שאול אייזנברג נגד שלמה שרף והכדורגל הישראלי: "לשנות את המציאות העגומה"

שאול אייזנברג, שהיה בין השאר דובר ההתאחדות לכדורגל ובעלי הפועל ת"א כדורסל, פרסם באיזה אתר אינטרנט מאמר שמשמיץ בפעם המי יודע כמה את הכדורגל הישראלי: “אסונו של הכדורגל שלנו החל בשנות התשעים. התקבלנו לאירופה בקול תרועה גדולה ועל שרביט האימון הופקד שלמה שרף. שחקנים טובים היו, קהל אוהדי נבחרת היה בעשרות אלפים בכל משחק, אבל התוצאות. בסך הכול ארבעה קמפיינים שהסתיימו בבושת פנים. תבוסות לדנמרק 0-8 בפליי אוף ופרשת נערות הליווי. הכדורגל הישראלי ספג מהלומה ושרף הפך לפרשן הלאומי, המטיף בשער מאז ועד היום. והגרוע מכל - מבין עשרות משחקי הנבחרת המבישים בתקופתו יש מי שדואגים מפעם לפעם לפאר את הנבחרות הכושלות שלו ומפרטים תוצאות חריגות במשחקים לא חשובים".

אייזנברג לא חסך את שבטו גם מהיו"ר שלצדו עבד, גברי לוי ז״ל, “שגרם לאלוף אירופה ריצ'רד נילסן המנוח לברוח מפה אחרי קמפיין שבישר שינוי. איצ'ה מנחם ז״ל אפשר לאברהם גרנט לברוח לצ'לסי אחרי הטוב בקמפיינים שידע הכדורגל שלנו. אבי לוזון, עם הרבה כוונות טובות, ניסה להפיח רוח חיים ללא הצלחה, עופר עיני לא הבין מה הוא עושה, שינו זוארץ נפל קורבן למעטפת שלו ו… אורן חסון בדרך להביא אסון! פרננדז, גוטמן, אלישע לוי והרצוג לא סיפקו את הסחורה בלשון המעטה, ווילי רוטנשטיינר - נפרד מאיתנו בקול ענות חלושה".

> מייקל אורן, לשעבר השגריר בוושינגטון וח"כ מטעם מפלגת כולנו ז"ל, הוציא לאור ספר חדש, “קשת הלילה", ומבשר לליאורה שהוא עומד להינשא לבת הזוג החדשה מיד אחרי הקורונה.

אורן, אפשר לראות קשת בלילה?
“בישראל, כמו במדינות דמוקרטיות אחרות בעולם, אסור לחברי פרלמנט או ממשלה לפרסם ספרים, אבל שום דבר לא אוסר עליהם לכתוב ספרים. בשנים שכיהנתי כשגריר וח"כ, וגם כסגן שר, לא הפסקתי לכתוב. בעבר כתבתי רומנים, תסריטים ושירים שלא יכולתי לפרסם. הקובץ הזה שונה מכל קובץ אחר. מדובר על מעל 50 סיפורים קצרים, כשכל אחד שונה מהשני. זוויות שונות, סגנונות שונים. הביקורות בארצות הברית מלהיבות. שם אני מוכר יותר כהיסטוריון".

מתגעגע לפוליטיקה?
“כן, ועדיין מעורב".

זה נכון שאתה ובת הזוג שלך מתחתנים?
“כן. שמה לזלי מאיירס. עדיין לא ידוע מתי בגלל הקורונה. הקדשתי לה את הספר והיא המבקרת הכי נחושה שלי".