"יש לי מסר מאוד חזק וברור: 'תהיי את, זה הדבר הכי מושלם שיש, ואל תשתני בשביל אף אדם בעולם'", אומרת לירז אסייג (35), דוגמנית ובוגרת "האח הגדול", שהיום משיקה את הרצאתה החדשה "מנצחת בגדול".

"בהרצאה אני מספרת על כל מה שניצחתי בחיי", היא מגלה. "זה כולל שבירת מוסכמות וקירות זכוכית לגבי הנראות שלי, כי אמרו לי שבגלל המשקל לעולם לא אוכל להיות דוגמנית. אני גם מספרת על כך שגדלתי בבית חרדי עם אמא מדהימה, אבל עם הצד השני - שאני לא קוראת לו אבא שלי - אני פחות מחוברת, והיו לי התמודדויות לא פשוטות. היה פחד מאוד גדול בבית, ולצאת מהמסגרת הזאת של הדת, לעשות מה שאני רוצה ולא לתת לאחרים לסתום לי את הפה, זה גם לא פשוט. כמו כן, בגיל 19 הייתי נשואה זמן ממש קצר וניצלתי מהנישואים האלה. ניצלתי גם מסיבוך כלכלי מטורף בעקבות כך שבן אדם קרוב אלי פיזר צ'קים שלי בסכומים מטורפים ללא ידיעתי. ואם זה לא מספיק, אז בגיל 28 גידול סרטני התיישב על קנה הנשימה שלי ועברתי ניתוח להסרתו".
זה קילומטראז' מטורף למישהי בגילך.
"נכון, זה לא מעט לבחורה צעירה. אני מאמינה שלכולנו יש כוחות בפנים. אנחנו רק צריכים לגלות אותם ולהבין איך להשתמש בהם, ואז אפשר לנצח הכל. אצלי, מאז שהייתי קטנה, הכלי החזק להתמודדויות שונות היה ההיגיון. כשבתור ילדה הייתי עומדת מול הראי ונזכרת בשמות הגנאי שבהם היו קוראים לי, כמו 'מפלצת' ו'פרה', הייתי מחפשת את המפלצת הזאת. ההיגיון היה אומר לי שאני לא רואה את המפלצת הזאת במראה, אלא את השפתיים היפות שלי ואת האף המתוק. הייתי מסתכלת ורואה ילדה מתוקה, יפה, חכמה וטובה. על זה הדלקתי את הפרוז'קטור".
לירז אסייג (צילום: אלעד גוטמן)
ההרצאה שלה, לדבריה, אמורה לסייע לנשים רבות לגלות את הכוחות שבתוכן. "הרבה שנים ובכל הזדמנות אני בעצם מלווה ומייעצת לילדות, נערות ונשים. לדוגמנות אני לא מתייחסת רק כקולב הלובש בגדים, אלא מסתתרת מאחורי זה דוגמה. אני מהווה מודל לנשים בהרבה תחומים: בכל הקשור בביטחון העצמי שלי, בזה שאני לא מוכנה לסתום את הפה, באפס ההשלמה שלי עם אלימות קשה בהרבה היבטים בחיים, וגם בדוגמה שלי הקשורה באורח חיים בריא. כשמסתכלים על מישהו שמן, חושבים שהוא חי אורח חיים לא בריא, ואילו אני שש פעמים בשבוע עושה כושר וגם דבקה בצמחונות".
בעיה חברתית
אסייג, שמובילה כבר כמה שנים בארץ את שבוע אופנת הפלאס סייז, בכלל מתנגדת שיגדירו אותה כדוגמנית למידות גדולות. גם אין לה מושג, לדבריה, כמה היא שוקלת. "מאיפה אני יודעת? זה לא רלוונטי. זה כמו מידת בגד, משהו שלא משקף כלום", היא מבהירה. "מגיל קטן הייתי תמיד ילדה שמנה, לא היה לי מצב אחר. ככה אני נראית. זה כמו שתשאלי ג'ינג'י למה הוא ג'ינג'י או למה מישהו כהה עור. לאנשים יש תפיסה שגויה. שואלים אותי: 'איך זה שאת שמנה? את הרי לא אוכלת כל כך הרבה'. נשמות, יש אנשים שהם שמנים וזה בסדר. לי זה אף פעם לא הפריע. תמיד הייתי דומיננטית בפעילויות בבית ספר. הבעיה הייתה אצל החברה, לא אצלי. לסובבים שלי הפריע שאני נראית ככה, שאני בגודל מסוים. לי אין בעיה עם זה. לי טוב ככה".
ובכל זאת, הטענה הרווחת היא שלא בריא להיות שמן.
"אני לא מקבלת את זה. בן אדם לא בריא זה מישהו ממורמר, מישהו שמכניס רק רעל לגוף שלו, שלא עושה ספורט. אני בדיוק ההפך ממה שמניתי עכשיו. אני מתייחסת לגוף שלי כאל מקדש. לא אזלזל בו, לא אתעלל בו, אעשה רק מה שטוב לו. לצערי, החברה שלנו מקדשת את הרזון, וגם רוב חברות האופנה פונות לרזות. אני יכולה לשבת ולהתמרמר על כך שעולם האופנה שבחרתי להיכנס אליו מקדש את מודל הרזון הקיצוני, דבר שלא משקף אפילו 2% מאוכלוסיית העולם. אבל אני לא מתמרמרת. אני קמה, עושה ומשנה. לפני כעשור פניתי לדוגמנות. התחלתי בתור דוגמנית מידות גדולות, אבל היום יש כבר כמה רשתות שמבינות את היופי שבגיוון, ואני לא מדגמנת רק למותגים המזוהים כמידות גדולות".
למרות תחושת השלמות עם גופה, אסייג מודה שגם דיאטה הייתה מנת חלקה בחיים. "הייתה לי התנסות אחת בחיים שקשורה בדיאטה, שנבעה לא מהרצון האישי שלי", היא מספרת. "בגיל 24 הייתי בזוגיות עם גבר, ואחרי שלושה חודשים שחיינו ביחד הוא אמר לי שהוא לא יכול להיות עם מישהי 'ככה מלאה'. הוא לא היה יכול אפילו לומר את המילה 'שמנה'. ואז אני, בתור ילדה שסוף־סוף חשבה שמצאה ביטחון, הרגשתי שהקרקע נשמטה לי מהרגליים והפסקתי לאכול מתוך המקום שאני צריכה לשרוד. בשיא שלי הייתי 136 קילו. בתוך שמונה חודשים ירדתי 50 קילו על ידי ספורט. חלק מהקילוגרמים העליתי חזרה, אבל כאמור כיום אין לי מושג כמה אני שוקלת. אני רק יודעת שאני מידה 42 בחלק עליון, ומידה 44 בחלק תחתון. זה הכי נורמלי בעולם, אבל אני נקראת שמנה".
(סטודיו ג'יני)
איך גברים מתייחסים לנשים במידות שלך?

