רגע אחרי שנגמר שבוע הספר, די ברור מה יהיה הלהיט של השנה הבאה: בני ציפר קיבל משרה נתניהו אור ירוק לכתוב את הביוגרפיה הרשמית שלה, כי עם כל הכבוד, הסיכוי שציפר ילך ל"הישרדות", למרות ההפצרות הרבות, קלוש.
ציפר, מה מתקדם עם הביוגרפיה?
"זה עדיין רחוק".
יהיו ראיונות ואז תכתוב?
"כמובן, אבל זה עדיין מאוד רחוק מהתממשות. אני עובד על כל הרקע המשפחתי, אבא שלה, אני קורא את הדברים שלו. האמת שרק הוא לעצמו הוא סיפור שלם שלא סופר. סוג של אדם שממש באופן לא צודק קצת נדחק. הוא גם כתב דברים נהדרים, האמת שהוא כתב גם פרוזה נהדרת וגם שירים לא רעים בכלל. זה מצחיק, בגלל שהוא אבא שלה אז זה לא זוכה ליותר מדי חשיפה".
אתה עומד בלוחות הזמנים?
"אין לוחות זמנים קבועים. זה לא משהו שנקבע מראש. זה בעייתי, כי בשביל דבר כזה צריך משאבים. עכשיו כל דבר שאני אעשה ישר יש לך 20 אלף ידיים שנשלחות, של כל מיני נשמות טובות".
כמוני למשל.
"לא, אני מדבר על אנשים שאומרים שייתנו לי כסף".
מי אלה?
"אני לא רוצה להסגיר. כל מיני אנשים שהם מהסביבה של בית המלכות, שהציעו לי כל מיני הצעות מגונות בתחום הזה".
מה למשל?
"מישהו צלצל אלי ואמר שיביא לי את המו"ל האמריקאי המיוחל ואז נתחלק בכסף חצי–חצי. כל מיני דברים שאפילו לא רציתי להמשיך לדבר".
איך הם הגיעו אליך?
"אנשים שומעים שאני כותב ביוגרפיה ואז אותו אדם, שהוא אדם בזוי ביותר, שאני לא אזכיר את שמו, הציע לי את ההצעה".
הוא נגד שרה?
"אני לא יודע אם זה היה נגד או בעד. הוא רצה פשוט לגזור קופון על הדבר הזה. זה בעייתי מאוד עם הוצאה לאור בארץ".
הבנתי ש"ידיעות אחרונות" רצו.
"נכון, הם מוכנים והכל, אבל יש בעיה עם 'ידיעות אחרונות', כי אחר כך הם יכולים לעשות בזה שימוש לא נאות. זה בעייתי מאוד, אנחנו בתוך המשפחה. כשאתה כותב משהו, יש דברים שצריך לערוך, אז דווקא את החלקים הערוכים הם יוציאו החוצה ויעשו מזה רעש גדול, שכאילו מחקו את זה ולא מחקו את זה. סיפורים מפה ועד הודעה חדשה. באמת הכי טוב היה אילו זה היה יוצא בחוץ לארץ, יכול להיות שזה יקרה".
תכתוב את הספר עם הפנים לחו"ל?
"כן, וזה ייצא שם, שם אין את כל הרוע שיש פה".
יש רוע מסוג אחר, אתה יודע.
"לא, אבל לא רוע כלפיה. שם הם לא כל כך מחפשים מתחת לאדמה דברים להגיד עליה".
הספר יכלול את 1000, 2000, 3000 וכו'?
"מה אני יודע? עוד לא הגענו לזה. עוד לא הגענו אפילו להתחלה של ההתחלה של זה. זה עדיין רחוק מאוד".
במהלך כתיבת ספר אנשים נוטים להסתכסך. יש מצב שתסתכסכו גם?
"לא, מה פתאום. לא נראה לי. הכוונה שלי בכל מקרה לכתוב ספר שבמרכזו עומדת יותר הרדיפה את שרה נתניהו, התופעה הזאת של הפוביה שיש בציבור מסוים בישראל משרה נתניהו, זו יותר הכוונה".
אתה מתפרנס מציבור כזה, לא?
"כן, אבל אני רוצה להתפרנס עוד יותר. ברגע שאני אצליח להקיף את כל התופעה הזאת, אז זה יהיה נורא מעניין, לי בכל מקרה. התופעה הזאת שתופסים מישהו והוא נהפך למין אייקון, אבל הפוך. סוג של מדורת השבט, אבל מדורת שבט שבה שורפים מישהו".
עושים עליה וודו?
"כן".
לדעתך, שרה תיכנס לכלא?
"מה פתאום. איזה שטויות. על מה בדיוק?".
על כל הפרשות.
"איזה פרשות? הרי פרשה אחרי פרשה כל דבר בסוף מתמוטט, כל החזיתות מתמוטטות. על מה? על החמגשיות?".
הליווי המשפטי של הספר יהיה של עו"ד יוסי כהן?
"אני יודע? אני אומר לך שזה רחוק מאוד".
אבל למה אתה מתרגז?
"אני לא מתרגז. אני אומר שכשכותבים ספר אז כותבים ספר. הכוונה היא לעשות איתה ראיונות ולאסוף חומר ואז לשבת ולכתוב הכל לבד. לא צריך עו"ד, זה לא אמור להיות כזה דבר, בכלל לא. ספר שיציג יותר את התגובה של החברה הישראלית על שרה נתניהו מאשר את שרה נתניהו עצמה. כאילו גם, כמובן, אבל להראות את הפער בין מה שהאדם עצמו לבין הדימוי שעשו ממנה, שהוא פשוט שערורייתי".
יהיה פרק על מני נפתלי, דורון נויברגר?
"בתור הרעים שבסיפור, ברור".
למה דורון רע? לא הבנתי.
"לא, סליחה. התכוונתי למני נפתלי. זו לא תהיה ביוגרפיה רכילותית, אלא משהו רציני, כאמור, על רדיפת שרה נתניהו".
כאיש רוח, מה אתה אומר על זה ששרה נתניהו לא הסכימה שדורון נויברגר יוציא את הספר שכתב עליה?
"אין לי מושג".
מה עם "הישרדות"?
"מה פתאום, די. גמרנו. אבוד. החיים האמיתיים שלי מספיק מעשירים אותי. אני לא צריך ללכת לתוכניות ריאליטי, שם הרבה פחות מעניין".
