מאז שהעונה השלישית של תוכנית הריאליטי “אהבה חדשה” (רשת 13) עלתה לאוויר לפני חודש וחצי, הצליחה המשתתפת יובל מאור, מנהלת פרסום בת 29, להיכנס ללבם של רבים מהצופים. “אחד הדברים הכי גדולים שלמדתי בתוכנית הוא להעריך את עצמי”, היא אומרת. “מצפייה בתוכנית אני לומדת שצריך לפזר יותר אהבה, ולנסות להבין את מי שעומד מולנו - לא תמיד אנחנו שמים את עצמנו בנעליים של מי שעומד מולנו ולא מבינים עד הסוף מה הוא מרגיש”.
מאור נולדה בחיפה, ואחרי שנתיים וחצי עברה עם משפחתה לג’נובה שבאיטליה. כשהייתה בת 10 המשפחה שבה לחיפה. “עברנו לאיטליה בעקבות העבודה של אבא שלי שעוסק בספנות”, היא מספרת. "היינו בבית ספר אמריקאי בינלאומי, הייתה לנו ילדות כמו באגדות. המון חברים מכל העולם, כל הזמן אכלנו פסטות ופיצות וטיילנו באירופה. כשחזרתי לארץ, ידעתי קצת לדבר עברית, אבל לא לכתוב ולקרוא, אז בכיתה ו’ הלכתי למורה לעברית, ועשיתי חוברות של כיתה א’. הייתי חננה, אני עדיין חננה, לא עשיתי בעיות להורים שלי. עדיין לא היה לי מרד נעורים”.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לא היה רצון למרוד?
“אנחנו משפחה מאוד פתוחה, מדברים על הכל. בכל קושי שיתפנו, אחים שלי היו תמיד לצדי”.
מה הביא אותך לתוכנית?
“הייתי אחרי מערכת יחסים לא פשוטה בכלל. הייתה לי תקופה שניסיתי לצאת לדייטים וראיתי שזה לא עובד. אמרתי לעצמי: ‘לא לדאוג, זה יקרה’. פתאום קיבלתי הודעה ממלהקת ואמרתי: ‘אלך לראות מה זה אודישן’. משם זה התגלגל. אמרתי לעצמי שלא יכול לצאת מזה משהו רע, אין לי שלדים בארון, יכולה לצאת מזה רק אהבה”.
כחלק מהפורמט של התוכנית עברה מאור לגור בדירה במתחם מגורים ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, ולאורך העונה היא פוגשת בכל פעם גבר שהותאם לה מראש ושעובר לגור איתה במתחם לשלושה ימים. בתום שלושת הימים היא צריכה להחליט אם היא ממשיכה עם בן זוגה עוד שלושה ימים, או שהם נפרדים והיא בוחרת גבר חדש לשלושת הימים הבאים. עד כה היא “התגוררה” עם שלושה גברים.
איך היית מתארת את מערכת היחסים עם הגבר הראשון שפגשת, מאיר הכהן?
“כשמאיר נכנס, הוא היה מקסים, בחור טוב ונחמד, אבל עם הזמן התחלתי להרגיש פחות בנוח. מאוד ניסיתי, יכול להיות שמבחינה חברית היה שם חיבור, אבל ברמה הזוגית זה לא עבד. בסוף מגיע בן אדם, אומר: ‘אני לא דתי, אבל מניח תפילין, שומר כשרות, ורוצה שהילדים יהיו במסגרות דתיות’. כדי לגשר על פער כזה צריך מאוד לאהוב. כשיש חיבור אפשר לגשר הרבה פעמים, ועם מאיר לא היה את החיבור, אז אי אפשר היה לגשר על הפער”.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
מה חשבת כשראית את ניר אליאור, הבחור השני?
