הלאונג' מנהלים צעירים פסחו על הצעות גדולות. האם זה השתלם?

רויטל הנדלר | סטארטאפיסטית סדרתית, הקימה ומינכלה את AllJobs, שותפה מייסדת של workWith.me ו BreezoMeter

רגעים רבים זכורים לי בחיים כ‘פספוס‘. הילדה שבי נוטה לכעוס כשזה קורה. אבל לאט לאט אני מתרגלת לראות מעבר: כמה ”פסיחות“ היו בעצם, בסוף היום, לטובתי? אני זוכרת מקרה אחד במיוחד. זה היה שנה וחצי אחרי ש- AllJobs הוקמה. קיבלתי טלפון מרגש במיוחד מחברת תוכנה מובילה שרצו לגשת איתנו למכרז ממשלתי ענק. זה היה אדיר. הרי AllJobs הוקמה כחברה קטנה, שחלמתי בכלל לנהל מהבית.

אמנם אחרי שנה כבר היינו מובילים בשוק, אבל אני עוד לא ממש הבנתי את זה. ולקבל כזה טלפון מחברה ענקית ולהיות חלק ממכרז ממשלתי היה 'בוסט' עצום לאגו שלי. הזמן היה קצר, קצר מדי. הגשת מכרז בפעם הראשונה, בשילוב חברת תוכנה ידועה, שדרשה ממני לכנס כוחות שלא היו מסביבי. עבדתי ימים ולילות, מנסה לגשר על פערי ידע ופערי זמן בלתי אפשריים. ככל שירדתי לפרטי המכרז חלחל חשש, שאולי יש כאן יותר נזק מתועלת, אבל מיד ”מר אגו“ שבע הרצון מעצמו על המעמד המכובד, ביטל כל חשש והזכיר לי שכל חברה שואפת וחולמת לזכות במכרז ממשלתי.

האגו התנפח עוד קצת כשהגיעה לאוזניי השמועה, שכמה ממתחרינו הגדולים מגישים גם הם הצעות למכרז, אז עכשיו האגו שלי רצה רק דבר אחד - לנצח! תג המחיר היה נמוך מאוד והדרישות עצומות. האגו רצה לזכות ובגדול, אבל תחושה פנימית חזקה התחילה להכאיב לי בבטן. בשלב הזה עולה הרהור - אם אקשיב לה, לבטן שלי, איך עוצרים את הרכבת? הבטחה לשותפות עם חברת תוכנה גדולה, לוח זמנים שכבר לא יאפשר לה להגיש את המכרז בלעדינו, איך אסביר 'תחושת בטן' לבורד, שהתקשרתי לחבריו בשמחה לעדכן על ההשתתפות במכרז? וחמור מזה, אם זה לא יהיה אנחנו, אלו יהיו המתחרים שיזכו! מה עושים?

בישיבת הבורד. אני מביעה את החששות שלי, לא פשוט להסכים איתי. מדובר ביותר תחושות בטן מכל דבר אחר ובכל זאת, גם קשה להתעלם מהמחיר שאני מניחה על השולחן, אף שהוא אמורפי מול זכייה במכרז ממשלתי . ההחלטה להקשיב לבטן ולפסוח על ההזדמנות זכורה לי עד היום כקשה ביותר, למרות השנים שחלפו. המתחרים זוכים. אצבעות מאשימות מופנות. כותרות בעיתונים, פנים מאושרות, חיוכים זחוחים, מבטים נוצצים, של אחרים. רק אחרי שנה וחצי נוספות, אפשר היה לראות, את התוצאות של הפסיחה הזאת. אפשר לנשום לרווחה, אבל כמו תמיד, רק בדיעבד. וזה קורה שוב ושוב בחיים. המאבק בין הבטן לראש, עולה לנו בהחלטות קשות ומאתגרות.

ליאת מרדכי הרצנו | שותפה מייסדת ב 24me

"בתחילת דרכנו פנתה אלינו אחת מיצרניות המכשירים הגדולות בעולם, בהצעה לממן את את עלויות הפיתוח של יצירת 24me עבור מערכת הפעלה חדשה שהם החלו לפתח. היינו אז בתחילת הדרך, וההצעה הייתה דיי מפתה - היות והם הניחו כסף על השולחן, ואנחנו היינו טרם גיוס. זו הייתה החלטה קשה מאוד, ועל אף הפיתוי הגדול - החלטנו לסרב. הסיבה הייתה שפרויקט כזה היה מסיט אותנו מהמסלול שתכננו לפיתוח המוצר, ומחייב אותנו להפנות את המאמצים לבניית מערכת חדשה שלא היינו בטוחים לגבי עתידה.

ההחלטה לא להתפתות ולהסיט חברה שלמה למאמץ פיתוחי שלא היינו בטוחים בו התבררה כהחלטה נכונה עבורנו. את הזמן והמשאבים השקענו בפיתוח מוצר הדגל שלנו, 24me, והתמקדנו בהרחבת היכולות של המוצר ובהתאמתו למערכות ההפעלה המובילות. דבר זה הוביל לכך שהמוצר 24me גדל להיות לאחד העוזרים האישיים המובילים כיום בעולם, זכה להכרה בין לאומית והצליח להתמקם כמוצר הטוב ביותר ע״י חברת אפל בחנות האפליקציות. אני בהחלט חושבת שכאשר מקבלים החלטות, כדאי מאוד לחשוב לטווח הארוך ולא לטווח הקצר. אם ראייתנו הייתה מסתכמת בטווח הקצר - היינו לוקחים את ההצעה אך היינו מסיטים חברה מהמסלול הנכון".

