משה אדרי, מפיק ומבכירי תעשיית הקולנוע הישראלית. עומד בראש חברת הקולנוע הישראלית "יונייטד קינג" - סוף העולם שמאלה
"הסרט הישראלי האהוב עליי במיוחד הוא סרטו של הבמאי אבי נשר – 'סוף העולם שמאלה'. הסרט עוסק בחייהם של תושבי עיירת עולים חדשים בנגב בשנות ה-60 ומעורר בי זיכרונות וגעגוע לתקופה שבה משפחתי עלתה ממרוקו היישר לדימונה. זו הילדות שלי ושם התחלנו את הסינמה פרדיסו של האחים אדרי".
גדעון תדמור, יו"ר תדמור אנטרטיימנט - השוטר אזולאי
"סיפורו של השוטר התמים וטוב הלב, הכלוא במבוך ללא מוצא הוא אחד הסרטים הישראלים האהובים עלי ביותר. הוא מייצג בעיני את הגאונות של אפרים קישון ויכולתו הייחודית להביט על המציאות הישראלית ולשרטט אותה בהומור, בדיוק וברגישות במסגרת של יצירה קולנועית שמהדהדת ורלוונטית מתמיד גם עשרות שנים אחרי שנוצרה.
סצנת הסיום של הסרט, כשאזולאי מצדיע וברקע מתנגן השיר "כל הרחובות כבר ריקים" נחשבת בעיני כאחת הסצנות הקולנועיות המרגשות ביותר בקולנוע הישראלי – צפיית חובה מענגת לכל מי שטרם צפה וגם לאלו שכבר צפו שוב ושוב".
ליסה שילוח-עוזרד, מנכ"לית קרן הקולנוע הישראלי - ביקור התזמורת
"לא רבים יודעים שהסרט הנפלא "ביקור התזמורת" נולד בעקבות ידיעה קטנה בעיתון. התסריטאי והבמאי ערן קולירין נתקל בידיעה על משלחת מיפן שהייתה צריכה להגיע לנתניה ובגלל שיבוש מילולי הגיעה לישוב אחר. שנים ארוכות עברו מרגע שנולד במוחו הרעיון ועד שהסרט יצא לאקרנים. היה שווה לחכות.
ביקור התזמורת הוא סרט שלא מתאמץ ליצור דרמה גדולה. להיפך, הוא מציג דרמות קטנות ומכמירות לב של אנשים פשוטים במקום שכוח אל. ובזה כוחו. המפגשים המקריים במהלך לילה אחד בין דמויות שכלל לא היו אמורות להיפגש, חושפים את הכאבים, האכזבות ואת הבדידות הגדולה המשותפת לכולן ללא קשר למוצאם. כל אחת מהדמויות זוכה לרגע קטן של התעלות, גאולה או לפחות נחמה. למרות הדיאלוגים הנהדרים המשלבים עברית, ערבית ואנגלית, הסרט מדבר בעיקר בשתיקות שלו, בהבעות הפנים של שחקניו הנפלאים (ובראשם רונית אלקבץ וששון גבאי הכובשים) ובמוסיקה הנהדרת שבו. לצד העצבות הקיומית הסרט משופע גם ברגעי הומור נפלאים וייחודיים.
הסרט כולל את אחת הסצנות היפות ביותר שזכורות לי בקולנוע, כשהנגן הצעיר והכריזמטי של התזמורת המצרית מדריך בחור מקומי חסר בטחון להתגבר על ביישנותו ולממש את אהבתו לנערה שמצפה למחווה של אהבה. זהו רגע קולנועי מקסים, מצחיק ונוגע ללב. קולנוע במיטבו. 'ביקור התזמורת' נגע ללבבות של צופים בכל רחבי העולם והזכיר לנו שעל אף הבדלי תרבות ושפה, ואפילו במקום בו יש עוינות בין מדינות, בסופו של דבר כולנו בני אדם. גם ארבע-עשרה שנים אחרי שהופק, הסרט עדיין מרגש ומתפעם כמו פעם".
