הסגר הנוכחי מביא איתו אתגרים רבים שאיתם מתמודדים בעלי העסקים הקטנים. ליהיא לפיד, אשתו של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שיתפה את חבריה ברשתות החברתיות בקורותיה של אימה - בעלת חנות, שמתמודדת עם האתגר: 

"'אני חייבת להקים אתר אינטרנט' אמא שלי אמרה שבועיים אחרי הסגר הראשון. "למה?" שאלתי אותה. "כי יהיה סגר שני. והחנות שוב תהיה סגורה. וצריך להתכונן לזה".  אמא שלי, גברת בת 75, כמו מנהלת עסק טובה, שמחשבת סיכונים, הבינה די מהר את מה שרוב תושבי המדינה (מלבד הממשלה שלנו), הבינו. היא הבינה שעם איך שהם התנהלו, יהיה סגר שני. באותו שבוע חגגה החנות יומולדת 43 שנה. זו הייתה חגיגה עצובה. אבא שלי נפטר בסגר הקודם. הוא היה השותף שלה לחיים ולעבודה. 24 שעות הם היו יחד הזוג הזה. לראשונה היא פתחה לבד את החנות.

היא והעובדות הנפלאות שלה שאיתה, כבר כולן יותר מחמש-עשרה שנים ואפילו יותר מעשרים. היא הייתה מצלצלת אלי ואל אחותי כל ערב לספר מה מכרה ולמי. כי לא היה לה את אבא לספר לו. בהתחלה כל קניה הייתה חגיגה. היו הרבה ימים שאף אחד לא קנה, ואנשים רק באו להגיד שלום, לשאול מה שלומה, עמדו בפתח הדלת ולא נכנסו. היא מוכרת אמנות ישראלית, קצת יודאיקה, מזוזות, והרבה דברים יפים שאנשים קונים כמתנות וגם לוקחים איתם לחו"ל. ואף אחד לא נסע. ולא היו אירועים. 

לקח שבועות עד שהקונים חזרו. אבל הם חזרו. כי החנות של אמא שלי ("רותם" ברמת השרון) היא מוסד. ולקראת ראש השנה בכלל היא כבר התחילה לחייך. אפילו פעמיים היא ביקשה מקונה אחת להמתין בחוץ (הן סידרו שם שולחן ושני כיסאות) כדי שלא יהיה צפוף. וכל החצי שנה הזו, בכל רגע שהחנות הייתה ריקה, וגם הרבה אחרי הסגירה, היא עבדה כמו משוגעת על אתר אינטרנט. היא בדקה אתרים אחרים, למדה מה זה אקסל ואיך עובדים משלוחים. היא גייסה לעבודה את האחיינית שלי, אל המדהימה, נערונת בת 14 שמחשבים זורמים לה בעורקים, שבילתה כל החופש הגדול בלשבת על המחשב של סבתא ולקטלג חמסות, ברכות לבית ולעסק, פמוטים ותכשיטים. אני באתי פעם בשבוע לצלם (כי אמא שלי עוד זוכרת שאני צלמת). העובדות שלה דאגו שלא נשכח כלום, מדדו גובה ורוחב ומה המחיר. בארבע בבוקר היא הייתה מסמסת שהיא שכחה להכניס פסל של ירושלים. אתמול הושק האתר. אמא שלי, בעלת עסק, יושבת עכשיו בבית. העובדות שלה גם. החנות שלה סגורה. היא הקימה אתר אינטרנט כי היא התכוננה לסגר הזה, שלא היה צריך להגיע. ובטח שלא היה צריך לסגור לה את החנות. אבל ככה זה כשאתה בעל עסק- אתה נלחם עליו. ואתה בונה תוכנית פעולה לקראת הגרוע ביותר. חבל שהממשלה שלנו לא נלחמת ככה גם. כמו אמא שלי. את אלופה".

עומרי מארח את המפונים
איש העסקים זיאד עומרי, בעלי מלון 'רמדה אוליביה' שבנצרת, הפגין ערבות הדדית למען שכניו מהעיר נוף הגליל. בצעד של התגייסות יוצאת דופן בשישי בבוקר לאחר שהתבררו נזקי פנה עומרי י לעיריית נוף הגליל והציע את עזרתו בקליטת משפחות שאיבדו את ביתם או שלא הורשו לחזור אליו . לאחר שהעירייה הודיעה לו כי יש צורך בעזרה שכזאת הקפיץ עמרי את צוות המלון ובתוך שעתיים נפתחו 100 חדרים עבור 100 משפחות המונות כ 300 איש . עומרי התעקש שהאירוח יהיה ללא תשלום מהעירייה.

זיאד עומרי (צילום: חארת עועאדה)זיאד עומרי (צילום: חארת עועאדה)

הולדן מצלם לנילית
מנכ"ל קבוצת נילית, אילן מלמד, והמפיק והמגיש האמריקאי ג'ון הולדן עמלו על צילום סרט דוקומנטרי על החברה. נילית היא חברה גלובאלית המייצרת ומשווקת סיבי ניילון 6.6 באיכות גבוהה לתעשיית הטקסטיל, האופנה והספורט והסרט עוסק בפועלה הרב לקידום נושא הקיימות ואיכות הסביבה בארץ ובעולם. הולדן, זוכה שש פעמים בפרס האמי ולשעבר כתב חדשות הלילה ברשת NBC, מגיש את תוכנית הטלוויזיה האמריקנית EARTH. הסרט, "ביגוד ידידותי לסביבה", צולם במשך מספר ימים באתרי נילית בישראל ובעולם. 

