גיא שיקר חושף את הקשיים שחווה ב"הישרדות"

השורד גיא שיקר, המשתתף בעונה הנוכחית של "הישרדות" בשבט "בייבאין", שוחח עם איריס קול ב-103FM וסיפר על המהפך שחל בתחרות ברגע שדורין עזבה את הקבוצה ומדוע החליט להשתתף בתוכנית באמצע החיים.

מהפך אפשר לומר, המצב שלך מאוד השתפר, אפשר לומר שזה בעקבות ההחלפה בין דורין וטניה?
"מי שעוקב ורואה, אז בעיקר ניצחנו שלושה משחקים ברציפות. כולם עשו שם עבדות צוות, גם אלה שרצו והביאו את הכדורים, בסוף מי שהביאו את הכדורים זה לא פשוט חשוב ממי שזרק והביא את הנקודות. וכולם עשו שם עבודת צוות וכן יש לנו יחסית מצב רוח טוב".
 
בוא נדבר בכל זאת על ההחלפה, דורין הייתה קשה איתכם
"דורין הייתה איתנו ודורין הוחלפה עם טניה. כן, אני חושב שזה היה מורגש שדורין הייתה מאוד ורבלית והייתי אומר מאוד דעתנית ומאוד היה חשוב לה להביא את דעתה, וכשהיא התחלפה עלם טניה, טניה בחורה הרבה יותר שקטה ממנה ואין ספק שהממוצע יחסית בתוך הצוות שלנו היה קטן יותר, על טורים נמוכים, יותר שקט".
 
זה מדהים איך בן אדם אחד שהולך ובן אדם אחד שנכנס יכול לשנות
"אני לא יודע להגיד אם מישהו פרח בגלל זה, תראי, כולם נמצאים על הקצה. צריך להבין, כולנו שם בסדרי גודל של עשרה ימים במשחק, זה למעשה עשרה ימים שאנחנו על הקצה - לא אוכלים, לא אוכלים כמו שצריך, בקושי אוכלים אורז ומתחילים לאבד את האיזון שלנו".
 
באיזה יום, מתי אתה מרגיש שהקרקע קצת נשפטת מבחינה מנטלית?
"תראי, הנפשי מאוד מחבר לגוף, אני יכול לספר על החוויה האישית שלי אבל כולנו, מיום ליום אנחנו נמצאים בסוג של הרעבה ומדקה לדקה זה משפיע עלייך הורמונלית הדבר הזה, זה בטוח, על כולנו".
 
אני יודעת שכשאתה רעב יש קושי, ולפעמים תחושות של ריחוף ואקסטרה כוח, אתם לא חווים גם את הדבר הזה?
"לא, הכוח הוא מהשמחה, הדבר האחרון שנשאר לך, בעצם אחרי שאת מבינה שאוכל לא תקבלי ואנחנו צריכים להכין לעצמנו את האורז, אז מה שנשאר זה לשבת בערב סביב המדורה, אני חושב שרואים את זה בין הפרקים בשני השבטים. אנחנו בטח הדלקנו מדורה ערב־ערב, גם בימים של גשם הצלחנו להדליק אש, עם כל הקושי. את יודעת, מה שנקרא שרים שירים, מנסים לשמוח וקצת להתבדח וקצת להרגיש".
 
איך אפשר להרגיש חיבה עמוקה למתמודד שאתה יודע שחלק מהחוקים של המשחק מאפשרים לו להתהפך עלייך?
"זה נכון, הקושי שתיארת אני חושב, אני לא יודע אם אני אפילו יכול לתאר אותו במילים. כי מצד אחד, כמו בחיים עצמם, נרקמות חברויות. ז"א את ישנה עם אנשים, את עושה איתם מדורה ערב-ערב, שרים, זורקים בדיחות ועוד מלא מלא דברים שאתם יכולים כצופים רק לשער שאנחנו עושים אותם, שזה מובן וזה משהו שקורה. ויש גם הרגשות, יש רגש כלפי אנשים. ומצד שני אתה מתחיל לפתח גם פרנויה, זה לא רק עניין של להתהפך. הפרנויה מגיעה בצורה כזאת שאת רואה שניים הולכים הצידה ומדברים ואת קולטת אותם במבט עין ואת אומרת 'רגע, חשוב לפקוח את העיניים ואת האוזניים, אולי הם עכשיו מבשלים איזה משהו וצריך להיות עריני', ואם את קולטת בחצי מבט אנשים שהולכים הצידה, כנראה שזה לדבר על אסטרטגיה ולא לדבר על הא ודא".

כמה פעמים עבר לך בראש 'בשביל מה הייתי צריך את זה?'
"אפילו לא פעם אחת, מבחינתי זו חוויה 'פרייסלס' פשוט נהדרת, זו הייתה חוויה חיובית מאוד גדולה, מאוד נהניתי למרות הקשיים. תראי, אני גר ברמת השרון ואני בעיקר עושה הליכות הספורט, יותר הליכות, זה פחות ריצה. ואני מסתכל על אנשים שרצים ואני אומר 'הם סובלים' וגם אני ניסיתי לרוץ, זה לא כיף. יש קשיים בחיים שאת מסתכלת על מישהו שעובר איזה קושי מסוים, זה יכול להיות בריצת מרתון, בענפי ספורט אחרים או בכלל בחיים, לפעמים יש אנשים שלא מתאים להם לבחור בקושי מסוים כי הם לא ייהנו ממנו, ויש חוויות שאני חושב, כל אחד בתחום שלו, שיכולה להיות כן חוויה שאולי טמון בה קושי, אבל הוא כן יכול להפיק ממנה הנאה".
 
סייעה בהכנת הכתבה: נויה חסון 103fm