"לכל מי שהתחיל איתי - ויש כאלה, תודה לאל - לא רק שזה לא הפריע, הם פשוט לא התעסקו בזה. מי שבא להכיר אותי, רואה את כל המכלול היפה שלי - את מי שאני, את זה שאני מהממת ויפה - ולא איזה קרניים יש לי על הראש".
חווית בחייך גם הטרדות מיניות?
"בוודאי, וגם דיברתי על זה בלי סוף בבית האח. אני יודעת להתמודד היטב עם ההטרדות. מובן שהייתי רוצה שלא אצטרך בכלל להתמודד עם זה, אבל זה קורה. שנים הייתי במקום של הקורבן, עוד מילדות, למשל כשהייתי ילדה - היה לי מורה שנגע בי. כשהייתי כבר מעל גיל 18 עברתי גם אונס על ידי אדם שהיה מוכר לי. הגשתי תלונה במשטרה, ובעקבותיה הוא בסופו של דבר נשפט על עבירות מין אחרות שביצע. עם השנים החלטתי שיותר לא אהיה קורבן, והתחלתי להתעסק בכל הקשור לקיקבוקסינג ואגרוף. בבית האח היה לנו דיון מאוד גדול על פדופיליה, הטרדות מיניות, התעללות מינית, ודיברתי שם בעד ענישה מקסימלית לאותם אנשים. היו שם כאלה שהממו אותי, למשל אמא שאמרה שהאשמה היא בקורבנות. בנקודה הזאת התפרקתי ויצאתי עליה בכל הכוח".

