הנאמנים להביע תמיכה חזקה יותר”.

עדן אלנה (צילום: קיץ ברבנר)
עדן אלנה (צילום: קיץ ברבנר)

שראל עומר, מנכ”ל חברת Affogata, המנתחת את השיח ברשתות החברתיות לתגובות אורגניות או לא (בוטים), טוען כי התכונה ברשתות החברתיות החלה לאחר השריפה שפרצה בשבוע שעבר בהר הבית, ככל הנראה עקב ירי זיקוקים באזור כחלק מההתפרעויות. “זה הצית את כל הבאזז והחל את המהפכה המטורפת ברשתות”, הוא אומר. “ההאשטאג הקורא לשחרור פלסטין שמועבר בכל התגובות של הסלבס הישראלים והבינלאומיים מביא ביליוני צפיות. לעומת זאת, ההאשטאג לטובת צה”ל מגיע רק למיליוני צפיות. יש קבוצות וואטסאפ אנטי־ישראליות או פרו־פלסטיניות שקוראות לשטוף את הרשת בתגובות האלה, וזה בהמשך גם משפיע על ידוענים בינלאומיים לפרסם דעות פרו־פלסטיניות”.

“זו הדרך לייצר השפעה על הקהל הצעיר, שלא צופה בחדשות בטלוויזיה אלא מסתובב באינסטגרם ועוקב אחרי סלבס”, מוסיף שותפו של עומר לחברה, סמנכ”ל המוצר איתמר רוגל. “ברור לאותם מגיבים שאם הם יגיבו בפוסט של סלב ישראלי או בינלאומי כלשהו, הם יגיעו לקהל שלהם בצורה יותר חזקה, נרחבת ומשפיעה מאשר אם יפרסמו את אותה תגובה לידיעה בחדשות לדוגמה”.

שראל עומר (צילום: studio reiss)
שראל עומר (צילום: studio reiss)

דרייב להתסיס

ד”ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי בחולון, טוען שהסלמת התגובות האנטי־ישראליות בעמודי הידוענים נובעת מההד התקשורתי שיצרו האירועים במדינה. “כשאתה רואה את אותן התפרעויות של ערבים ואתה רואה את חוסר המשילות בתוך המדינה, זה נותן לך, כטוקבקיסט, דרייב להתסיס את המצב, בייחוד שאין כל כך פיקוח בפייסבוק או באינסטגרם על תגובות כאלה, שכן הם דוגלים בדמוקרטיה ובחופש הביטוי", הוא אומר. "יש גורמים מאורגנים, הפועלים מטעם ארגוני טרור ומדינות, שמנסים לייצר פעילות מאורגנת ברשת. איראן פועלת חזק מאוד בתחום זה. לצדם יש גם ארגונים בלתי ממוסדים שמוצאים בהזדמנות סוערת כמו עכשיו אפשרות לפעול נגד ישראלים ברשת ביתר שאת".

“הרשתות החברתיות ואותן תגובות הן בעצם המגבר לתופעות המתקיימות בשטח כמו אלימות, טרור וכו'", מסכם טל פבל, ראש התמחות אבטחת סייבר באקדמית תל אביב־יפו. "יש נטייה לשלב יותר ויותר תגובות ותמונות בעמודים של ידוענים כי שם הכוח. חשוב לזכור כי המחאה בפועל מתרחשת בעולם הפיזי ולא המקוון, אבל יכול להיות גם מישהו שקורא את התגובה בעמוד של סלב כלשהו, ועלול לצאת עם סכין לרחוב. זו לא תופעה חדשה, אבל ככל שהרשתות החברתיות יצברו יותר כוח, ובייחוד ככל שהשטח יבער יותר – נראה אותה יותר".