טהוניה רובל
דבר הביקורת: מה נהיה עם טהוניה רובל? השבוע זלגה זאת עם שאר הטראש הסינתטי היישר אל תעלת הניקוז של המדור. די כבר לגרום לחורים בעיניה של חיננית ולפעור את פיו של החור באוזון. את השמלה היוז'ורלית הזאת העבירי למקום בטוח וירוק, אל הצפרדע הירוקה - פח האשפה.
טהוניה רובל (צילום: רפי דלויה)
טהוניה רובל (צילום: רפי דלויה)

חיננית: אני חייבת להגיד שאני קצת מפחדת. את לא כועסת עלי בכלל מה שאמרתי, נכון?
טהוניה: כועסת? את לא מבינה כלום. קצת צבע לא מזיק לאיש, הפתח בשמלה במקום, וכולם הרימו לי ללא הכרה.
חיננית: אבל בבקשה לא ללבוש את השמלה הזאת שוב, אוקיי?
טהוניה: הסטייליסט שלי לא מסכים לי ללבוש את אותו הבגד פעמיים. בגד שמצלמים עלי ועולה לרשת או מופיע בעיתון - נשרף באותו הרגע.
חיננית: את יודעת שחג היום ולא צריך לשרוף פה שום דבר או במיוחד מישהי עם בלונד בטקסטורת קש דליקה, שהיא במקרה גם המארחת פה היום? לא הבאת איתך נפט וגפרורים, נכון?
טהוניה: איך אני לבושה היום?
חיננית: חגיגי מאוד.
טהוניה: אכן ג'ינס לבן וטי־שירט לבנה חגיגיים לדעתי, ואני אוהבת את זה.
חיננית: גם אני, מאוד. אבל יש בוודאי משהו שאת לא אוהבת, נכון?
טהוניה: אין משהו ספציפי שאני לא אוהבת. אני בעד למדוד ולנסות, אם זה עובד אז אחלה ואם לא, אז בעשירי ("בעשירי" - בסלנג: לעולם לא - ח"א).
חיננית: חולה על העשירי. גם מנהל הבנק שלי.

אוריאל יקותיאל 
דבר הביקורת: ממש כמו שהשכנה החסכנית של חיננית עוקבת אחר המונה כשהיא מפעילה את המזגן, כך סופרת חיננית את הימים לסיום הקיץ. אולי אז יפסיק אוריאל יקותיאל הלארד להלך בקרבנו כמו עוד נופש ישראלי מותש בבורגס. לולי, עם כל החופשות מעוררות הקנאה שלך ברחבי הגלובוס, זה השלל שהצלחת להעביר בדיוטי פרי? 
אוריאל יקותיאל (צילום: אור גפן)
אוריאל יקותיאל (צילום: אור גפן)

חיננית: ברוכים הבאים, יפיופי. לפני הכל, נפגעת ממני?
אוריאל: מסכים עם כל מילה. זה אחד הלוקים הקשים שלי, מתאים יותר לסיבוב בשוק לקנות עגבניות ופחות לאירוע.
חיננית: תלבש שוב את הזוועה?
אוריאל: ברור, זה מה שאני לובש בקיץ בישראל - גופייה וכפכפים. חם לי, מאמי. אני בא ממדבריות ערב, לא טוב לנו בגדים סגורים.
חיננית: מבינה את סבלך. מה אתה הכי אוהב ללבוש במזג אוויר אופטימלי?
אוריאל: כנראה לא משהו שאקבל עליו מחמאות אצלך.
חיננית: אולי תחוס עלי וכבר תתלבש יפה?
אוריאל: נדרש לי הרבה זמן להבין מה אני לא אוהב ללבוש. נראה לי שהבנתי שאני לא אוהב הרבה קשקושים ושאני שונא הדפסים על חולצות, במיוחד טי־שירטים עם כיתוב מתחכם או עם תמונה. לא מבין את זה. אמורים לקרוא את זה?
חיננית: אז אולי משהו ססגוני?
אוריאל: בגדים צבעוניים מדי עושים לי רעש בעיניים. מעדיף שחור, לבן או ג'ינס.
חיננית: תישבע שזאת אג'נדת הפאשן שלך בתעשייה כזאת, שמקדשת גלאם? 
אוריאל: אני מנסה להשקיע כשזו השקה, אני אוהב להתלבש יפה. אבל ייאמר לזכותי שבמקרה הזה סתם הלכתי ליום הולדת של חבר ליד הבית ובאמת לא ידעתי שהוא נהיה מפורסם ושיחכו לי שם צלמים. אז אשכרה באתי כמו שהייתי לבוש בבית. אם הייתי יודע שיצלמו אותי, לפחות הייתי מוציא את הטלפון והארנק מהכיס של הג'ינס.
חיננית: נכון מאוד, זה באמת משמין. 

