מאז עונתה הרביעית, הפסיכולוגית ד”ר מעיין בוימן־משיטה מלווה את תוכנית הריאליטי “חתונה ממבט ראשון”, שהפכה לאחד הפורמטים המצליחים ביותר בישראל, ולוקחת חלק בהתאמת הזוגות על בסיס פרמטרים של התאמה פסיכולוגית, משיכה ואינטליגנציה. כזכור, לפי פורמט התוכנית, שפרק חדש שלה ישודר הערב (שני) בקשת 12 ובו ייחשף זוג חדש, הזוגות נפגשים לראשונה מתחת לחופה ומתחילים לנהל זוגיות ולגור יחד. בתום 42 ימים משותפים על בני הזוג להחליט אם הם רוצים להמשיך לחיות יחדיו או להיפרד.
“אנחנו נכנסים לתמונה הרבה לפני שההתאמות מתבצעות בפועל”, מספרת בוימן־משיטה. “התהליך מתחיל בליהוק המשתתפים שמגיעים אחרי שעברו הערכה של פסיכולוג חיצוני. אנחנו עושים סדרה של בדיקות, פגישות אישיות, הם ממלאים אינספור שאלונים שבודקים את כל מה שקשור באיזשהו צורה לזוגיות. הם עוברים מבחני אינטליגנציה. אני פוגשת אנשים בסביבה שלהם, יש יום מיונים ועושים להם מבחני משיכה: מראים להם תמונות כדי לראות למי הם נמשכים, נותנים להם להריח חולצות שנלבשו על ידי משתתפים אחרים ובודקים כמה הם נמשכים לריח. בנוסף, תחקירן מגיע אליהם הביתה ומקליד במשך שמונה שעות את כל סיפור חייהם - התחנות בדרך, הילדות, הסביבה, הבית. תפקידנו הוא לבדוק את המסוגלות הזוגית שלהם, כמה הם מסוגלים להתפשר כי הדברים לא תמיד עובדים, לקבל אהבה ולתת אהבה, כמה יש להם יכולת להשתנות תוך כדי טיפול ולקבל את מה שהטיפול מציע. אנשים שמגיעים - צריכים להיות מסוגלים לקבל טיפול”.
איך נעשה תהליך ההתאמה?
“זו מלאכה מאוד קשה. כל אחד מהפסיכולוגים (בנוסף לבוימן־משיטה, הפסיכולוגים יעל דורון וגלעד הורוביץ מלווים את הזוגות לאורך העונה השישית המשודרת בימים אלה) עושה את זה בנפרד. ואז יש יום שבו אנחנו מגיעים עם ההתאמות שחשבנו עליהן ומציגים אותן. מה שרואים על המסך זה חלק מאוד קטן, מה שמספיק כדי לספר סיפור. זה תהליך של שעות. לא רואים בשולחן דברים שקשורים לטראומות ילדות ולהעדפות מיניות, אנחנו דנים על הדברים האלו, אבל הם לא נכנסים”.
איך בסוף מחליטים על בני זוג אם הם מתאימים? מה הדבר שמכריע את הכף?
“אולי הדבר הכי משמעותי, שאותו אנחנו מקבלים לקראת הסוף, הוא מבחני המשיכה. זה הגיים צ’יינג’ר. אנחנו מראים להם הרבה תמונות, או סרטונים קצרים, והם צריכים לדרג כמה הם נמשכים למה שהם רואים. אם אנחנו רואים שמישהו ממש לא נמשך לטיפוס שרצינו להתאים לו - זה דבר שעליו תיפול התאמה, גם אם היא נחשבת לממש טובה. אבל יש מצבים שאנחנו מבינים שיכול להיות פוטנציאל. אנחנו רואים שלנשים יותר קל לפתח משיכה על בסיס דברים שהם לא רק המרכיב הוויזואלי מאשר לגברים. אנחנו כל שנה עוצרים וחושבים איך אנחנו יכולים לשדרג את תהליך ההתאמה".
"הוספנו לתהליך שאלון שבודק relationship OCD, תופעה חדשה בספרות, שהיא לא מוכרת אבל מדברים עליה: אובססיביות לגבי מערכות יחסים, אנשים שלא מצליחים להיות בקשר וכל הזמן שואלים את עצמם: ‘האם אני מספיק נמשך, האם אני מספיק אוהב’. אנשים במצב הזה צריכים טיפול ארוך שאי אפשר לעשות בתוכנית. דבר נוסף שהוספנו הוא שאלון ‘שפות האהבה’. לכל אחד יש דברים אחרים שגורמים לו להרגיש נאהב: מילים, מגע, חיבוק או נשיקה. אם יש פער בשפות של אהבה, אם יש מישהו שחייב מגע כדי להרגיש נאהב, ויש מישהו שהשפה הזו זרה לו והוא לא אוהב מגע, אז אנחנו לוקחים את זה בחשבון”.
