לאחרונה נחשף כי המוזיקאי והשחקן אסף הרץ חזר בתשובה. כעת הוא הוציא שיר חדש בעקבות השינוי בחייו - "איש פשוט", השיר נכתב במהלך התקופה האחרונה שבה הוא מחדש את שורשיו היהודיים והחיבור לה׳, עליו הוא כתב: "לאט לאט התחלתי לשנות את מוקד העשייה שלי מהתאטרון למוסיקה שהיא קולמוס הלב, חוצה מגדרים קהילות דעות ודתות. החיבור והלימוד של התורה יצר בי תחושת שליחות ושותפות, עידן אותי ואת חלומותיי וההבנה שמתוך הפשטות החושך הופך לאור, בעזרת השם". הרץ שוחח עם איריס קול ב-103FM וסיפר על מה שהוביל לתהליך שעבר ועל תהליך העבודה על השיר.
איך שומרים על טוב לבב?
"אני חושב שתהליך של תשובה הוא תהליך מתמשך, הוא יומיומי, אז אני חוזר כל יום עוד קצת בתשובה בעזרת השם. חזרתי לשורשים היהודיים, הדרך לשמירת תורה ומצוות בשמחה ובטוב לבב. קודם כל, זו עבודה יומיומית, כל יום בבוקר לקום מחדש וקודם כל לזכור להודות, הדבר הראשון שעושים בבוקר זה אומרים 'מודה אני'. קודם כל אתה נמצא במקום של הודיה, של לראות את החיובי ולהסתכל על המציאות כמשהו שקשור לדרך שאתה חושב, למעשים שאתה עושה, לדיבורים שאתה מוציא מהפה. כל הדברים האלה קשורים מאוד לאיך שאתה פועל בעולם ומתנהל בו ואז המציאות משתנה לפי זה. כי המציאות, אם מחליפים את האותיות זה לפי איפה שאתה נמצא, אפשר להגיד".
מה הוביל אותך לתוך מקום הזה?
"גדלתי בהרצליה, במשפחה חילונית, כמובן עם מסורת וחגים אבל רחוק מהקדוש ברוך הוא מבחינת זה שהוא נמצא נוכח, שאתה מדבר עליו, שאתה מבין שאתה נמצא בעולם שלו. אבל מאז שהייתי צעיר נמשכתי לדברים רוחניים, אם זה היה במוזיקה, שהתחלתי לנגן מגיל צעיר, משהו במציאות כל הזמן היה לי חסר. הייתי הולך, מדבר ומנסה למצוא דברים, משהו פשוט היה חסר".
"כל הזמן הדחף שלי היה לרצות אהבה, במציאות הזאת, מה שמלמדים אותנו הרבה זה אהבה, אהבה, אהבה. זה בדיוק העניין, אם מדברים על איך אתה חוזר בתשובה אז נקודה מאוד חזקה שתפסה אותי שפתאום בגיל נורא מבוגר, אני בן 31, לעומת הילד שרצה אהבה כל כך הרבה שנים. לפני שנה פתאום התחלתי ללמוד ואז פתאום אתה לומד שבשורשים של המסורת שלנו, כשאתה לומד את הפנימיות של התורה אז זה לא רק אהבה. יש שתי כנפיים – אחת אהבה, אחת יראה. יראה לא מלשון פחד אלא מלשון כבוד, כמו שאתה נמצא עם אנשים שאתה מכבד אותם ממש, כמו שיש איזה מלך מסוים או מישהו רם מעלה, נרגיש איזה כבוד אליו ונכבד את עצמנו ואתה מתנהג בהתאם". "לפני זה הייתי בעולם רק של אהבה, רק של לרצות טוב כי הלב שלך מרגיש שאתה טוב ואתה רוצה לעשות טוב. ואז אני ממשיך, הולך וחוטף גם הרבה סטירות מהמציאות מזה שאני רוצה לעשות טוב ורוצה רק לאהוב ואני יודע שהפנימיות רוצה לעשות את הדברים האלה ובמציאות זה לא קורה".
איך אתה עם השינוי בחיצוניות שלך?
"תשמעי, עוד פעם ההתעסקות בחיצוניות היא השתנתה. דווקא עכשיו אני מרגיש מאוד מחובר לעצמי ואני מתלבש עכשיו בהרבה יותר צורה שאני שם לה דגש דווקא, זה הפוך. אז לא הייתי שם על כלום, הכול איך שאתה. העולם הזה שמדברים הרבה בדיוק על העניין הזה של הרבה של יישות, של עצמי, כי בסדר, כל בן אדם נולד איך שהוא ולכל בן אדם יד שאת המסלול שלו, את החבילה שלו. אני תמיד לא היה אכפת לי לשים את עצמי על הבמה, מה שנקרא, אבל העולם שאני מרגיש שגדלתי בו, כששמתי את עצמי על הבמה בסופו של דבר זה באמת היה רק בשביל עצמי, חשבתי שאני בא לעשות טוב אבל קלטתי שאין שום קרקע, אין מה שיחזיק אותך".
"אני עכשיו לומד בחסידות חב"ד מאוד ואתה מתחיל לפתח הבנה של איך בן אדם נראה וזה קורה לבד. אני כל החיים הייתי מתגלח כל הזמן כי כשלקחו אותי לתפקידים כל הזמן הייתי צריך להתגלח ולשמור על התסרוקת ולהיראות ככה. כשעזבתי את התיאטרון, עזבתי ביום אחד, בשמחת תורה קיבלתי כוחות. כשעזבתי את התיאטרון ואז פתאום עזבתי את המקום שאני מתנהל לפי איך שעבדתי ולפי דברים חיצוניים ואחרים אז פתאום החיצוניות שלי מתחילה לצאת החוצה".
סייעה בהכנת הכתבה: נויה חסון 103fm