ג'ון הולדן ואילן מלמד (צילום: באדיבות נילית)ג'ון הולדן ואילן מלמד (צילום: באדיבות נילית)

תפסה ג'וב

הרשת החברתית הפופולרית טיקטוק (TikTok), המונה למעלה מ-900 מיליון משתמשים ברחבי העולם, מינתה את נטלי זיו לניהול מערך הדוברות ויחסי הציבור של כל המדינות הצומחות בטיקטוק אירופה, ובכללן ישראל, ותדווח למטה החברה בלונדון. מינוי זה, ממקם את זיו לא רק בצמרת שרשרת הניהול בחברה, אלא גם לאישה הישראלית הבכירה ביותר בטיקטוק, שנחשבת כיום לרשת החברתית עם הפוטנציאל הרווחי הגבוה ביותר שיש, עם למעלה מ-2 מיליארד הורדות.

את הקריירה המקצועית שלה החלה זיו בחברת אינטל בתחום משאבי האנוש, ולאחר מכן ייסדה וניהלה את מערכי הדוברות והתקשורת של חברות Numonyx ו - Micron Technology. בהמשך, ניהלה את מערך הדוברות והתקשורת ב – PayPal  ישראל כשזו עוד היתה חלק מחברת eBay ובשבע השנים האחרונות עמדה בראש מערך הדוברות של כל המדינות הצומחות בחברת eBay העולמית. 

נטלי זיו  (צילום: ליאת מנדל)נטלי זיו  (צילום: ליאת מנדל)

המשאב האנושי | תמי יצחקי, מנהלת משאבי אנוש בחברת מרס ישראל

תמי יצחקי (צילום: יגאל בוקובזה)תמי יצחקי (צילום: יגאל בוקובזה)

"מתוך דאגה לבטיחותם ולבריאותם של עובדיה, עודדה מרס ישראל עבודה מהבית כבר מחודש מרץ האחרון ומאז אנו מבצעים וובינרים, שיחות ועידה וזומים בכדי לשמור על קשר, להתעדכן, להתפתח וללמוד. יחד עם זאת, ברור שהטכנולוגיה איננה מסוגלת להוות תחליף למפגשים בין-אישיים המעוררים חשיבה יצירתית, חיבור רגשי ומחויבות למקום העבודה. לכן מבחינתי, המשימה הראשונה היא עידוד תחושת הביטחון האישית והיציבות התעסוקתית של העובדים ובנוסף, נקיטה בצעדים שממחישים כי טובתם היא בראש סדר העדיפויות של החברה. 

במהלך התקופה האחרונה השקנו תוכנית גלובלית (EAP) לתמיכה ויעוץ לעובדים להתמודדות עם חרדות, משברים ואתגרים. בנוסף, ערכנו סדנאות שונות בזום החל מארגונומיה למשרד הביתי, דרך שיעורי יוגה, סדנאות בישול ומשחקי טריוויה לחג, אפשרנו להם להתחבר און ליין לשיעורי ספורט שונים ב"הולמס פלייס" ואף שלחנו מתנות שונות כמו חלות ועוגות לשבת. אני מאמינה שבאמצעות כל הגורמים האלו יחד נצליח לעבור את התקופה המאתגרת הזו ונאפשר לעובדים להרגיש ביטחון תעסוקתי ושייכות לחברה גם בעבודה מהבית". 

שיח אחדות |ירון עמיר, סמנכ"ל השיווק של רשת אופטיקנה

ירון עמיר (צילום: שרית מור)ירון עמיר (צילום: שרית מור)

"החברה הישראלית היא חברה מורכבת מניגודים משחר ההיסטוריה: לאום, דת, ימין- שמאל, פער סוציו- אוקונומי, השד העדתי והרשימה נמשכת. תופעות הקיטוב גוברת בשנים האחרונות תודות לרשתות החברתיות, המייצרות לעתים "פייק ניוז" כמו גם התלהמות, חוסר סובלנות ובמקרי הקיצון-  חרמות ושיימניג. בתקופה האחרונה, בעקבות המשבר הבריאותי, כלכלי, חברתי, פוליטי חסר התקדים שפוקד אותנו- הפילוג הולך ומתגבר.

אנחנו כאנשי שיווק, בסופו של דבר מספרים סיפור. ואין ספק שהסיפור המאחד, המחזק, המלכד, הפטריוטי, הוא השכיח והנכון ביותר. שסע פחות מוכר, אפילו לא בחצאית...מה שבאמת חשוב בתקופה הזו הוא להשתמש בעשייתנו כעומדים בראש אגפי שיווק למטרות שיפור השיח והסובלנות כאג'נדה ולקדם אותם כמסר, לנצל לטובה את מעמדנו כמפרסמים לטובת שיח נכון וקירוב לבבות. אני שמח שנפלה בחלקנו הזכות להוביל מהלך שכזה, כאשר בקמפיין הילדים האחרון של רשת אופטיקנה השתתפו הילדים המדהימים שפרסמו ושיתפו את סיפורי החרמות והבריונות ברשת שהם עברו".