יותר תסכול
הפסיכולוג הקליני גלעד הורוביץ החליף העונה את הפסיכולוג דני פרידלנדר, שליווה את התוכנית מאז עונתה השנייה. “אני מאוד אוהבת ומעריכה את דני”, אומרת בוימן־משיטה. “העזיבה שלו הייתה מבאסת בשביל כולנו כי אנחנו באמת אוהבות אותו, והקשר שלנו הוא טוב. גלעד מטפל מצוין ואיש מקסים. אני שמחה שהצטרף אלינו לתוכנית. ברגע שגלעד נכנס, כל הדינמיקה בינינו באופן טבעי השתנתה והתערבבה מחדש”.
בנוסף להיותה פסיכולוגית בתוכנית, בוימן־משיטה גם מרצה במכללה האקדמית רמת גן, מטפלת ביחידים ובזוגות במכון “שינוי”, מתחזקת פודקאסט בשם “עושים פסיכולוגיה” ומעבירה הרצאות בנושא זוגיות
את חושבת שיותר קשה למצוא אהבה בעידן הטינדר?
“אני יודעת שיותר קשה. הסיבה הראשונה והמרכזית היא שחלק גדול מהאנשים מתפספס. בגלל התחושה של שפע אינסופי, עושים אלימינציה על בסיס קריטריונים די שרירותיים ומפספסים אנשים טובים. בטינדר על כל ארבעה גברים - יש אישה אחת. נוצר מצב שנשים שופטות פרופילים של גברים יותר בביקורתיות. ככל שיש יותר אופציות, יש יותר תסכול”.
אילו תגובות את מקבלת כפסיכולוגית בתוכנית?
“’היא ביקשה לא תימני, למה סידרת לה תימני?’, ‘הוא אמר שהוא רוצה צעירה - למה סידרתם לו מבוגרת?’. המחקר מוכיח שמה שאנחנו רוצים ומה שאנחנו בוחרים בפועל - זה לא אותו הדבר. כשאנשים מגיעים עם מגילת דיל ברייקרים ענקית - כמעט אין אדם שמתאים לכל הקריטריונים. אם אומרים לי ‘לא מעשן’ - זה מוריד שליש, גובה מוריד עוד המון, בסוף זה לא מחזיק מים. הבאנו לה מישהו תימני לא כי הוא תימני, חשבנו שזה יכול לעבוד למרות הדבר הזה. יש דוגמאות טובות מהעבר: ליאור (אורן) רצה מישהי יותר צעירה וקטיה (אברבוך) מבוגרת ממנו. הדר ודניס - הדר ביקשה מישהו לא רוסי וזה לא היה עניין. רוני (לוי) ונועם (קציר) - הוא היה נמוך ממנה ובסוף היא התאהבה בו”.
עלו טענות לאורך העונות על כך שהפסיכולוגים לחצו על זוגות להישאר יחד, למרות שהדברים לא עבדו. מה את משיבה על כך?
“בסופו של דבר בכל עונה יש זוגות שפורשים לפני הזמן כי הם הבינו שזה לא מתאים להם וזה לא עובד, ההתאמה כשלה, וזה בסדר. אנחנו רואים שלטענה הזו אין ממש אחיזה במציאות. אנשים באים לתוכנית הזו כדי לעבור תהליך, אי אפשר לעשות את זה ‘על יבש’. הרבה יותר קל לעשות עבודה על מערכות יחסים בתוך מערכת יחסים. אנשים לא באים רק בשביל ההתאמה, אלא גם בשביל התהליך, לכן יש גם לזוגות אינטרס לנסות ליצור משהו אחר. ולכן זה שאנחנו לא מיד מרימים ידיים - זה לא בגלל שרוצים להשאיר אותם בכל מחיר. יש הרבה מבוגרי התוכנית שגם אם ההתאמה ביניהם לא הצליחה, הם הצליחו לעשות דבר טוב במערכות היחסים הבאות שלהם, יש ערך בלתת זמן לתהליך הזה”.
מה את מרגישה כשאת קוראת ביקורות קשות על השידוכים שלכם?
“לא נעים לקרוא ביקורות. אבל בסוף היינו שלמים עם כל התאמה שעשינו, ואנחנו עומדים מאחוריה. גם אם לפעמים אנחנו עושים טעויות, אני יודעת שהלב שלנו במקום הנכון. בסופו של דבר העונה הזו היא עונה טובה עם הרבה הצלחות. וזה מאפשר לי להישאר זקופה מול הביקורות”.
עקב האכילס
במוצאי השבת האחרונה נפגשו מתחת לחופה מור רדמי ושניר שלו והפכו לזוג החמישי של העונה, אחרי משה בן דוד ונעם כהן; תומר בדוג ויאנה בויב; עינב כפיר ורז איתן; ורונן מיימון ורותם פיינברג.
