עם שוך בחירות 2019 סבב ב', ולמרות שהדרך להרכבת הממשלה הבאה נראית סבוכה, הלאונג' רוצה לפתוח שנה עברית חדשה באווירה אופטימית, ולקוות עם כל אזרחי ישראל לכינונה המהיר של ממשלה חדשה, יציבה וטובה. פנינו למנהלים ולאנשי העסקים מהבולטים בישראל, וביקשנו שייתנו עצות לשרים החדשים שימונו על מנת שהשנה החדשה תהיה טובה יותר לכולנו

עצתו של איל וולדמן, מייסד, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס לשר/ת המדע העתידי


איל וולדמן (צילום: באדיבות מלאנוקס)איל וולדמן (צילום: באדיבות מלאנוקס)

"לשר המדע העתידי הייתי ממליץ לקדם תמיכה במחקרים הפועלים לטובת האנושות כולה ולאפשר לגופי האקדמיה והמחקר בישראל לבחור את תחומי המחקר התיאורטי שלהם באופן חופשי - ללא התערבות ממשלתית ובעזרת הרחבת המסגרת התקציבית. בנוסף, חשוב לתגבר את החינוך הגבוה בישראל – גם באיכות התכנים וגם בהיקף המשאבים המוקצים למוסדות ההשכלה הגבוהה. רק כך נוכל להבטיח את המשך צמיחת דור החוקרים העתידי של ישראל ואת בלימת הזליגה של מיטב המוחות המקומיים לעבר הזדמנויות מעבר לים".

עצתו של ניר זוהר, נשיא WIX לשר/ת החינוך העתידי:


ניר זוהר (צילןם: אלן צצקין)ניר זוהר (צילןם: אלן צצקין)

"עצתי לשר החינוך הנכנס היא להכניס אל תוכנית הלימודים את לימודי התוכנה כשפה שלישית וכמקצוע חובה לבגרות. כיום החלו מדינות רבות בעולם ללמד את לימודי התוכנה וההייטק החל מכיתה א' למשך 12 שנים מתוך הבנת היתרונות הגלומים בכך: הקניית הידע הדרוש לתלמידים במאה ה-21 לשלוט בטכנולוגיה הנכנסת ליותר ויותר מתחומי החיים, ולתפקד כאזרחים מודעים, תוך מתן שוויון הזדמנויות אמיתי לכל תלמיד להשתלב בתעשייה עתירת הידע והקניית חשיבה יזמית מהגיל הצעיר.

הפער ליישום כזו רפורמה אינו גדול כפי שזה עלול להיראות. למשרד החינוך יש כיום תוכניות לימוד מותאמות כמעט לכל הגילאים. הפער העיקרי מצוי בתשתיות האינטרנט והמיחשוב בבתי ספר ובהכשרת המורים ללימוד המקצוע בקנה מידה ארצי. שר חינוך שישים את לימודי התוכנה על סדר העדיפויות הלאומי יתרום תרומה מכרעת להבטחת הדומיננטיות הטכנולוגית של ישראל גם לדורות הבאים".

עצתו של ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל, לשר/ת התיירות הבא:


ליאור רביב (צילום: אריאל בשור)ליאור רביב (צילום: אריאל בשור)

"הדבר הראשון והמיידי שיש לעשות הוא הפחתה משמעותית של הרגולציה בענף התיירות. הרגולציה מיקרת את הפעלת המלונות אשר מוסיפים להוצאות השוטפות שמצטברות לסכומים של מיליוני שקלים בשנה: כשרות, אבטחה, ארנונה, היטלים עירוניים הנוספים לארנונה כמו היטלי ביוב, קנסות, מיסוי על עובדים זרים ועוד. בנוסף לרגולציה אנו נאבקים מדי יום בבירוקרטיה אשר מאיטה מאוד את פתיחתם של מלונות חדשים. בעוד שבישראל לוקח עשור עד לפתיחת מלון חדש, בעולם לוקח פחות ממחצית הזמן. השילוב של הרגולציה והבירוקרטיה מעכבים את פתיחתם של מלונות חדשים, ולכן משך זמן ההשקעה בכל פתיחת מלון חדש מתארך, כל אלו באים בסוף על חשבון הצרכן.

בנוסף, מחירי המלונות בישראל מגלמים את המחסור החמור בעובדים - על מנת להציע מחירים יותר אטרקטיביים, עלינו למצוא פתרון למחסור בעובדים בענף. אל לנו לשכוח את אילת, אשר ניצבת בפני אתגרים גדולים. אנו מקווים שממשלת ישראל החדשה תעביר את התקציבים עליהם התחייבה הממשלה הנוכחית, בכדי לפתח את אילת ולייצר תשתית תיירותית הכוללת בין היתר פתרון תחבורתי והנגשת העיר אילת לתושבי מדינת ישראל. מאחל לשר התיירות הבא בהצלחה ושיוביל את ישראל כיעד תיירותי מוביל".

