השחקן עידו ברטל המככב בתאג"ד, שעת נעילה וריקוד האש, קיבל הודעה מפתיעה וגילה כי הוא משמש כמודל לתרומת זרע בגלל נתוניו המרשימים. אלא שזה לקח אותו אחורה בזמן לתקופת הילדות, בה שקל 47.5 קילוגרמים נוספים. בפוסט ששיתף השחקן חשף תמונות ילדות בה סבל מדימוי גוף נמוך. וכך פתח את הדברים בפוסט ששיתף ברשתות החברתיות: "קיבלתי הודעה שהותירה אותי חסר מילים, מיד נגיע לזה…
אני בן שלושים ותשע ממש בסוף החודש, ומרבית חיי יש דבר שמעסיק אותי בכל יום. כמעט כל הזמן".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>
"זה ברמה שכבר השלמתי עם העובדה ש״הטנגו״ הזה לא יזנח אותי לעולם, וזה בסדר. אני מתכוון לדימוי הגוף שלי והתפיסה של איך אני נראה בעיני העולם… לא לצקצק, חכו. מאז שאני זוכר את עצמי הייתי ילד שמן, לא שמנמן… שמן. בשיא המשקל שלי הגעתי ל-120 ק״ג. הייתי מוקף חברים תמיד ולא עברתי חרמות, אבל עמוק בפנים היה מאבק קשוח, שמאוד רציתי לנצח בו. יום אחד בגיל 20 החלטתי שמספיק לי, אבל באמת".
View this post on Instagram
"ההחלטה נבעה מכל מיני סיבות כשהחזקה ביותר הייתה כמובן (כמה קלאסי) בחורה שדחתה אותי. תמיד הייתי ה״חמוד״ שיש לו ״פנים יפות״ אבל כל התחום הרומנטי האמיתי נחל כשלונות לאורך גיל ההתבגרות… דבר שאמנם גבה מחיר נפשי, אבל במבט לאחור היה כנראה גם אחד הדברים שהכי עיצבו אותי ואני מודה על כל גרם שהיה בי, וגם על הכח להשיל אותם כשהרגשתי שהגיע הזמן להיפרד."כתב והוסיף
"ואז ביום ההוא פצחתי בדיאטת הרזייה מסודרת וקשוחה ורזיתי 47.5 ק״ג בחמישה חודשים. התהליך זכור לי כדבר חיובי, רזיתי די הרבה משבוע לשבוע".
"כשמורידים כזאת כמות, צריך לעדכן את המלתחה מספר פעמים לאורך התהליך… והיה אפשר להרגיש בשינוי כל כמה זמן. אם במקרה אתם לא מתמודדים עם הניסיון לרזות, אני רק אסביר שבעיניי עבור מי שמנסה, הבעיה הכי גדולה היא חוסר היכולת לדמיין את זה מצליח, לדמיין אותי רזה. המחשבה שהתהליך קשה והדרך מאוד ארוכה, מוציאה את הרוח מהמפרשים ומקשה מאוד לעשות את הצעד הראשון. אבל לי כאמור נמאס, הייתי שבור לב ומשם כל מה שראיתי בעיניי רוחי זו ההחלטה לסיים עם החלק השמן בחיי".
"לא תשמעו אותי מטיף להרזות, אני תומך נלהב בגישה שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל עבורי הדיאטה ההיא לפני כמעט עשרים שנה הייתה נקודת מפנה שהחדירה בי את האמונה שאני מסוגל לעשות הכל, אבל וזה אבל גדול, רק אם באמת החלטתי. ההודעה שקיבלתי היום הפגישה אותי שוב עם עצמי הצעיר והשמן (צירפתי צילום של ההודעה). אני לא יודע אם זה לעניין, ואם בחירה אבולוציונית לגבי הצאצאים שלנו צריכה להתבסס על מראה חיצוני, זה באמת מורכב ואינדיבידואלי, ועדיין לא הגעתי למסקנה חותכת, אבל אם הייתם אומרים לילד השמן ההוא שיום אחד הוא יהיה רפרנס של מראה חיצוני כשבוחרים תרומה בבנק הזרע, כנראה שהוא היה מסתכל עליכם וצוחק ומיד אוכל עוד בורקס, ושיהיה תפוח אדמה אם אפשר. במחשבה שניה, גם אם הייתם אומרים לו שבמוצ"ש הקרוב הוא יופיע בבארבי בפעם הרביעית, התגובה הייתה די דומה… הוא פשוט מאוד אהב בורקסים".