דנה בלנקשטיין-כהן מנהלת ביה"ס סם שפיגל ליצירה קולנועית - "אפס ביחסי אנוש"
"הקולנוע הישראלי נמצא בשנים האחרונות בפריחה אדירה ומציג מגוון רחב של קולות וסיפורים על החברה הישראלית. לא פשוט לבחור סרט אחד. לכבוד יום העצמאות הזה, בחרתי בסרט המופלא "אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא, אחד מהקולות המסקרנים ביותר בקולנוע הישראלי היום, ויוצרת יוצאת דופן ומעוררת השראה.
הסרט מביא אל המסך את ההווי הצבאי הישראלי מנקודת מבט נשית שמצליח לשלב בכישרון ובתזמון מושלם בין קומדיה שנונה לדרמה נוקבת, שמתמזגות ליצירה שלמה ובלתי נשכחת. הסרט נוצר בהשראת סרט הגמר של טליה לביא שנעשה במסגרת לימודיה בביה"ס סם שפיגל ליצירה קולנועית. אני ממליצה לצפות בעשייתה המופלאה לא פחות, מימיה כסטודנטית, בסרט הקצר "שיבולת בקפה" שישודר בקרוב בערוץ יס הקולנוע הישראלי. אני מצפה לפתיחה מחודשת של בתי הקולנוע ומקווה שבקרוב כל עם ישראל יחזור למסך הגדול וייהנה מהקולנוע הישראלי".
גיא שני, הבעלים והמנכ"ל של בתי קולנוע לב - "אפס ביחסי אנוש"
"הבחירה לא פשוטה, כיוון שלאורך השנים היו לא מעט סרטים שהפקנו והפצנו, ואהובים עליי מאוד, אבל אם אני נאלץ לבחור אחד, אז כנראה שזה "אפס ביחסי אנוש" - סרט הביכורים של טליה לביא. לאחר תקופה ארוכה שבה לא הפצנו סרטים ישראליים, זה היה אחד הסרטים הראשונים שהחלטתי להפיץ. הוצאנו אותו בקיץ 2014 ומהר מאוד הבנו שמדובר בסרט שיהפוך לאבן דרך בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי. עם הפצת הטריילר, התחילה תופעה שתפסה תאוצה משבוע לשבוע, ובהמשך הפך הסרט לשובר הקופות הגדול של העשור האחרון עם כ-600 אלף צופים.
בימים אלו, בקיץ 2021, אנו עומדים להוציא את הסרט החדש של טליה לביא, "אחד בלב" והפעם טליה עושה למוסד הנישואים את מה שעשתה ב"אפס" לצבא".
חזי בצלאל בעלי חברת ההפקות ׳מאונטנטופ פרודקשן׳ - ׳הערת שוליים׳
"כבעלים של חברת ההפקות ׳מאונטנטופ פרודקשן׳ וכמי שהשתתף בהפקות של מספר רב של סרטים מתוך אהבה גדולה לסרטים ולתרבות הישראלית - ביניהם סרטים נפלאים כמו מפריח היונים, ימים נוראים, סיפור על אהבה וחושך, הקפות, שמיים אדומים, הלילה הארוך ביותר ועוד – אני בכל זאת בוחר ב׳הערת שוליים׳ של יוסי סידר.
זהו סרט שמוכיח שגם סיפור כביכול משפחתי, קטן, אינטימי ואישי יכול להפוך לסרט אוניברסלי, גדול, משמעותי ובעל השפעה. ׳הערת שוליים׳ הוא סרט בעל פרמיס מרתק שבוחן דינמיקה משפחתית ובפרט יחסי אב ובן מיוחדים ומורכבים, ומאבק בין העומק והשמרנות לקלילות ולשטחיות שמצליחה יותר. תסריט אנושי ומבריק, סרט עשוי היטב, בימוי ומשחק מצוינים. אני מעריך מאוד את יוסף סידר הנפלא ו׳הערת שוליים׳ היא המאסטר פיס שלו".