תום פחיס | שותף-מייסד ו-CPO בפלייבאז, פלטפורמת המדיה המובילה ליצירה והפצת של תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי

"לפני כשלוש שנים פנה אלי אחד ה'סטארטאפים' הלוהטים בעולם, והציע לי להצטרף להנהלה הבכירה במטה החברה בניו יורק. כשותף בפלייבאז - סטארטאפ צעיר שהתקשה להתרומם - ההצעה גילמה בתוכה את התגשמות כל החלומות שהסטארטאפ שלי התקשה לממש: רווחה כלכלית, מעמד בכיר והזדמנות לשחק בליגה של הגדולים.

בחברה שלי, לעומת זאת, המוצר לא היה מוכן, הלקוחות הפוטנציאלים סירבו לממש את הפוטנציאל, והיינו צוות של ארבעה אנשים. ואז באה ההצעה שאי אפשר לסרב לה. ובכל זאת סירבתי. לא הצלחתי שלא להמשיך ולהאמין בחזון ובצוות הקטן והמסור שהקמנו. חודשיים לאחר מכן השקנו גרסה חדשה והסטארטאפ הקטנטן שלי המריא. בתוך חצי שנה היו לנו מאה מיליון משתמשים, שותפויות עם גופי תוכן מובילים ומעמד מבטיח בתעשייה. כשפסחתי על אותה הצעה לא דמיינתי שכך יתגלגלו הדברים, אבל האמונה, שאם זה יקרה – זה יקרה לחברה שהיא שלי, הייתה שווה את הסיכון".

זיו אלול | מנכ"ל ומייסד Inneractive vמפתחת טכנולוגיות לפרסום מודעות וידאו ונייטיב (native)במובייל

"בתחילת הדרך כשאני ושותפי, עופר יהודאי, הקמנו את החברה, התלבטנו אם להשקיע יותר בטכנולוגיה או בצד העסקי / מכירתי. מכיוון ששנינו היינו נחושים לצאת לשוק, בחרנו לקפוץ ישר למים והתחלנו להתעסק בעולם הפרסום במובייל ממקום של מכירות על ידי קניה ומכירה של שטחי פרסום דיגיטליים. מצד אחד זה נתן לנו המון ניסיון בשוק והיכרות עמוקה עם הלקוחות ועם מה שמניע אותם, ומצד שני זה לא היה סקיילבילי, ולא נתן לנו בידול משמעותי בשוק.

לבסוף החלטנו לעשות תפנית בחברה ולהשקיע הרבה משאבים בפיתוח טכנולוגיה של מכירה ממוחשבת ואוטומטית. רק כשהשקענו בטכנולוגיה ראינו את הקפיצה הגדולה והמשמעותית בצמיחה של החברה וההכנסות התחילו להתפוצץ וכיום אנחנו אחת החברות הבודדות בתחום שהן רווחיות. בדיעבד, הייתי בוחר בטכנולוגיה בשלב הרבה יותר מוקדם. היום זה ממש הפוקוס שלנו.

כמו כן, במהלך תקופת הצמיחה של החברה, הייתה לנו הזדמנות לגייס סכום גדול של כסף מקרן שהייתה מעוניינת מאד להשקיע. על מנת להגדיל את הסבב, החלטנו לצרף עוד קרן לסבב. הקרן השנייה מאד התלבטה, דבר אשר האריך את התהליך כולו, ובסופו של דבר החליטה להתמקד בתחומים אחרים ולא השקיעה. לאור התהליך הארוך והלבטים של הקרן השנייה, גם הקרן הראשונה לבסוף לא השקיעה. הפספוס של הגיוס מאד כאב בזמנו אבל לימד אותי שיעור חשוב שחשוב ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ, דבר שקל לשכוח כשמגלים בך עניין".

עמית אבנר | מנכ"ל Taykey‎ הנחשבת לאחד הסטאראטפים הצומחים בתחום הביג דאטה. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת ניתוח בזמן אמת של מליוני פיסות מידע ברחבי האינטרנט

״קודם כל, אני לא מאמין בלהתחרט. זמן הלימוד הוא כל עוד יש דברים שאינך יודע, ואני חושב שמכל מהלך לומדים בסופו של דבר כיצד לקחת החלטות טובות יותר בהמשך. להתחרט זה פשוט לא משהו שיכול לעזור, כי אני לא יכול לחזור אחורה בזמן ולשנות דברים. אבל אם אני אהיה חייב לבחור עסקה שפספסנו שאני מתחרט עליה, אז בשלב מאוד מוקדם של החברה, אחת הרשתות החברתיות הגדולות פנתה אלינו, על מנת שנעשה שותפות וניתן להם את המידע שאנחנו מגבשים כדי שהיא תעביר אותו ללקוחות שלה.

בחרנו שלא לעשות את זה, כדי לשמור על ״המותג״ שלנו, ובדיעבד היינו יכולים לעשות הכנסה מאוד משמעותית בזמן מאוד קצר. האם העסקה הייתה נכונה לנו לטווח הארוך? אני לא יודע. אבל בטווח הקצר נראה שהיינו יכולים לקצור הרבה רווחים״.