מעריצי להקת הרוק הידועה "היהודים" נדהמו לגלות כי לראשונה בקריירה שלהם, צמד הרוקיסטים מגיעים למסך הקטן של הטלוויזיה ויתחרו בתוכנית הריאליטי "אוטו אוכל VIP" ברשת 13. מדובר באחד הליהוקים המבריקים שהגיעו לתוכנית ריאליטי כי אורית שחף ותום פטרובר, גיבורי הילדות של רובנו, תמיד התרחקו מאור הזרקורים, לא הרבו להתראיין ובטח שלא להשתתף בתוכניות ריאליטי.
כעת, בצעד חריג, הם משתפים את מעריב TMI על ההחלטה. "הצילומים היו בכלל לפני שנה. זה היה בחיים אחרים, ואמרנו יאללה אנחנו עושים את זה בכיף, בוא נראה מה יהיה וקפצנו למים. לקחנו מה שנקרא בקלות, השתעשענו שם, עשינו כיף. זאת הייתה הרפתקה קצרה, לא ארוכה מדי", מספר תום. אורית מוסיפה ואומרת: "יש רגעים כאלה של ה'יס מן'. יש פעמים בחיים שאת אומרת פעם אחת 'כן', אז זה הרגע. רצינו לראות איך אנחנו מרגישים עם זה. וגם שם היינו עם הקהל שלנו שהגיע לאכול אז גם היה נחמד. אנחנו אוהבים לבשל ביחד והיה לנו סבבה. זה לא 'האח הגדול' או 'הישרדות'. אבל בגלל שהצילומים היו לפני המלחמה זה מרגיש לי מאוד מוזר לראות את זה עכשיו כי לא תהיה שום התייחסות למה שקורה ומה שקרה וזה מרגיש כמו מימד אחר. שחיינו בעולם יפה וטוב יותר, לעומת עכשיו. התוכנית זאת מציאות של לפני ואחרי".
הייתם זוג חזק שהתחרה בזוגות אחרים?
תום: "היה לנו ממש סבבה. לא באמת התייחסנו לתחרות עצמה. לא היינו שם בתחרות עם אף אחד מבחינתו".
זה אומר שמעכשיו אתם פתוחים לקבל הצעות להשתתף בתוכניות ריאליטי נוספות?
אורית: "אנחנו עדיין לא שם, עשינו תוכנית אחת ונראה איך אנחנו מרגישים עם זה , ולגבי העתיד אין לדעת".
זה די חריג לראיין אותכם, אתם לא מרבים לככב בכותרות ובראיונות.
תום: "נכון, אנחנו פחות מתראיינים ופחות חיים את הדבר הזה, חיים רק את המוזיקה ואת ההופעות שלנו אבל אנחנו עושים מה שבא לנו, ואם משהו לא בא לנו, לא נעשה וככה עשינו לאורך כל הקריירה. דאגנו תמיד לעשות את מה שבאמת מרגש אותנו וכיף לנו ונראה לנו מתאים".
אז מה השתנה פתאום?
תום: "לא באמת השתנה מבחינתו שום דבר. אנחנו משתדלים להיות נאמנים לעצמנו. אנחנו לא מרגישים שאנחנו עושים משהו אחרת".
אורית: "אנחנו לא רואים את זה ככה, כמו שאת מציגה. אנחנו עושים דברים כמו שעשינו לאורך הדרך, עושים מה שמתאים לנו, הכל באותו רגע. אני פתאום עשיתי הצגה ב'הבימה', וזה מה שהתאים באותו רגע".
מה שלומכם בימים אלה? הטבח נגע בכם אישית, איבדתם את טכנאי הסאונד שלכם, גיא אילוז בן ה-26.
אורית: "גיא הוא הוא הבן החורג של שמוליק, התאורן שעובד איתנו כמה עשורים. את גיא אנחנו מכירים כילד בן שש, ראינו את כל ההתפתחות שלו, הוא איתנו על הבמות מגיל קטן, היה מגיע לכל הבלאנסים. כשהוא השתחרר מהצבא הצענו לו לבוא ללמוד את העבודה, והוא מאוד שמח ומפה הוא פרח והתחיל לעבוד עם מלא אומנים אחרים, מתי כספי, שלום חנוך, 'איפה הילד'. כל מי שראה אותו בהפקה רצה אותו איתו, הוא היה מדהים ורגוע, נעים לעבוד איתו קשה להשיג אנשים רגועים, הוא היה נכס".
תום: "גיא הוא כמו בן משפחה. אנחנו חיתנו את שמלוק ודוריס כשהוא היה בערך בן שבע. אני זוכר אותו עומד איתנו בחופה. הם חברים מאוד קרובים שלנו, טיולים משותפים וחו"ל, אני זוכר את הגיוס שלו לצה"ל. הוא לא רק עבד איתנו בחמש השנים האחרונות זה הרבה מעבר לזה.
אורית: "כשהיינו יוצאים לטיולים גיא היה מגיע אלינו, שומר לנו על החיות".
איך תמכתם במשפחתו של גיא?
תום: "בשנייה שגילינו היינו אצל דוריס ושמוליק וביחד חיכינו לבשורה שונה. קיווינו והתפללנו והייתה בנו אמונה שנראה אותו חוזר הביתה".
אורית: "ידענו שהוא פצוע ואז אמרו שהוא חטוף, אבל לא ידענו שהיה פצוע ממש קשה".