עצתה של מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת 'צלול', לשר/ת להגנת הסביבה הבא:

מאיה יעקבס (צילום: דור מלכה)מאיה יעקבס (צילום: דור מלכה)

בעידן של משבר אקלים, ציפוף אוכלוסייה ובינוי מסיבי, כל תושבי המדינה יהיו יותר ויותר חשופים לזיהום, קרינה, והרעלה מגורמים רבים. המשרד להגנת הסביבה הוא זה שאמור לשמור עלינו ולהגן על בריאות הציבור והטבע, עם אותו כוח ועוצמה כפי שמגנים במשרד לביטחון פנים. מי שיכנס למשרד להגנת הסביבה, צריך להבין את גודל האחריות ולהתייחס למשרד זה מתוך הבנה לחשיבותו הרבה. גם אם זה אומר, שצריך להילחם מול הכסף הכי גדול במשק: תעשיינים, יזמים, ושאר אינטרסנטים ששמים את טובת הציבור בתחתית סדר העדיפויות.

על השר יהיה לטפל: בניהול קידוחי נפט וגז בים בצורה אחראית, לבלום הכוונה לקידוח נפט בים וביבשה, להעביר חוק האוסר על שימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק, לקדם תכנית לאומית להצלת משק המים מתלות מוחלטת בהתפלה, להגן על הנחלים והים מפני שפכי תעשייה וביוב, להגן על עשרות אלפי עצים שמתוכננים להיעקר עקב תכנון ובינוי לקוי ועוד שורות אתגרים ארוכה. לצורך כך על המשרד לקבל תוספת של מאות אנשי מקצוע, בסמכות חזקה מול כל משרדי הממשלה הרלוונטיים".

עצתו של אלי פישר, נשיא ומייסד, תשלובת ד"ר פישר לשר/ת התעשייה והמסחר הבא:


אלי פישר (צילום: ישראל כהן)אלי פישר (צילום: ישראל כהן)

"תעשייה משגשגת הינה אבן היסוד ליצירתה של חברה יצרנית; היא מספקת מקורות תעסוקה ותוצרים ליצוא. בשנים האחרונות נהנית תעשיית ההיי-טק הישראלית מתמריצים רבים הניתנים לה על ידי הרגולטור, וזה כמובן מבורך, יחד עם זאת צריך לזכור שפחות מ- 10% מהאוכלוסייה עובדת בה, ולכן אין להזניח את התעשייה המסורתית. בשנים האחרונות אנו עדים לקשיים רגולטורים שהולכים וגוברים, קשיים אשר מגבילים את יכולתם של תעשיינים רבים להמשיך ולקיים את המפעלים בישראל. מפעלים רבים בודקים אפשרויות לייצור במדינות במזרח אירופה או המזרח הרחוק - שם זול יותר וההגבלות הרגולטוריות מעטות יותר. אנחנו מתעקשים לקיים תעשייה ישראלית ולהשאיר את המפעל בישראל, אך על המדינה לחשוב כיצד היא לא מקשה עם היצרנים הישראלים ודואגת להשאירם בארץ ומעודדת הקמת מפעלים חדשים על מנת להמשיך ולפתח מדינה יצרנית ומשגשגת, תעסוקה ואיתנות כלכלית" .


עצתו של אפי שנידמן, מנכ"ל ניאופרם ישראל, מקבוצת ניאופרם לשר/ת הבריאות הבא:


אפי שנידמן (צילום: עמי סיאנו)אפי שנידמן (צילום: עמי סיאנו)

"עידוד תהליך הרישום של תרופות יתום במסלול ייחודי ומהיר בסל הבריאות הינו אחד הנושאים החשובים אשר דורשים התייחסות מיוחדת וטיפול מעמיק.

תרופות אלה, מיועדות לקבוצות חולים מצומצמות במיוחד ובמרבית המקרים, נותנות עבורם מענה טיפולי שבלעדיו ככל הנראה, תוחלת חייהם תתקצר.

מתוך הבנת החשיבות שבעידוד חברות התרופות להמשיך ולפתח תרופות אלה, בהתחשב בזמן הארוך ובעלות הגבוהה שבפיתוחן, ומתוך הבנה שללא צעדים אלו אין לחולים כל חלופה טיפולית. הגדירו רשויות הבריאות בארה"ב ובאירופה הקלות ספציפיות ברישום ובהנגשה מהירה של תרופות אלה לחולים. בנוסף, הוקמו במדינות אלה גופים המרכזים טיפול ומחקר במחלות יתום, קרנות המשקיעות בתחום וכן, הוכנו תוכניות לאומיות לסיוע לחולים בשיתוף מדינות שכנות ועוד. אני מאמין כי הכרה בחשיבות הגבוהה של תרופות היתום גם בישראל, והקצאת המשאבים המתאימים, כולל מתן סיוע ברגולציה ותוספת תקציבית ייעודית, תוביל להנגשת התרופות לחולים אלה ותסייע בהצלת חייהם וכל זאת בכפוף להמלצת איגודי הרופאים המקצועיים"

עצתו של ירון רביד, מנכ"ל סיטיפס הרכבת הקלה בירושלים, לשר/ת התחבורה הבא:

ירון רביד (צילום נחשון פיליפסון)ירון רביד (צילום נחשון פיליפסון)

