התסריטאי אורי גרוס נכנס בניקול ראידמן בפוסט שכתב: “אם נצא מזה בחיים אולי נראה פחות מראות כאלה של כסף רקוב רקוב רקוב. שפע משתחצן עוטף כלום ריק ועצוב. מראות שהעולם כבר נחנק מהם. שחררו אותנו מהסטורים שלכם סלבז, כסף, הבנו, אתם עשירים. וואו".
עדיין לא עוקבים אחרינו באינסטגרם? הקליקו כאן ועשו לנו לייק
גרוס, נראה לך שהמגיפה הגיעה בגלל זה?
“כתבתי את דעתי בפוסט, זה לא אישי לגבי ניקול. דחיפת העושר החומרי הזה בפרצוף של מיליוני אנשים שאין להם היא בלתי נסבלת בעיניי".
ראידמן, מה יש לך לומר?
“קורונה הוא וירוס שיחלוף, אבל חיידק הריקבון בנפשות של אנשים מתוסכלים וממורמרים - לא, לצערי. אהבת חינם - תרופה לאנושות".
> חבריו של אלי ישראלי, שנפטר בשבוע שעבר בגיל 71, עדיין אבלים. מותו לא הפתיע את חלקם שידעו על מצבו הבריאותי, אבל משיחות עם כמה מהם עלה כעס על כך שהודח מגלי צה"ל ב־2016, מה שבוודאי לא תרם למצבו. “בעיניי", אומר אבישי מתיה, לשעבר עורך מוזיקה בגל"צ וחברו של ישראלי, “אלי מת לפני ארבע שנים. סמל כמו אלי ישראלי לא זורקים מגל"צ, נותנים לו תוכנית ושומרים עליו. חבל. כואב לי מאוד".
ירון דקל, תגובתך.
“אלי ישראלי היה מעמודי התווך של גל"צ והעמיד דורות של שדרים ומעריצים. שדר ענק, איש עם לב גדול. לצערי, כשהגיע לגיל הפרישה נאלצנו להיפרד ממנו, למרות מאבק ממושך להשאירו שניהלנו מול משרד הביטחון, שהשית תוכנית קיצוצים דרקונית על התחנה. אני מצטער מאוד על לכתו של אלי, שעל שידוריו גדלתי כנער, ומשתתף בצערה הכבד של המשפחה. יהי זכרו ברוך".
> המנטור הלאומי, אלון אולמן, שלא יכול להופיע כעת על הבמות, משדר מדי יום מביתו בלייב בפייסבוק טיפים להתמודדות עם המצב. אולמן מגדיר את עצמו כ"מומחה מספר אחת בישראל לפריצת גבולות ולהצלחה מעשית".
אולמן, תן משפט מנצח לקוראיה של ליאורה. איך מתמודדים עם מגיפת הקורונה?
“הקורונה תעבור. אנחנו נישאר. היו חזקים, מסתכלים עלינו, הצורה שבה אנחנו מתנהגים בימים האלו מגדירה אותנו כאנשים ומייצרת את תוצאות העתיד שלנו. זה הזמן למנהיגות ונתינה לזולת. עיני הילדים שלנו, בני הזוג שלנו והלקוחות שלנו נשואות אלינו. זה קל להיות נחמד וכיפי במסיבות ובשגרה, עכשיו אנחנו נבחנים כאנשים. קשיים נמצאים כאן כדי להגדיל אותנו, כדי שנוכל לפתח יכולות חדשות".
