פסח והאביב שבא עמו, כפי שמרמזות מילות השיר הידוע לגבי הבגד והכיסים, הם, כידוע, גם חגיגה של אופנה – עם קולקציות חדשות, תצוגות מרהיבות, וגרדרובה מתחדשת. נשים שעיסוקן הוא בתחום האופנה חוזרות לרגע שבו ידעו שזה מה שירצו לעשות בחיים.

שרון טל המעצבת הראשית של בית האופנה "משכית"
(צילום: אלכס ליפקין)

העיסוק בנראות ובלבוש התחיל אצלי מגיל מאוד צעיר, בערך בשלב של המשחק בבובות. אימא שלי הייתה מעצבת אופנה ותפרה לנו את הבגדים בבית מה שאיפשר לי להשפיע על מה שאני לובשת. מגיל צעיר הייתי בוחרת לעצמי בגדים, מטיילת איתה בנחלת בנימין לבחור את הבד המתאים ואז עוזרת לה לתפור לי אותם.
(צילום פרטי)


יסמין נגרין, מנהלת שיווק דיגיטלי מיכל נגרין
(צילום: דימה רינשטיין)
מהילדות בקיבוץ שממנה זכורים לי בעיקר עירום חלקי ורגליים יחפות, ועד שמלות קטיפה וכובעים תקופתיים למסיבות כיתה בתל אביב של תחילת שנות ה-90 - כשכולם התלבשו אותו הדבר, לי הייתה את אמא שלי, מיכל, שקנתה לי תמיד בגדים... איך לומר..? אחרים. זה גרם לי מהר מאוד לפתח טעם אישי מיוחד ולהבין שאופנה היא הרבה מעבר להצהרה אופנתית, היא חלק בלתי נפרד ממי שאני ואיך שאני בוחרת להעביר את עצמי החוצה. זה לא חייב להיות תמיד מוקפד, זה גם לגמרי ג'ינס וטי-שירט, אבל תמיד עם אמירה. זה אף פעם לא זרקתי על עצמי משהו..
(צילום פרטי)

קרן גסנר, מנהלת קריאייטיב מותגי בגדי הים של קבוצת 'גוטקס'
(צילום: יניב אדרי)
איכשהו, מאז ומתמיד ידעתי שאעסוק באופנה. לא היה רגע ספציפי כזה, ולא הייתי מהילדות שמשרבטות דוגמניות ובגדים במחברת בזמן השיעורים, אבל זה תמיד היה שם והיה ברור לי שאופנה היא חלק ממני, שעיצוב אופנה הוא האהבה הגדולה שלי, ושאעסוק בזה כשאהיה גדולה.
וכך באופן טבעי, עם סיום הצבא נבחנתי ללימודי עיצוב אופנה בשנקר, ומשם כבר הכל ידוע...
(צילום פרטי)

שרון שסטוביץ', הבעלים והמנכ"לית של אתר MINE
(צילום: סיון פרג)
כמי שמגיל קטן אהבה אופנה, התעסקתי בזה לא מעט. אני זוכרת כיצד מדדתי שוב ושוב את הבגדים מהארון של אימי. מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי להתלבש ולשלב אקססוריז כדי לשדרג את הלוק. מגיל קטן הצצתי במגזיני אופנה והעולם הזה היה נראה לי מתחדש כל הזמן, קסום ומסקרן.
(צילום פרטי)

קלייר הירשברג, בעלת מותג האופנה DON’T TELL MAMA
(צילום: מאי הירשברג)בתחילת שנות השמונים התעקשתי לשלב דברים במידה שלי עם אייטמים מהארון של אימא שלי שנראו במידה שלי.....אני זוכרת פסח אחד בקלאב מד - בחרתי בג׳ינס וטי-שירט פסים ונראה לי שמאז זה הפך להיות ה'אווטפיט' המאפיין שלי. מדליק לראות איך גזרות שונות עושות קמבק ונראות עדיין רלוונטיות. החיבור לאופנה לא נבע דווקא מהרצון להתבלט וליצור אמירה - אלא למצוא את המקום שבו הארון שלי לעולם לא יהיה כפוי טובה אלי, וגם במרוצת השנים- הפריטים בו יהיו תמיד נוחים, איכותיים ורלוונטיים לסטטוס-קוו האופנתי. מפה לשם, נולד מזה מותג, ואימא עדיין בתמונה.
(צילום: פרטי)

רימה רומנו, מעצבת האופנה ובעלת המותג  RIMMAROMANO

(צילום: עידו איז'ק)
מגיל צעיר מאוד ידעתי והרגשתי את האהבה והחיבה שלי לאסתטיקה וניקיון בביגוד. מאוד אהבתי ללבוש בגדים נקיים עם קווים ישרים וא-סימטריים , הרגשתי כבר אז והבנתי שזה שונה מילדים אחרים לידי וזה חלק ממי שאני.
(צילום פרטי)

נועה ירון, מעצבת אופנה וסטייליסטית
(צילום: מלכה ניהום)

הפעם הראשונה שהרגשתי משיכה לאופנה הייתה בחג פורים כילדה. כל כך אהבתי את ההתעסקות בתחפושת ובאיפור זה היה הרגע שאני זוכרת שהרגשתי את האהבה למקצוע שלי היום . תמיד אהבתי את ההתעסקות בבגדים ,לחטט בארון של אמא שלי,לנעול את כל נעלי העקב של דודה שלי שפרה, להחליף מאה פעם בגדים ,להתרגש מקניית בגד חדש . זכיתי לעסוק במה שעושה לי טוב ונעים בלב.
(צילום פרטי)