הייתה ביקורת על השידוך של משה ונעם: הוא בא מרקע קשוח, היא עובדת סוציאלית, יש שיאמרו שמדובר בהתאמה צינית.
“היה לי איזשהו חשש שהוא לא רצה עובדת סוציאלית, היו לו זיכרונות לא טובים, היא ביקשה מישהו שהוא לא טיפולי. הסכמתי לשידוך כי זה שיש לו רקע קשה - לא הופך אותו לטיפולי, וזה שהיא עובדת סוציאלית - לא הופך אותה למטפלת. בבית אני אמא ולא פסיכולוגית. הבנתי שזו לא הולכת להיות מערכת יחסים שבה נעם תטפל במשה, אלא יש פה שני אנשים שיכולים ליצור מערכת יחסים עמוקה”.
איך בוצעה ההתאמה של תומר ויאנה?
“תומר ויאנה הם שני אנשים מאוד דומים: יש בהם את החלק השקול, האחראי והמחויט, אבל יש להם את הצד היותר משוחרר וכיפי. חשבנו שתומר יודע את שפת המוח, אבל פחות מדבר את שפת הלב, ויאנה תוכל לעשות איתו עבודה טובה ולגרום לו להרגיש. הוא אדם אוהב, הוא אדם שאוהב את המשפחה שלו, אבל הוא לא התאהב, יש לו יכולת רגשית שלא באה לידי ביטוי בזוגיות. אנשים מפחדים כל כך לאהוב, אז הם מגינים על עצמם והם מדברים עם השכל ולא עם הרגש. תומר בא עם מודעות ורצון לשבור את זה. השילוב של הדברים האלו גרם לנו להבין שמקומו איתנו”.
גם עינב ורז מאוד דומים, ואנשים הרימו גבה לגבי השידוך ביניהם.
“עינב ורז הם כמעט אותו בן אדם. אנשים מאוד רגישים. הם יכולים להיכנס לחדר ולקלוט מה כל אחד מרגיש. יש להם חיישני סביבה מאוד משוכללים. זה יכול להיות מציף, ויכול להוביל לביטול עצמי כי אתה רוצה שלכולם יהיה טוב. שניהם דיברו על זה שכשמגיעה המעלית, הם יחכו שכולם יצאו ואם יש ממתינים – אז שהם ייכנסו, ורק אז הם ייכנסו. היה חשש שלא יהיה מישהו שייכנס למעלית, והם יישארו מחוץ למעלית לנצח. השידוך ביניהם היה לא רק על בסיס אינטואיציה ותחושת בטן. מחקרית, אנשים מרגישים מאוד מתחברים עם אנשים מרגישים מאוד”.
איך בוצעה ההתאמה של רונן ורותם?
“רונן קצת מפוזר, יש לו חלק ילדי חזק, יש בו חלקים יפים של גבר בוגר ומרשים, והוא נמשך לנשים חזקות, מהוגנות, שהוא יציע להן קצת מהבלגן והפיזור, והן יאפשרו לו את האיסוף. רותם היא אדם מתוקתק ומאורגן, היא רצתה מישהו שהיא תוכל לאבד שליטה איתו. הסכמנו שמה שהם רוצים - יהיה נכון להם. עשינו את ההתאמה הזו גם כי היה בה פוטנציאל משיכה גבוה. היא תחזיק את השליטה והוא ייצור את השחרור, וזה יהיה בסיס נכון לשניהם”.
מה לגבי מור ושניר?
“מבחינת ההתאמה שלהם, הם זוג פרפקציוניסטים. אנשים תקתקנים, משימתיים, הישגיים. הם נורא רצו זוגיות שתאפשר להם להישען ולא תמיד להוביל. שניהם מאוד אינטליגנטים. הם רצו פרטנר דומה, הם רגילים להיות ‘המנכ”לים של החברה’ - מנכסים הכל אליהם, אלו שיוזמים ומחליטים, שניהם דיברו על זה שהם רוצים מישהו שהם לא צריכים להיות איתו המנכ”ל ולהגיד לו מה לעשות ולקחת את האחריות על הסיטואציה. מבחינת המשיכה, שם היה העקב אכילס של ההתאמה. פוטנציאל ההתאמה היה קיים, אבל לא גבוה. קיווינו שההיכרות ביניהם תגרום לקשר להתעצם. ראינו ששניר קצת התאכזב כי היא לא בדיוק הטייפקאסט שלו”.
לאחרונה קטיה אברבוך וליאור אורן – שידוך שנולד בתוכנית - הביאו לעולם ילדת “חתונמי”. איך ההרגשה שיש ילד בעולם, בין השאר בזכותך?
“זה כל כך מרגש. יש תינוקות בעולם שהם בזכותנו. מעל הכל בשביל זה אנחנו כאן, כשזה מצליח - אין סיפוק גדול מזה. תינוק הוא חתיכת עדות להצלחה”.
