המקום: סביון היוקרתית. הזמן: לפני שבועיים בערך. העת: לילה אפל. המאורע: פורץ מפתיע את בני הזוג עורכי הדין קרן נהרי ותמיר גילת, מצמיד סכין עם להב של 25 ס"מ לפנים של נהרי ודורש ממנה לפתוח את הכספת. נהרי מיד פצחה במו"מ עם הפורץ. בינתיים גילת התעורר, הגיע למזרקים שהיו ליד מיטתו והודיע לפורץ שאם יעשה משהו, הוא דוקר אותו מיד ושניהם ימותו. כידוע, בני הזוג נלחמים באופן מעורר השראה במחלת הסרטן שתקפה את שניהם. הם פעילים ומגייסים תרומות לתמיכה בחקר הסרטן ותומכים בחולים במחלה.
עו"ד גילת, ספר לי על הפריצה.
"עזבי, לא מעניין. רגע, את הולכת לכתוב את זה בכל מקרה, או שאני יכול להניא אותך?״.
הוא פרץ ואתם הנסתם אותו עם מזרקים.
"זה נכון. התעוררתי משינה ושמעתי את קרן מדברת עם מישהו בחדר, מנהלת איתו מו"מ".
הוא היה רעול פנים?
"כן. שמעתי קולות בחדר, היא ניסתה לגרום לו לעזוב את המקום והוא לא עזב, ואז החלטתי לנצל את מזרקי האינסולין שנמצאים ליד המיטה שלי. קפצתי לעברו עם שני מזרקים ואמרתי לו שנמות יחד אם הוא לא מסתלק, והוא החליט ללכת".
הוא לא הצליח לקחת כלום?
"הוא הצליח לאסוף דברים בחדר לפני שהתעוררתי תוך איומי סכין על קרן. בדיעבד מתברר שזו חוליה, הם עבדו במקביל למטה, עשו בלגן. את הכספת בחדר הצלחתי להציל, זה היה מאבק".
זה היה מידע מוקדם לדעתך?
"צריך להיזהר מאמירות כאלה, אבל זה קצת תמוה שהגיעו וידעו בדיוק איפה לחפש״.
התאוששתם?
"התאוששנו? יחסית למה שאנחנו עוברים זה טיול בפארק. כשאתה חושב על זה בשקט, זה מפחיד שאדם עומד לך עם סכין של 25 ס"מ מעל הראש, אבל יחסית... את יודעת את מצבנו".
יודעים שאתה חולה, אבל עם המחלה שלך אתה מצליח לעשות דברים טובים וחשובים. איך אתה באמת?
"מקדיש את חיי לקרן לחקר הסרטן בישראל ולליווי חולי סרטן ובני משפחותיהם, בעיקר סרטן לבלב. בהתחלה נהגתי לומר שאני עשרים אחוז ממה שהייתי פעם. היום אני מבין שאני פשוט מאה אחוז בן אדם אחר".