נלי תגר 

דבר הביקורת: להיות מטר ומיניון כמו נלי תגר המוכשרת אף פעם לא היה עבורה בעיה במחלקת הפאשן בעבר, אבל לצערה של חיננית מסתמן כי בהווה מסתנוורת תגר בקלות מאאוטפיחס שטרף לה את הסילואט, והיא נותרת לנזול בתוכו.
נלי תגר (צילום: רפי דלויה)
נלי תגר (צילום: רפי דלויה)

חיננית: לולי, על מה חשבת? שמלת אוהל חושפת רגליים ומניפה זה הכי חנה לסלאו. ואת כל כך לא שם.
נלי: אני ממשיכה לאהוב אותך למרות שלל הקטילות על לא עוול בכפי. יש לכם נטייה לחשוב שאולי כל דבר מתאים לכל אחת או להפך - ולצפות שנלבש בכל פעם את אותן גזרות. לא ולא! 
חיננית: אני יודעת שאני סוג של אצולה, אבל למה את פונה אלי בגוף שלישי רבים?
נלי: אתם, מבקרי האופנה. 
חיננית: אני רק אחת פה. את קראת לי הרגע שמנה? 
נלי: מה?
חיננית: הא?
נלי: ודאי שאלבש ואני עדיין לובשת את השמלה המחמיאה של המותג BRENDA. אומנם כביכול גובהי הוא מטר ומיניון, אבל בואי נודה באמת, יש לי נוכחות של 1.70 מטר.
חיננית: על עקבים שווים אפילו 1.80 מטר. 
נלי: ובכל זאת, התמונה צולמה בעיצומו של גל חום בצהרי יום שישי, ובמקום להגיע בעירום כמתוכנן וכראוי ליום קשה ומאתגר זה, הצלחתי להביא אותה בסטייל שמאפשר גם חדירת אוויר.
חיננית: זה כולל הרפיה?
נלי: מדובר בשמלה מתנפנפת בגזרת מקסי המבליטה את עצמות הבריח, ועם זאת מאפשרת מרחב נשימה שתוחזק באמצעות מניפה.
חיננית: אז כן נעלבת.
נלי: אני מרגישה ששפטת אותי לחומרה על פי תמונת פפרצי לא מוצלחת. במציאות היית לא רק סולחת, אלא חיש מתפעלת. 
חיננית: אקסקיוז מי? 
נלי: סלחתי. 

חן אהרוני 
דבר הביקורת: אין זה סוד שחיננית, ממש כמו חן אהרוני, מאוד מחבבת את הסילואט השחור. אבל למה לעזאזל אהרוני המתוק צועד בעוד אאוטפיחס המצוי על אותם תיירים מביכים שטסים לעשות פזצט״א על הפסולת הצ׳יפית של רשת "פריימרק" במזרח אירופה?
חן אהרוני (צילום: רפי דלויה)
חן אהרוני (צילום: רפי דלויה)