“מאוד התלהבתי מניר, מאוד התרגשתי מההגעה שלו. כשהוא הגיע, הייתה לי הרגשה שכבר נפגשנו, אמרתי להפקה: ‘תפתחו את הטלפון, תראו שאנחנו לא מכירים’. מסתבר שניר הוסיף אותי בפייסבוק חודשיים לפני התוכנית ולא זכרנו את זה. בשלושת הימים הראשונים היה כיף, היה קליק נורא טוב, הוא גם חיפאי, הוא למד בבית הספר שלי, היו לנו המון נושאי שיחה, נורא נהנינו. אמרתי לעצמי: ‘תני הזדמנות’ אחרי שלא נתתי לאנשים הזדמנויות בדייטים. מצאתי את עצמי יוצאת מאזור הנוחות שלי, וגיליתי שאני מסוגלת וזה קטן עליי. זה מה שהוביל אותי להיפתח מול ניר ולשתף בחששות שבחיים לא הייתי משתפת מישהו שאני מכירה כל כך מעט זמן. לאט־לאט התגלו קשיים ופערים, לניר התחיל להיות מאוד קשה. הוא רגיל להיות אדון לעצמו ולחופש שלו, וזה התחיל ללחוץ עליו, לדבריו”.
מחוץ לתוכנית זה היה עובד?
“מחוץ לתוכנית לא היינו מסתכלים אחד על השני כי אנחנו אנשים מאוד שונים. הייתי אומרת: ‘הוא לא הטיפוס שלי’, והוא היה אומר את אותו הדבר”.
התאהבת?
“אני רוצה להגיד שיש הבדל בין להתאהב ולהיות מאוהב. אני חושבת שכן התאהבתי, פתחתי את הלבד, הכנסתי את ניר, הוא נתן לי תחושת ביטחון, ובפרקים לא רואים עד כמה הוא אמר לי דברים מדהימים. הוא היה שיעור בשבילי, התאהבתי. זה דבר יפה, וזו המטרה שלשמה באתי”.
אז למה זה נגמר?
“הוא נכנס לדירה וראיתי את הפנים שלו, שהוא חיוור, והבנתי מיד שהוא הולך ללכת. לפני זה ביקשתי שאני אגיד קודם את ההחלטה שלי, היה לי חשוב להיות כנה עם עצמי. אמרתי לו: ‘אתה רוצה לצאת לנשום אוויר?’, היה לו קשה לדבר. לקח לו הרבה זמן. אמרתי לו: ‘כיף לי ואני אשמח שתישאר’. ידעתי שהוא הולך לעזוב והוא אמר שהוא עוזב. הבנתי שזו החלטה שלו ולא שלי. הרגשתי מרוסקת”.
המשכת לחשוב עליו אחרי שהוא הלך?
“כל בן אדם שנכנס לך ללב - אתה לא מפסיק לחשוב עליו. אנחנו לא מחשבים, אנחנו לא רובוטים. אי אפשר פשוט להגיד: אני מפסיקה לחשוב עליו”.
מה הייתה החוויה שלך מתומר לוי, הבחור האחרון עד כה שהגיע לתוכנית?
“ברגע הזה הייתי קצת מרוסקת וגמורה. תומר מקסים, באמת, הוא מתוק ונראה מאוד טוב, אבל יש לנו קושי בתקשורת, ואנחנו לא ממש מדברים. מהצד שלי היה לי מאוד קשה, הייתי צריכה מישהו שירים אותי ויעזור לי עם הסיטואציה, ורוב הזמן היו שתיקות בינינו, ואני נקלעתי למצב של מה היה ולמה זה היה וקשה לי, ורוב הפרק בכיתי כי היה לי נורא קשה”.
איך זה לראות את עצמך על המסך?
“מוזר. בהתחלה זה היה ממש הזיה. אמרתי לעצמי: ‘טוב, זו מישהי שמוכרת לי, היא מתנהגת קצת כמוני, אבל אני לא בטוחה שזו באמת אני’. בסך הכל אני מסתכלת, ואני מרגישה שזו כן אני, אני מסתכלת ומרגישה שאני מזדהה עם מי שאני רואה”.
אילו תגובות את מקבלת?
“בהתחלה קיבלתי תגובות לא טובות לגבי הקשר עם מאיר, אנשים שפטו נורא מהר ולא הבינו שהיו עוד דברים חוץ מהדת. קיבלתי תגובות לא טובות שאני אנטישמית, שאני גויה, כל מיני דברים כאלו. לא היה לי נעים בתור מי שהייתה קצינה ומתנדבת בארגון הסברה עד היום. אנחנו נמצאים ברגע חברתי ופוליטי מאוד טעון ואנשים הוציאו את זה עליי. כשניר הגיע, ראו אותי יותר והרגשתי שאני יותר עצמי, והתחילו תגובות יותר נעימות של הזדהות. אחרי הפרידה מניר, הוצפתי בהודעות של בנות שעברו פרידה. כמות הפעמים שכתבתי: ‘תודה רבה ששיתפת אותי, זה מילא לי את הלב לגמרי, זה נורא מרגש’”.
