מלכת היופי בדימוס, רוית אסף הגיעה לפודקאסט של מיקי לוין מבית מעריב וסיפרה על הקושי בהתמודדות עם התקופה האחרונה, בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ועל החרדות שצפו מאז. "לא בא לי להגיד ממקום של חרדות אבל זה משתלט קצת, כי התקופה מאוד קשה. אני לא מתביישת בזה ואני חושבת שצריך לטפל בזה. זה פריק קונטרול שמאבד שליטה. בעבר הרחוק שלי חטפתי התקף חרדה מאוד חזק. לשמחתי אני לא חווה את זה ביום יום, כרגע זה מהאי וודאות, מה הולך להיות. כולנו באותה סירה, אנחנו חיים באותה מדינה. אי וודאות זה משהו שמנהל את כולנו, אנשים שהם כל כך פריק קונטרול כמוני, המשבר מלבד החיצוני, הוא גם בבפנים שלנו".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
עבר לך המחשבה לקום וללכת?
"אני המון חושבת על הילדים. מה יהיה מחר? כשאח שלי הקטן אמרו 'כשהוא יהיה גדול, לא יהיה צבא'. אנחנו מדינה שתמיד נצטרך בה צבא. אפשר לדבר על כשלים ולהיכנס לפוליטיקה ויש לי המון מה לומר אבל בסוף, החייל הבודד, זה לא קרה בגללו. כמו בעסקים, בסוף זה עניין של ניהול. אם המנהל בסדר, אז העובדים תחתיו עובדים מצוין, ואם הוא לא בסדר אז העסק לא עובד".
עוד סיפרה אסף על הקושי בעסק המשותף עם בעלה. "ארבעה חודשים, שבעלי ממנכ"ל את העסק שלי, לא נמצא כי הוא במילואים. הוא בתפקיד מאוד בכיר בחיל האוויר ועובד מאוד קשה. חוסר הזמינות שלו בעסק, הפיל הכל עליי. זה לקחת משקולות, אולי בגלל זה גם רזיתי. אני עם מצוקת כוח אדם כי הרבה מגויסים".
אז את לבד עם העסק והילדים.
"אני לבד. הילדים שלי לא תינוקות, הם ילדים גדולים אבל הם גם צריכים אמא בבית. אנחנו מסתכלים על מה קורה, על כמה אנשים איבדנו וכמה משפחות אינן, ומי אנחנו שנתלונן? את מנסה להיות במקום של פרופורציות אבל החיים מנהלים אותך".
איך הזוגיות כשהוא לא נמצא?
"אני בעיקר מתלוננת ויובל אומר לי 'עכשיו תעריכי כשאני לא נמצא'. אמרתי לו שאני מאוד מעריכה כי זה מאוד קשה שהכל עליי ובאותה נשימה אמרתי לו זה שהכי גרוע זה שאני מתחילה להתרגל לזה, שהוא לא נמצא. לנשים יש חוסן אחר, אנחנו יכולות להיות יותר לבד. לא נכליל כמובן. ארבעה חודשים זה המון זמן ובדיוק עברנו לבית החדש והכל עליי וזה קשה לי ולוקח ממני. אני כל החיים מרימה אנשים והבנתי שאולי אני גם צריכה את זה. התחלנו טיפול זוגי יחד".
זה יצר משבר בזוגיות?
"לא יודעת אם המילה משבר נכונה, אנחנו חיים המון שנים ביחד ואנחנו בחברות טובה. הוא במילואים ובחלקת האלוהים המסוימת שלו וכשהוא מגיע פתאום הביתה יש עוד עולם, וזה המון התמודדויות שהוא לא מבין. אמרו הכי טוב נשות המילואימניקים שאמרו 'כל מה שאני רוצה זה שיקח את הילדים'. הילדים שלי גדולים יותר אבל זה כל המסביב - הקבלן וכל מיני דברים שלא הסתדרו. אנשים בלחץ לא תמיד מגיבים נכון והאמוציות משתלטות ולא מבינים אחד את השני וזה יוצר חיכוכים. החלטנו לעצור את זה בנקודה מסוימת. הרגשתי שאני מתפרקת. הלכתי לבתי מלון לעשות לנשים רק טוב והגעתי הביתה והרגשתי לבד. הוא חוזר עם המועקות שלו כי הוא מאבד אנשים והולך למשפחות ולבשר את הדברים האלה. אני מבינה כמה הנפש שלנו כל כך פגיעה ומה שאנחנו משדרים לא תמיד בהלימה למי שאנחנו באמת. לראשונה בחיי הרגשתי שאני צריכה מישהו שיעזור לי".