תום: "בשיחת טלפון שלו גיא תיאר שירו לו ביד, אבל הוא סיפר למיה רגב שפגשה אותו בבית חולים בעזה שירו בו בגב. מה שמדהים אצלו שהוא שרד את היום הנוראי והוא הצליח להחזיק מעמד עוד שבעה ימים נוספים. בסוף עשו לו ניתוח בבית החולים בעזה שכנראה הרג אותו. זה היה לא פשוט. ניסינו לתמוך ולחזק אותם אבל גם את עצמנו. רק לפני שבועיים חזרנו להופיע וזה היכה בנו פתאום לעמוד על הבמה בלעדיו. אנחנו רגילים שהוא איתנו".
הופעתם בחודשים האחרונים בהלוויות ואזכרות של נרצחים מהמסיבה בנובה שהיו נוהגים להגיע להופעות שלכם.
תום: "כל יום קיבלנו בקשה אחרת להגיע להלוויה אחרת או אזכרה. זה היה קשה, קשה מאוד מאוד. אי אפשר בכלל לתאר מה זה עושה וכמה זה מטלטל אותך והופך לך את הבטן, עד כדי כך שלא ניתן להוציא קול. כאב המשפחות לא עוזב אותך ונשאר איתך עוד יום ועוד יום. למחרת אתה הולך למשפחה אחרת. נורא ואיום, וניסינו לחזק ואתה מרגיש שאתה לא מצליח אתה מנסה לתמוך ולחבק".
אורית: "אי אפשר לנחם אבל אנחנו הגענו כדי לשיר לקהל שלנו את השיר פרידה האחרון שלהם בהלוויה. זה המעט שיכולנו".
למה החלטתם לחזור לבמות עכשיו?
אורית: "לא הרגשנו שזה נכון לחזור, אבל הקהל ביקש שנחזור".
תום: "קיבלנו בלי סוף פניות ובקשות שנחזור. הקהל שלנו רוצה להתחזק ולפרוק. זה לא הופעות רגילות, זה לא אותו דבר, לנו זה שונה, אנחנו כאילו מרגישים שאנחנו חיים בחיים אחרים. בהופעות אנחנו מדברים על מה שקורה, גם על החטופים, גם על מי שאיבדנו, גם על החיילים שנלחמים".
אורית: "אני מוצאת את עצמי נשברת כל פעם מחדש".
מה דעתכם בעניין החטופים, עסקה בכל מחיר?
תום: "הופענו למשפחות החטופים, מבחינתו זה בכלל לא שאלה, מחכים כמו כולם לחטופים".
אורית: "גם מחכים לגיא שגם יחזור. גיא עדיין נמצא שם ולא פה. יש עוד הרבה כמוהו שלא יודעים איפה הם ומה עלה בגורלם. שהחטופים יחזרו בשלום, שהחיילים שלנו יחזרו בשלום הביתה לבתים שלהם ולשגרה שלהם".
תום: "אנחנו זקוקים לקצת נחת. צריכים לאחות את הפצעים".
אורית: "אנחנו פצועים כרגע, כולנו".
איפה אתם נמצאים במפה הפוליטית?
תום: "אנחנו שונאים פוליטיקה. מתחברים לאנשים רגשות וסיפורים אישים".
אורית: "אם רוצים נורא לדעת, אפשר למצוא את דעתנו בטקסטים, את התחושות שלנו ממקום רגשי, ופחות ממקום של בוא אני אגיד לך מה לעשות".
מה דעתכם על אומנים שמדברים פוליטיקה? תופעה שהפכה להיות שכיחה בשנה האחרונה מאז ההפיכה המשפטית.
תום: "אני מכבד כל אחד ומה שנכון לו, לא משנה מה הדעה הפוליטית שלו".
בימים אלה אתם סוגרים מעגל וחוזרים להיכל התרבות אחרי 20 שנה.
תום: "וואו וואו, טיטי מתי זה קרה, 20 שנה? זאת לא הופעה רגילה, זאת הופעה שאנחנו עושים חד פעמי. שני פסנתרים וגיטרה, ערן מיטלמן איתנו. אנחנו מאוד מאוד חשופים במקרה הזה. ברוב ההופעות שלנו יש מלא גיטרות, תופים ובס והכל ביחד, פה אנחנו באים הכי חשופים וקרובים שיש, זה מופע שונה לגמרי הוא לא מופע רגיל. השירים מקבלים עיבודים שונים, השירים נורא עירומים חוזרים לשיר כמו שהוא נכתב במקור".
אתם לא ברשתות החברתיות. אולי זאת הסיבה שהחלטתם ללכת על ריאליטי, כדי להגיע גם לקהל הצעיר?
תום: "אנחנו לא צריכים, יש לנו הרבה חברה צעירים שמגיעים להופעות שלנו, זה אחד הדברים שמפליאים אותנו תמיד, מה זה המנעד הזה שנוצר פה, אנחנו מתים עליהם וזה הכיף שלנו לראות אותם".
אורית: "בני 15 ו-16 שצורחים את הטקסטים, זה קטע, כולם ביחד - כל הגילים".
אתם גם זוג בחיים וגם עובדים ביחד, לא קשה?
אורית: "אנחנו מהצבא ביחד. אנחנו אחד".
תום: "אנחנו לא מכירים אחרת, זה מה שאנחנו מכירים, זה מי שאנחנו".