"המלצתי לשר התחבורה הבא שעם כניסתו לתפקיד, יקדם בניית תכנית חירום לאומית מקיפה לטיפול בתחבורה הציבורית. מדובר בתכנית תקציבית רב שנתית הכוללת הגדרת טווחי זמן ברורים כפי שנעשה עם משבר הדיור, וקידום חקיקה הנוגעת לפיתוח מערכות הסעת המונים כפרויקטים לאומיים. התכנית תכלול צעדים מידיים: תוספת תדירות, הכשרת נהגי אוטובוס, העלאת שכר השעה ויצירת העדפה לאוטובוסים בכבישים קיימים, לצד תכנון קווי תחבורה עתידיים עם חשיבה מקדימה על שילוביות בין מפעילי תחבורה ציבורית שונים, וקידום מודל הרשויות המטרופוליניות כפי שקיים בחו"ל. רשויות אלו מסתכלות בראיה הוליסיטית על תמונת החיים של האזרח, וכוללות את היבט השירותיות והאמינות בתחבורה. המדד המרכזי להצלחת התוכנית יהיה שינוי במודל הפיצול בו אחוז המשתמשים ברכב פרטי יגיע לרמתו ב OECD".

עצתו של יו"ר תיאטרון גשר, עוה"ד אלי זהר, לשר/ת התרבות הבא:

אלי זהר (צילם: אביב חופי)אלי זהר (צילם: אביב חופי)

"עצתי הראשונה לשר היא לקחת 100 ימי חסד כדי ללמוד את התחום המורכב והחשוב שמעמדו הוא כזה, שראוי שהשר ילמד אותו היטב באמצעות מפגשים עם ראשי מוסדות התרבות. רצוי שבתום ימי החסד, יתמקד השר במאמץ להגדיל את תקציב התרבות לאחוז אחד מתקציב המדינה. המימדים של תקציב התרבות היום הם מגוחכים בהשוואה למדינות שאנו מתיימרים להתחרות בהן בכל תחום. לשנות את אמות המידה לתמיכה במוסדות תרבות תוך דגש על טיב המוצרים שהם מייצרים והפריסה הממלכתית, לבקר הרבה באירועי תרבות ולקרוא את צ'כוב".

עצתה של פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר ויצו העולמית, לשר/ת העבודה והרווחה הבא:


רבקה לזובסקי (צילום: ניר סלקמן)רבקה לזובסקי (צילום: ניר סלקמן)

הגיע זמן לקחת אחריות כוללת על החינוך לגיל הרך ולדאוג לשוויון הזדמנויות אמיתי, לכלל ילדי ישראל לקבל חינוך איכותי מגיל לידה. ילד לא נולד בגיל 3. למדינה האחריות לספק לו מסגרת מפוקחת מגיל לידה ולא רק בגילאי הגן - מסגרת שתעניק לו את כל מה שהוא צריך בגילאים המשמעותיים ביותר להתפתחותו ובמחיר שווה לכל נפש. מצב החינוך לגיל הרך בישראל קשה וילדנו הרכים משלמים את המחיר. חוק הפיקוח שאושר לאחרונה הוא צעד חשוב ומתבקש, אך כדי לפתור את מצוקת הגיל הרך יש להוביל מהלך לאומי רחב שיכלול טיפול בבעיית כוח האדם - שיפור תנאי ההעסקה המבישים של המטפלות, השקעה בהכשרתן והגדלת תקנים בכיתות, בניית מעונות נוספים והתאמת המסגרות הקיימות לתנאים הנדרשים, הקצאת תקציבים לקיום הפעילות החינוכית ולשמירה על סטנדרטים בטיחותיים, חינוכיים ובריאותיים. זו צריכה להיות משימת חייו. הצלת החינוך בגיל הרך.

עצתה של קרין מאיר רובינשטין- נשיאה ומנכ"ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) לשר/ת האוצר הבא:

קרין מאיר רובינשטיין (צילום: סיון פרג')קרין מאיר רובינשטיין (צילום: סיון פרג')

"תעשיית ההיי טק בישראל מהווה כ- 15% מהתל"ג ו-50% מהייצוא של ישראל, וככזו הינה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. אך לא לעולם חוסן - ישנה תחרות גוברת ממדינות זרות ואתגרים מקומיים. הממשלה הבאה ושר האוצר בפרט, חייבים להבטיח במהירות וודאות עסקית בתעשייה - בניית תקציב מוגדל רב שנתי לחדשנות, הסדרה בתיאום עם התעשייה של נושא מיסוי השקעות חוץ בישראל, התאמת חוק החברות להשקעות זרות, הקלות לחברות רב לאומיות ועוד. כמו כן יש צורך בעדכון ושיפור בנושאים של הורדת חסמים רגולטוריים, עדכון חוק עידוד השקעות הון, קבלת אישורים, אימוץ תקנים בינלאומיים, הכשרת כוח אדם, חוקי העבודה, גיוון תעסוקתי ועוד. ומעל הכל, נדרש שיתוף פעולה הדוק של המגזר הפרטי והציבורי. המשך צמיחת תעשיית ההייטק היא משימה לאומית".