פגשנו את ידין גלמן בסט הצילומים של קמפיין החורף של "רנואר" בספרייה הלאומית בירושלים. גלמן סיפר על התחושות להיות כאן בזמן שחבריו נמצאים בלב הקרב, על הדריכות שלו לעלות חזרה על מדים, על התחושות המורכבות לקראת בואו של בנו הבכור העתידי יחד עם העיתונאית אדוה דדון ועל החתונה הצפויה של השניים.
״כמעט שנה בעצם, אנחנו מנסים לנהל איזושהי שגרה בזמן שכל זה קורה. עם החטופים, המלחמה, כל הגזרות שנפתחות לנו, כולל ההסברה בעולם. נראה לי זה המאבק הכי קשה שלנו היום, לנסות לייצר שגרה בזמן שהכל מתהפך לנו״.
זוגתך עיתונאית ואתה בין מילואים להסברה. יש לכם איזה רגע שאתם עוצרים לעכל? לנשום?
״אז התשובה היא לא. אנחנו לא נושמים ולא עוצרים. אנחנו בפול טיים כל הזמן. אני תמיד אומר - 'כשכל זה יסתיים, יהיה לכולנו זמן לעצור ולהתחיל ללקק את הפצעים'. אבל היום זה לא הזמן הזה. אנחנו עדיין בתוך התהליך הזה, עדיין מנסים להילחם בכל מקום. כשנגיע לזה נעצור, כרגע זה עוד לא שם.
אם לא הייתי נפצע, הייתי נלחם בעזה או בלבנון עם הצוות שלי. זה מה שהצוות שלי עושה כבר 307 יום. אם הייתי יכול לחזור להילחם עכשיו, הייתי שם עכשיו״.
אתם מצפים לילד ראשון. האם זה שינה משהו ביחסים, בתחושה שלך, בפחדים נניח להביא ילד לעולם בסיטואציה הזו?
״לא. אני דווקא חושב שזו נקודת אור. זה מה שמחזיק אותי כרגע״.
אמרתם שאתם מעדיפים לדחות את החתונה בשל המצב, מה מצבכם כרגע? אתם מרגישים בנוח לחגוג?
״קשה להגיד בגלל המלחמה. אנחנו עדיין לא חושבים על זה. זה קשה לי ממש להגיד מה מתוכנן. אני בן אדם יחסית פשוט. נראה לי שזה בכיוון הזה, אבל באמת עוד לא התחלנו אפילו לחשוב לכיוון הזה, אז קשה לי להגיד. אני מתרגש לקראת הכל״.
עוד המשיך ואמר: ״אבל באמת אנחנו כל כך עמוק בתוך המלחמה הזאת, שהכי חשוב לנו זה שזה ייגמר, שהחטופים יחזרו הביתה, ואז להתחיל לחשוב על חתונות וחגיגות, זה נראה לי בשלב הבא״.