חיננית:
ברוך הבא, מותק. רוצה לנקות את האווירה?
חן: לעולם לא אסתור את דברייך. אין לי אומץ.
חיננית: ילד טוב. אז תלבש שוב את אותו האאוטפיט? 
חן: כמו כל תימני טוב, אני אוהב לחרוש על פריט מסוים עד שאין סיכוי שאלבש אותו שוב. אני חושב שזו הייתה אחת הפעמים האחרונות שלבשתי את החולצה והנעליים האלה.
חיננית: והמכנסיים? תן לי לנחש, המוכנוס התפרקו אחרי הכביסה השנייה.
חן: אם היה אפשר, הייתי מקעקע על עצמי סקיני שחור. לא מצליח לראות את עצמי לובש ג'ינס כחול בגזרה רפויה או משהו שהוא לא גזרת “פיט" ובשחור.
חיננית: יש עוד דברים שלא תלבש, ולא רק כי מכונת הכביסה הקיאה אותם החוצה ברגע שפתחת את התוף שלה?  
חן: עד לפני חצי שנה לא הייתי מעז לצאת מהבית עם ברמודה, כפכפים וגופייה. היום אני לא מבין איך אפשר ללבוש משהו אחר בימי הקיץ החמים. 
חיננית: מה יש לך להסתובב בחוץ בשיא החום? 
חן: פגישות עם הסטייליסט שלי, גילי אלגבי.
חיננית: אוי, הוא הורס. 
חן: הוא תמיד צוחק עלי שאני נזכר להתארגן על אאוטפיט שעה לפני הופעה או אירוע מיוחד.
חיננית: בשביל ברמודה צריך סטייליסט אישי?
חן: לא. הכוונה היא שבגלל ההצתה המאוחרת שלי אני בסוף מוותר והולך עם מה שיש לי בארון, ואם התמזל מזלי וזכרתי לדאוג לאאוטפיט בזמן, אני מבקש מגילי מראה שלם שלא ארגיש בתוכו כמו תחפושת. 
חיננית: ומה המסקנה? מי ששובר שמירה על אאוטפיטו, חוטף. אבל יש לך מזל שאני מחבבת אותך. 

נועה קירל
דבר הביקורת: לס איז מור? לא אצל נועה קירל, שהחליטה להפגיז את עיניה של חיננית עם לא אחד, אלא שני טרנדים עונתיים שחייבים להתפייד. האחד - וכולכן כבר מכירות את המכה - קוקו טחור שמותקן על הראס. והשני - טיוח הוודג' במקיאז' מחזיר אור במקום פודרה נחוצה. 
נועה קירל (צילום: רפי דלויה)
נועה קירל (צילום: רפי דלויה)

חיננית: תסכימי איתי שזה היה קצת מוגזם?
נועה: מסכימה למען הצחוק. אופנה ואיפור הן אמירות אינדיווידואליות שלא חייבות להיות נחלת הכלל. תמיד יהיו כאלה שיאהבו וכאלה שפחות. אני מעדיפה להתעסק במה שבאמת חשוב: המוזיקה.
חיננית: אבל האאוטפיט היה חמוד. אני מרשה לך ללבוש אותו. 
נועה: הסטייליסט שלי לא מרשה לי לחזור על אאוטפיט פעמיים.
חיננית: חכם. מה הוא כן מרשה לך לעשות?
נועה: דברים קלילים ברוח הנעורים. לרוב אני לבושה בג'ינס, סניקרס וטי־שירט. בבקשה לא לשכוח שאני רק בת 16!
חיננית: את קראת לי זקנה עכשיו? שמרתי את רונית רפאל בחיוג מהיר. הסנטר הכפול שלי הולך להיעלם אחרי החג. 
נועה: תירגעי.
חיננית: חמודה, את מרשה לעצמך להסתכן. 
נועה: נכון, אני חושבת שיש חשיבות בלהיות נועזת, אבל אני לא לוקחת את זה בכובד ראש. אני מעדיפה שגילי יתעסק בעניין האופנתי, אני סומכת עליו.
חיננית: גם לשלך קוראים גילי אלגבי? יש סלב שהוא לא מלביש? 