אפשר לסמוך
מאחורי הניסיון למצוא אהבה על המסך עומדות כמה מערכות יחסים קודמות שהשפיעו על מאור, אחת מהן אלימה. “קיבלתי כאפה אמיתית, לפרצוף”, היא מספרת. “זו הייתה מערכת יחסים של שליטה, הוא גרם לי להרגיש סמרטוט רצפה, הרגשתי שלא משנה מה אני עושה, אני לא טובה בזה. לא משנה מי אני ומה אני - אני לא מספיק טובה. זו הייתה תקופה חשוכה וכואבת”.
היו סימנים מקדימים?
“בדיעבד אני חושבת שמהתחלה שמתי לב שמשהו לא בסדר. היו עניינים של כוח, של שליטה, הרבה פעמים הוא היה פשוט יורד עליי בלי סיבה, או אומר לי כמה שאני לא טובה. הוא חשב רק על עצמו, הוא לא ראה אותי. הוא רצה לשלוט בי, מבחינה רגשית, לאו דווקא מבחינה פיזית, הוא מאוד רצה לדעת שהוא יכול לשחק בקלות ברגשות שלי, בביטחון שלי, ובהערכה שלי כלפי עצמי. אבל רציתי נורא להוכיח: ‘תראו, יש לי בן זוג, אני יכולה להיות במערכת יחסים’. כל כך רציתי להוכיח לעולם שאני במערכת יחסים, אז על כל נורה אדומה אמרתי: ‘נתגבר’. כשזה הגיע לפן הפיזי, זו הייתה נקודת ההתעוררות מבחינתי”.
מה קרה ביניכם באותו רגע?
“צחקנו. הוא עקץ אותי, ואני עקצתי אותו, והוא פשוט הרים את היד. מיד הוא התנצל, וחשבתי שהוא בטח לא התכוון לזה, אבל הבנתי שזה לא מצדיק את זה. אני לא יודעת איך זה קורה, כי לא אני הפעלתי את האלימות. היה רגע שחשבתי שאולי עשיתי משהו לא בסדר, ולא עשיתי, וגם אם עשיתי משהו לא בסדר, זה לא מה שצריך לקרות בסוף”.
זה נגמר באותו רגע?
"זה נגמר קצת אחר כך, לא באותו רגע. היה רגע שאמרתי: ‘הוא לא התכוון לזה’, וקצת אחרי זה הבנתי שזו לא מערכת יחסים בריאה, שזה לא אדם שאני רוצה בחיים שלי. למזלי הייתה לי סביבה מאוד תומכת, זה לא גרם לי לחשוש מפני גברים, כי הבנתי שזה היה משהו יוצא דופן. למדתי לשים לב לנורות אדומות, למשהו שמרגיש לי לא בנוח”.
למה היה כל כך חשוב לך להוכיח שאת יכולה להיות במערכת יחסים?
“רוב החברות שלי התחתנו בגיל צעיר, כיום רובן עם ילדים. הייתה תקופה ארוכה שאמרתי: ‘משהו איתך לא בסדר, כולן מתחתנות ואת לבד’. בכל פעם שנכנסתי למערכת יחסים, זה לא היה ממקום בשל ובריא, אלא כי ציפו ממני להיות במערכת יחסים. זו אחת הסיבות שמערכות יחסים שלי בעבר לא עבדו כי זה לא היה ממקום נכון. בנוסף, היו לי מערכות יחסים שנפגעתי בהן, הייתה לי מערכת יחסים בתקופת הצבא שבה מאוד נפגעתי: הייתי במערכת יחסים והיינו בסוג של הפסקה, השותפה שלי והוא שכבו, הרגשתי שאני סוג ב’. שאני לא מספיק טובה. בסוף הבנתי שזה לא שלי, זה לא משהו שהיה תלוי בי”.
איך גילית את זה?
“שותפה שלי סיפרה לי כבדרך אגב שזה קרה אתמול בלילה. הרגשתי נבגדת. פחדתי לסמוך לא רק על גברים, אלא גם על חברות. לקח לי הרבה זמן להאמין שאפשר לסמוך. אני גאה בדרך שעשיתי מאז, אני לא מפחדת