מרטין לותר קינג ואני

אסייג נולדה בפתח תקווה, שבה היא מתגוררת עד היום, למשפחה חרדית שבה חמש בנות ובן. אמה עבדה לסירוגין בגן ילדים, ועל אביה היא כאמור מעדיפה לא להרחיב. "גדלתי בבית שלא היה בו שפע חומרי, אבל אמא העניקה לי שפע של אהבה וחום", היא מספרת. "מנגד, היה גם שפע של פחד, כי היה חינוך בצורת טרור. אף פעם לא התמרדתי ולא פרקתי כל עול, אבל לקראת השירות הלאומי הבנתי שזה לא אורח החיים שאני רוצה. אני יודעת שיש אלוהים, אני מדליקה נרות בכל יום שישי, אבל אני לא נותנת לאף אחד לכפות עלי דרך מסוימת וגם לא כופה את עצמי על אחרים. כיום אני בקשר מצוין וקרוב עם אמא שלי, שהיא מדהימה. אמא שלי קיבלה את זה שהפכתי לחילונית וגם שהילדה שלה מדגמנת. בעבר גם היא עברה שטיפת מוח ששמן זה לא בריא, וכל הילדות שלי שמעתי גם ממנה ש'את שמנה, בואי תרזי'. ואילו היום, במיוחד אחרי 'האח הגדול', היא אומרת לי שהיא גאה בי על כל כך הרבה דברים".
(צילום: אביב חופי)
מבית "האח הגדול" הודחה אסייג בחודש שעבר, לאחר ששהתה בו 65 ימים. "חיזרו אחריי שאשתתף בריאליטי עוד בעונות קודמות. זה לא משהו שרציתי", היא מספרת. "מהשיח ששמעתי על התוכנית הזאת, לא הבנתי למה אני צריכה להיכנס למקום שאומרים עליו שהוא בלי תוכן ובלי שום ערך מוסף. ואז בעונה הזאת ידעו על איזה כפתור ללחוץ כשאמרו לי שיש 'אחות גדולה', שזו אישה. הכרתי אישה מדהימה בשם רוית (רוית ליאור־מנדל, שהודיעה על עזיבתה באמצע העונה - א"ש). היא הקסימה אותי ונכנסתי גם כדי להעביר את האג'נדה שלי. אין פלטפורמה יותר נכונה מהמדיה, ובמיוחד הזאת, כדי להעביר אג'נדה. תמיד רציתי בכל העשייה שלי להגיע לכולם, למגוון גילים, ו'האח הגדול' אפשר לי זאת. עד היום אני מקבלת המון הודעות מצעירות ומבוגרות שמאוד מזדהות עם מה שאני משדרת. אם יש מישהי שנגעה בכולן, זאת אני".
התאכזבת כשהודחת?
"לא. דווקא הייתה לי תחושת הקלה כשיצאתי, כי בהרכב האנושי שנשאר שם זה היה מאוד טעון. עברתי שם חרמות קשים ועליהומים, אנשים שם התנהגו בצורה מבזה, אמהות התנהגו בצורה מאכזבת ומבישה, כשאני ציפיתי דווקא מנשים להיות אחת בשביל השנייה".
ממי הכי נפגעת שם?
"להיפגע זה אומר לקחת את הדברים ולתת להם לחלחל ולחדור פנימה. אני נמצאת במקום כל כך שלם, שהאנשים האלה לא יכולים לפגוע בי. אבל כן, התאכזבתי מאוד. במיוחד ממירב, מסימה וממריה. מריה, שדיברה על חברות איתי, הפגינה אנטי־חברות מוחלטת. חברה לא מתנהגת כמו שמריה התנהגה. חברות עומדות אחת לצד השנייה, כמו שאני הייתי בשביל מריה מתחילת העונה - מעודדת, תומכת ומייעצת".
איך היו היחסים שלך עם אביבית בר זוהר?
"אביבית זו מתנה מדהימה שקיבלתי שם. היא דוגמה לאישה שפיה ולבה שווים. גם כל מה שהיא עושה כדי לייפות את החיצוניות שלה, היא עושה בשביל עצמה ולא כדי להתחנחן לאף אחד. ראיתי רק את הצדדים היפים שבה. אני אוהבת את הבחורה הזאת, היא מדהימה".

בדיעבד, היית משנה משהו בהתנהלותך בבית "האח"?
"לא, כי אני מאוד שלמה עם מה שעשיתי. הייתי שם מי שאני: אמיתית, אומרת את הדברים חד וישר בפנים, גם אם למישהו פחות נעים לשמוע".
אסייג מודעת לכך שרוב משתתפי תוכניות הריאליטי נעלמים מהתודעה אחרי תקופה קצרה, אבל היא לא מודאגת. לדבריה, הקריירה שלה התחילה הרבה לפני "האח הגדול". "לתוכנית נכנסתי כדי להגיע לכולם ולהביא את האג'נדה שלי ואת כל מה שאני מאמינה בו לשיח הציבורי", היא מבהירה. "כשהייתי מדברת על שמנופוביה, היו אומרים לי: 'על מה את מדברת?' לכן היה חשוב לי להבהיר דברים. אני אקפיץ לי את הקריירה בלי קשר לתוכנית, וכשתראייני אותי בעוד כמה שנים, תאמרי לי שאת שמחה שנשארתי בתודעה. אני פה כדי להישאר".
ייתכן שהאג'נדה שלך קצת הקדימה את זמנה?
"היא לא הקדימה. באתי לשנות את העולם, ואם הייתי מקשיבה לכל אלה שאומרים לי שהקדמתי את זמני, לא הייתי יכולה לשנות כלום. איזה מזל שמרטין לותר קינג לא הקשיב לאלה שצחקו עליו, וכך גם נשים שפעם נלחמו כדי שאנחנו נוכל להצביע. אם גם הן היו מקשיבות לאלה שמצחקקים עליהן, עד היום, אנחנו, הנשים, היינו סגורות במטבח. כולם יכולים לצחקק עד מחר על מה שאני אומרת, אבל אני אשנה את העולם הזה. אני אגרום לכך שתראו בפרונט יותר נשים עם מגוון צורות גוף".