מורן מזור
דבר הביקורת: ראו את מורן מזור משליכה את המהפך לפח ובמקום לתקתק פה טוטאלוק מעורר השראה, עטתה זאת טוטאלוס של נסיכה מברוקלין בביקור בלבנט במסגרת פרויקט "תגלית". אלא שעם פריזורה סתורה בטקסטורה של שערות קדאיף, מושקוף א־לה אורן חזן 2015 וכובע מצחייה שלא מסתיר את הזוועות, הנסיכה הזאת לא תמצא חתן יהודי לעולם.
מורן מזור (צילום: רפי דלויה)
מורן מזור (צילום: רפי דלויה)

חיננית: עכשיו שאת רזה ממני, נכון שאת לא כועסת על מה שאמרתי?
מורן: אני מסכימה עם מה שאמרת לחלוטין.
חיננית: או! ואיך זה קרה, תגידי? זה בטח ממחסור בסוכר, נכון? 
מורן: חשבתי שהגעתי לאירוע יום הולדת מצומצם בספא ללא צלמים, והגעתי לאירוע שלא היה מבייש את ניקול ראידמן. הייתי צריכה לבוא מוכנה יותר. פיזית ונפשית. 
חיננית: ולמדת את הלקח שלך?
מורן: העפתי את הכובע, טסתי למיקי בוגנים לסדר את הפריזורה, ואת התיק השאלתי לך כמו שביקשת. אולי תחזירי לי אותו היום?
חיננית: אוי, הוא בדיוק בניקוי יבש. את יודעת, אני רוצה להחזיר לך אותו כמו חדש. אני אוהבת את בחירות האקססוריז שלך. אבל לא את השוז. מה זה? 
מורן: אני הכי-הכי-הכי לא אוהבת לנעול נעלי עקב. 
חיננית: מה?
מורן: לא מצאתי עדיין את הזוג שיגרום לי להרגיש כאילו אני הולכת על ענן. אבל עם הזמן, הסטייליסט שלי רנה גליקסמן הוכיח לי שאין דבר בעולם שאני לא אוהב - אם הוא אוהב אותו קודם.
חיננית: יפה מאוד.
מורן: והוא בדרך כלל צודק.
חיננית: ואיך הוא בוחר לך אאוטפיטים לאירועים?
מורן: יש חשיבות גדולה מאוד לכל אירוע: המקום, האנשים והמאורע עצמו. בקיצור, הוא דואג שכל אאוטפיט יתאים בול לזמן, למקום ובעיקר למצב הרוח שלי באותו יום.
חיננית: איך בא לי קיצור. קיצור קיבה. 

קים אקאפי 
דבר הביקורת: רק בלבנט אפשר למצוא איט גירל כמו קים אקאפי במעמד של חלוקת שוזט לסלבס נזקקים, ובמראה של סטודנטית מהבין־תחומיחס. מי אמר אוקסימורון ולא קיבל?
קים אקאפי (צילום: רפי דלויה)
קים אקאפי (צילום: רפי דלויה)

חיננית: וולקאם! למה נראית כועסת?
קים: כי אני לא מסכימה איתך, ואני אוהבת מאוד לראות על עצמי ג'ינסים קצרים,  סניקרס וחולצות מגניבות במראה אלגנטי־קלאסי.
חיננית: בואי נסכים שאת לא מסכימה ולא תלבשי את זה שוב - רק בגלל הלב החלש שלי, אוקיי?
קים: כן אלבש, לא יחד, לא שוב ולא אותו הדבר, אבל בטוח שאשלב את החולצה ואת הג'ינס במראות אחרים.
חיננית: בטוח?
קים: אני אוהבת מראה אלגנטי, דברים שיושבים היטב ומשדרים סטייל לא מתאמץ.
חיננית: בקיצור, לא אכפת לך. 
קים: ממש לא נכון. ברור שיש חשיבות לבגדים שאני לובשת. חשוב שיהיה לי נוח, ושהמראה ישדר קלילות ועדיין ייראה בסטייל.
חיננית: לולי, אחרי החג את באה איתי לאופטומטריסט שלי לבדיקת ראייה.