בשבוע האחרון בת הזוג שלי גל גברעם החליטה באומץ לב לשתף את כל המדינה בחוויה האישית שלה מאופן התנהלות המשטרה כאשר הלכה להתלונן על סוכן הדוגמניות שי אביטל. לאחר מכן אף שיתפה את סיפורה האישי איך הוטרדה, גם היא, על ידי אדם שפל שבעזרת חברים לתעשייה הצליח להשתיק את התנהגותו הדורסנית והנצלנית שאין לה מקום במחוזותינו. אני לא צריך להסביר לכם שזה היה שבוע מתיש, מורט עצבים מלא ברגשות של תסכול, כעס וכאב.

גל גברעם בדיון בכנסת בוועדה לקידום מעמד האישה (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)גל גברעם בדיון בכנסת בוועדה לקידום מעמד האישה (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

עם זאת, אני עדיין רואה את הצורך לעלות נושאים מסוימים שכאבו לי לראותם מהצד שבעיקרם נוגעים באיך אנחנו התייחסנו למקרה המדובר ושאני אומר אנחנו, אני מתכוון לכלל הציבור, למשטרה ואף למובילי דעת קהל למיניהם. הראשונים שאתייחס אליהם הם "המטקבקים", תגובות הרשת. נכון, אנחנו נמשיך ונדבר עד אין סוף על בריונות ברשת, אבל הפעם זה פשוט עבר כל גבול. אימהות לילדות מתייחסות למקרה כסביר והגיוני שכן עצם העובדה שבת הזוג שלי מצטיירת ׳כפרובוקטיבית’ הרי שאין לה להלין על המקרה ועליה לבוא בתלונות רק כלפי עצמה, כמובן נוכח ההתנהגות שלה. אך לא בכך הסתיימו האמירות והיו שהוסיפו כי מאחר ובמשך מספר חודשים, גברת גברעם "ה*נה" כביכול עם הח"מ מול כל המדינה (דבר שלא היה ולא נברא) אי אפשר להתפלא שכך התנהג אליה שי אביטל.

שוב אני מזכיר לכם, אימהות כתבו דברים אלו, אימהות. שיום אחד הילדות שלהן אולי ירצו להיות מפורסמות ועלולות ליפול לידיו של נוכל מין מתועב (יובהר כי אני לא מאחל זאת לאף אדם). אתם יודעים מה, נגיד ונזרום עם האמירות הללו, מה עם העיקרון המרכזי שאסור לאף אדם לגעת בנו ללא הסכמה? אני לא יודע מה אתכם, אבל אני לא אתן לאף ישות לחפון את איברי האינטימיים כך סתם ללא הסכמתי.

שנמשיך? הבאים בתור הם אושיות הרשת שהעלו התייחסות למיוצגות של שי אביטל וטענו כי הסתייגותן ממנו נעשתה בעלמא, זאת מאחר וידעו על מעלליו. בנוסף, האשימו את התקשורת שידעה על כך, לא עשתה מאומה, וכעת כל רצונה הוא לא יותר מניסיון לעלות רייטינג שכן תחקירים זהים עלו בערוצים המתחרים. לגבי התקשורת, אמירה זו הינה משוללת כל יסוד שכן בעבר עלו לא מעט אייטמים בנושא. גם  בין אם מדובר בניסיון להרים רייטינג, הרי שניסיון זה מבורך שכן לפעמים אנחנו נדרשים להרעיד את הקרקע עליה אנחנו עומדים בכדי להביא לשינוי.

תום חיימוב, גל גברעם (צילום: שוקה כהן)תום חיימוב, גל גברעם (צילום: שוקה כהן)

להזכירכם, כך התחיל קמפיין "ME TOO" שהביא לשינוי אמיתי וראוי וגם פה במחוזותינו אנחנו פוסעים לקראת שינוי אמיתי בכיצד עלינו להתנהג אחד כלפי השני ובמיוחד כלפי נשים. לגבי המיוצגות המובילות של שי אביטל, אסתי גינזבורג הסבירה יפה את העניין ומן הראוי לצטט דבריה כדלקמן: "התעשייה שמקבלת אובייקטיפיקציה מינית של ילדות בנות 14-16, ולמעשה.. מעודדת את זה, שלא תתפלא אחר כך שילדות ונשים שותקות שהן נתקלות בהטרדות...". דבריה של גינזבורג מקבלים משנה תוקף, כאשר גברעם יחד עם חברותיה לפרויקט "פרפקט טן" מצהירות כולן שלא הבינו כי עברו הטרדה מינית באותה עת, אלא לאחר שידור התחקירים, זאת על אף ששיתפו את הסוכנות שהיו בה והאחראים עליהן בזמנים הרלוונטיים. ואני שואל, מדוע לעזאזל לא הבהירו להן כי מדובר בהטרדה מינית ורק הסתפקו בלהרחיק את שי אביטל מהפרויקט? שאלה שככל הנראה ידרשו לענות עליה בקרוב מאד.

ולגבי המשטרה, בגדול נראה כי הם הבינו כי חלה טעות בהתנהלותם והם פעלו נכונה כאשר התנצלו מיד. עם זאת, איני יכול להתעלם מדבריו של ניצב עמיחי אשד כאשר היה חייב להתייחס "לעובדות לאישורן" (חזר על הביטוי הזה מספר פעמים) על אף שלעובדות שציין אין שום קשר למציאות שכמובן שהיה יכול לאמתן בנקל על ידי צפייה בהקלטות התחנה וזאת כמובן שלא עשה. בנוסף כשנשאל מדוע המשטרה התנצלה בפני גל וכעת הוא חוזר מהתנצלות זו, טען כי כאשר דברים הוצגו בפעם הראשונה הם ראו לנכון להתנצל. לא הבנתי, אז המשטרה לא בודקת ומתנצלת רק בכדי להשתיק אותנו?! עוד טען והוסיף אשד מספר טענות שבעיני היו לא פחות מתירוצים שפשוט זלזלו באינטליגנציה של הציבור הרחב והיה נכון אילו לא היה מתבטא בעניין כלל. לסיכום, כולי תקווה שמכאן אנחנו נפסע לעתיד עם סביבה בטוחה יותר לילדינו, נדע להסביר להם הטרדה מהי וכי עליהם, תמיד, לא לפחד ולשתף בכדי שאחרים לא יסבלו ושהמטרידים יענשו. הגוף שלנו הוא אך ורק ברשותינו.