40 שנה אחרי שרינה מור זכתה בתחרות מיס תבל ונבחרה למלכת היופי המעוטרת ביותר, היא שוברת שתיקה בשיחה מיוחדת עם ליאורה. על הכוונת: המיתוס שלפיו נבחרה רק בגלל מבצע אנטבה, שנערך באותם ימים.

רינה מור, 40 שנה למיס תבל. רציתי לדבר איתך על דברים חדשים שקרו לך, כי די שקעת באלמוניות מבחינתך.
"לגמרי מבחירה. לא מתאים לי. אני אענה לך בשמחה".


רוב השיחות שהיו לך בזמנו היו על הטענה שמבצע אנטבה שדרג לך את הסיכויים להיבחר.
"זה השיחות שלכם, זה לא מה שהיה שם באמת".

יש לך נכדים כבר?
"לא".

רינה מור (צילום: יעקב סער, לע"מ)

או.קיי, דברי חופשי על דברים שקרו לך בשנים האחרונות.
"חזרתי מניו יורק כשהייתי בת 24, ארבע שנים אחרי שנבחרתי. ישר, תוך תקופה די קצרה, הכרתי את בעלי והתחתנו. התחלתי לעבוד ביחסי ציבור, שזה הכי קרוב למה שלמדתי שם. די התרחקתי מתחום הדוגמנות, זה לא התאים לי באופי ולא שימח או מילא אותי. החלטתי שלא אעסוק בזה. אחרי שנולדו בנותי הלכתי ללמוד משפטים. גמרתי תואר ראשון ותואר שני בהולנד. חזרתי לארץ והקמתי משרד, לקח איזה שנה עד שחזרתי לעניינים. את מרב החיים הבוגרים שלי ביליתי כעורכת דין לענייני משפחה, גירושים".

את עוסקת במקצועות קצה. איך את נשארת כל כך נקייה?
"נקייה החוצה או בנשמה?".

אני לא מכירה אותך, אני קולטת תדמית.
"הבחירה כמיס יוניברס הייתה מתנה מדהימה, הגעתי במהירות רבה למקומות שאין סיכוי להגיע אליהם בדרך אחרת. הבנתי בגיל מאוד צעיר, עשיתי מסע לחקר עצמי, הבנתי מה עושה אותי שמחה ולא שמחה ועד איפה ללכת עם מוסכמות ואיפה לבנות את החיים שלי. זו מתנה ענקית שמקבלת אותה ילדה בת 20. כשלוקחים ילדה בת 20 ונותנים לה כזו מתנה ענקית, אומרים לה 'הנה, העולם שלך, תבחרי'".

איך בגיל 20 היה לך שכל לעשות את זה?
"ב־8200 יש לנו בני 20 חכמים מאוד. בגיל 20 אנחנו חכמים. זה לא גיל צעיר. החסמים הם הבעיות, לא רק גיל. אני הגעתי לשם בלי חסמים, וזה היה מזל ענק. למה אני אומרת שזו מתנה ענקית? כי השנה הייתה מופלאה ואחד הדברים המופלאים שקרו לי זה שהבנתי מה שאני רוצה מהחיים שלי, פחות או יותר. היה לי ברור מה לא, שזה לא מה שכולם ציפו שאני אעשה. לא להתחתן עם מיליונר, הראשון שפגשתי, לא להפוך לדוגמנית, כי זה לא מעניין אותי ולא עושה לי שמח, זה הרבה 'לא'. מה שנשאר, חקרתי אחר כך.

"אם את רוצה לדבר על נקייה, אז נדבר מהבסיס. נקייה בפנים, נעים לי עם מה שאני עושה, מעניין אותי, מרגישה שליחות. אחר כך, לימים, כשלמדתי משפטים, אני ממש הרגשתי שלהיות עו"ד לענייני משפחה זו שליחות. זו התקופה הכי גרועה בחיים של אנשים, ואם לא נמצאים שם כדי להקל עליהם טיפונת, אז אפשר לעשות עסקאות ולהרוויח מיליונים, אבל זה יותר מעניין אותי מהכסף".

ארכיון מעריב

איך את מסבירה את זה שהמדינה שלנו לא מפרגנת? עלייך אמרו שזכית בגלל אנטבה, על לינור אברג'יל שזכתה בגלל האונס.
"נראה לך שהשופטים שם בכלל יודעים מה זה ישראל? אנחנו מרכז העולם? אנשים בארץ לא מבינים את זה, כי כולם מדברים במושגים של 'אוהבים' או 'לא אוהבים'. אנטבה היה נטל מטורף, והם באמת קיוו שאני אעוף משם כמה שיותר מהר. להתחיל לשמור שנה שלמה על אחת כזו זה בעייתי, עולה כסף. זו הייתה האמת שם. היו צריכים להצמיד לי שומר ראש, הם פחדו שיקרה משהו לבנות האחרות. אותו דבר עם לינור, אני משוכנעת שאף אחד בתחרות לא ידע על האונס. היא בחורה יפה ומרשימה וחכמה, למה לפרגן אם אפשר לא?".

שרה נתניהו היא בת מחזור שלך מקריית טבעון.
"שרה נתניהו צעירה ממני בשנתיים. בת מחזור של אחי ז"ל, הוא נפטר. אמא שלי הייתה גננת שלה בטרום טרום גן חובה. היא הייתה שכנה".

את זוכרת אותה בתור ילדה יפהפייה?
"אני לא ממש זוכרת אותה. אני יודעת סיפורים עליה בדיעבד. גרתי שם עד כיתה א'".

פעם ישבת לדבר איתה?
"לא".

את מצביעת נתניהו קלאסית?
"ממש לא, ואני לא שמאלנית".

יש סיכוי שתשלחי לי תמונה עדכנית?
"גם לא. אין לי ואני שונאת להצטלם. תוכלי לעשות את הכתבה לא צהובה?".

בשבילך אכתוב אותה עם דם כחול. האנשים שאת מטפלת בהם כעו"ד נרגעים מיופייך?
"ממש לא, זה לא שייך. סגרתי את המשרד לפני מספר שנים, פרשתי. הגיעו אלי למרות זה".

את עוד עוצרת נשימה?
"של מי? של בעלי? מלאו לי 60 לפני חצי שנה, מאחר שאני לא מסתובבת באופן מכוון בקהלים שכותבים עליהם וכאלה, אז אני נראית כמו שאני רוצה להיראות. אני קוראת את המדור שלך, ואני מה זה לא מתאימה לשם".

ברור, אני לא אוהבת את המשובטות.
"אני לא עונה להגדרה של זה. החיים שלי מאוד פשוטים, במכוון. לא דיברתי עם עיתונאים המון שנים, אני מסרבת. זה לא מעניין אותי".

(צילום: קוקו)