מלחמת נשים רוחשת בימים אלו בין שרה אביטל, אשתו של נתן זך שעזב את ביתו בת"א לטובת בית אבות ברמת אפעל, לבין צביה, אמו של הילד שאותו אימץ זך לפני מספר שנים.
צביה, אישה לאישה?
"בני הכיר את נתן כשהיה בן שלוש וקצת, היום הוא בן 14 וקצת. הוא יצא מהגן ונתן קשקש איתו. הוא שאל אותו מה הוא עושה והוא ענה לו שהוא משורר. הילד אמר לו שברחוב ליד הגן, גר המשורר אברהם שלונסקי, נתן התפעל מהחוכמה שלו ונתן לו את הטלפון שלו. הילד צלצל אליו ומאז הוא היה אצלו, ישן אצלו הרבה בבית, נתן אהב אותו אהבת נפש. הוא קרא לו אבא, זך קרא לו 'בני האהוב והיקר' ויש לי את זה מוקלט. הילד אומר לי שכל פינה בעיר מזכירה לו את נתן. הוא אוהב אותו מאוד. נתן אמר לנו ששרה אוהבת רק את עצמה. היא השתלטה עליו".
מי זו סימוני?
"סימוני מזרחי, מהפרלמנט של יום שישי בדיזינגוף. הילד תמיד ישב ליד נתן, נתן לא נתן לאף אחד אחר להתקרב, אמר 'פה יושב הילד'. דאג לו, אמר שיילך לכל החוגים, אין משהו בעולם שהוא ירצה ולא ייתן בשבילו. שרה הייתה מאוד נגד הקשר בין נתן לילד. נתן כבר היה מאוד חלש וביקש שהילד יבוא אליו. הוא היה מבקש מאתנו לבוא בשעות ששרה לא נמצאת. מכיוון שהוא לא הרגיש טוב, הוא לא יכול היה להגיע לבר המצווה, אבל כתב ברכה מרגשת 'לילד שלא היה לי, לילד שהייתי רוצה שיהיה לי' והוא נתן גם מתנה מאוד יפה, מאה".
מאה שקל?
"לא, מה פתאום. מאה אלף שקל. לאחר בר המצווה הוא אושפז באיכילוב, באנו לבקר אותו בשבת בשמונה בבוקר כי פחדנו שהיא תהיה. הוא כל כך שמח, אמר 'ילד שלי'. היא התרגזה מאוד. אמר שהיא לקחה לו את המפתחות ושהיא שונאת אותנו. מעבר לזה, אחרי בית החולים התברר לי שהוא עבר למשען ברמת אפעל, גם שם ניסינו לבקר אותו, אבל התברר עם הגיענו למחלקה שהאפשרות לבקר אותו היא רק באישורה והיא לא אישרה כמובן, ואמרה שאם נבקר היא לא תשלם את שהותו בבית האבות. הילד שלי מאוד עצוב, משאלת הלב שלו היא לראות את נתן. הוא כמה לכך".
סימוני מזרחי, גירסתך?
"אני הגעתי למופע לכבודו בצוותא ושרה לא נתנה לי להתקרב אליו ואמרה לי ארבע פעמים את המשפט 'את לא תבקרי אותו'. אמרתי לה 'שרה, כשרצית לנסוע בתוך האוטו שלי נסעת. לקחתי אתכם לשוק, לקחתי אותך לטיולים איתו'. היא אמרה 'תעזבי אותי, תעזבי אותי, תעזבי אותי'. הייתי אצלו לו בבית חולים ואני אשלח לך את ההודעות שהיא שלחה לי. כתבתי לה - 'תפסיקי לשלוט באיש זקן ומקסים'".
מה היא השיבה לך?
"'את לא ראויה לתגובה".
מה אכפת לה שתהיי איתו בקשר?
"לא יודעת מה אכפת לה. היא פשוט מנדה את כולם. גם את גבריאל מוקד. גם לו היא לא נתנה להתקרב אליו".
אולי היא לא רוצה שאנשים יראו אותו ברגעים קשים?
"בבית חולים הוא היה בסדר גמור. כשהיא שמה אותו בבית אבות, מחוץ לדירה שלו שהוא כל כך אוהב אותה, מחוץ לאמנות שלו, זה דיכא אותו עוד יותר. היא כנראה לא רוצה שיהיו לו חברים ושיהיה תלוי בה. זה הדבר האחרון שהוא רצה שיקרה".
מה את יודעת על הקשרים שלו עם הילד ואמו צביה?
"לצביה הוא מימן דברים ושרה לא אהבה את זה. הוא עזר לה בכסף. הוא אימץ את הילד של צביה והכין צוואה שנותנת לילד כ-500,000 שקל. לי בטח אין שום אינטרס כלכלי. אהבתי את האיש, לקחתי אותו לטיולים. זה כאילו שאני מבכה את מותו לפני הזמן".
גם לך הוא נתן כספים.
"קיבלתי ממנו סכום של 3,000 שקל על שלושה שבועות בהם טיפלתי בו כאשר הוא רב עם שרה. בסכום יש הוצאות של דלק מטיול וגם מסעדה, וגם 200 שקל בהם הוא קנה מציאות בשוק הפשפשים. איך שקיבלתי את הכסף היא צלצלה לי צורחת, 'מה זה צריך להיות?'. אין לי ולא היו לי כוונות זדון. אני אוהבת את האיש".
פרופ' גבריאל מוקד, גם אתה ממודר?
"כשהייתי בא לנתן לא ראיתי אותה. היא הייתה נעלמת. היא בעצם דמות משנית. כשהיה מאושפז שלחתי לו ד"ש דרך ידידים משותפים. אני מבין שיש איזושהי בעיה. היא כנראה באמת מנסה להטיל עליו הסגר, כך שמעתי מחברים, שהיא לא נותנת לגשת אליו".
שרה אביטל, בוקר טוב. צביה אסיף, סימוני מזרחי ועוד טוענים שאת לא נותנת להם להתקרב לנתן. לא מאפשרת להם לבקר אותו, ממדרת אותו מהילד שהוא אוהב.
"איפה את כותבת?"
מעריב.
"תעשי מה שאת רוצה ותחכי לתביעה כי אין לך מושג על מה את מדברת".
