החצי השני של יפתח רמון, והמתמודד הכי לוהט, חזק וחסון של שנראה על המסך, סהר קורן, מסתיר מחלה לא פשוטה עימה הוא מתמודד בעשור האחרון.

קורן שיתף כי הוא סובל מקוליטיס, מחלה דלקתית כרונית שפוגעת ברירית המעי הגס. כעת, בעקבות הלחץ של "המירוץ למיליון" משתף מתמודד התכנית כי המחלה התפרצה שוב. כך הוא משתף: "ב-2015 כשהשתחררתי מהצבא, טסתי לעבוד בארה״ב. כמו כל אחד שטס לארה״ב וחולם לעשות הרבה כסף, ככה גם אני חלמתי. חלומות לחוד ומציאות לחוד".

סהר קורן ויפתח רמון לטוונטי פור סבן (צילום: עדי שנפיק)
סהר קורן ויפתח רמון לטוונטי פור סבן (צילום: עדי שנפיק)

"הגעתי למצב שלא היה לי כסף לאוכל, אני זוכר את עצמי נכנס לסופרים ואוכל זיתים וגבינות שהיו בשביל אנשים לטעימות, לקחתי גבינה וזיתים והלכתי הצידה לאכול וחוזר לקחת עוד ככה שוב ושוב עד שהייתי שבע. עובר שבוע עוברים שבועיים ואין עבודה, עם הזמן נוצר המון לחץ, הרי טסתי למשהו מסויים והדבר הזה לא קורה", כתב קורן ושיתף על התקופה הקשה בחייו.

מתמודד התכנית המשיך: "ככה למשך מספר חודשים עד שיום אחד הלכתי לשירותים ויצא לי רק דם. הולך לשירותים 12-13 פעמים ביום ויוצא לי רק דם. ככה למשך שבוע. לא חשדתי בכלום, אני בחור צעיר שרק השתחרר מהצבא, מה כבר יכול לקרות? אחרי שבוע החלטתי ללכת לביה״ח. ישר התחלתי טיפול בסטרואידים קודם כל כדי לעצור את הדימום. למשך שבוע הייתי בבית החולים עד שהרופאים גם בארץ וגם בחו״ל המליצו לי לחזור לארץ להמשך טיפול".

יפתח וסהר, המירוץ למיליון  (צילום: משה נחמוביץ')
יפתח וסהר, המירוץ למיליון (צילום: משה נחמוביץ')

"חזרתי לארץ, ואחרי שכל הבדיקות הגיעו מארה״ב בשילוב בדיקות מהארץ, הבנו שקיבלתי קוליטיס. משם אתה נזרק לשאלות של למה דווקא עכשיו? למה דווקא אני? במקום הזה, הבנתי שהכל לטובה. כנראה שהייתי צריך לחזור לארץ, כאן זה המקום שלי, כאן נולדתי וכאן המשפחה שלי. אחרי תקופה של החלמה בקיבוץ, עברתי לתל אביב".

סהר קורן לטוונטי פור סבן (צילום: עדי שנפיק)
סהר קורן לטוונטי פור סבן (צילום: עדי שנפיק)

"יש לי רופא צמוד שמטפל בי ומלווה אותי והכל בסדר, אני יודע להתמודד עם זה", שיתף קורן. עוד הוסיף כי כעת המחלה התפרצה מחדש בעקבות השתתפותו במירוץ: "עברו כמה שנים טובות והתקבלתי למרוץ למיליון, חוויה של פעם בחיים, באמת פעם בחיים. היו לי הרבה חששות, טיסות לחו”ל, התמודדות עם לחץ, תזונה שאני לא רגיל אליה. לא ידעתי מה יהיה, אם זה יופיע או לא יופיע, אם כן איך אתמודד, ואם זה יסיים את הדרך שלי במירוץ".

עוד הרחיב בנושא של חברו הקרוב: "הכי פחדתי, לאכזב את יפתח. אם אני אצטרך לעצור אני לוקח גם אותו איתי הביתה, ואני לא רוצה לעצור אותו מהחוויה שלו. גם במהלך המירוץ, למרות שהייתי במעקב צמוד של רופא המירוץ, פחדתי כל הזמן שהמחלה תתפרץ ויקרה משהו, שבגללי נצטרך ללכת הביתה. החלטתי עם עצמי שעד שלא עוצרים אותי אני לא עוצר. אלא אם זה עצור של 15 דקות. הידיעה שאני בן אדם משימתי וזו כרגע המשימה שלי עזרה לי לזכור שיהיה בסדר, ולא משנה מה יהיה בסופו של דבר אני מטפל בעצמי ונמצא בידיים הכי טובות שיש. והינה אני כאן, מטפל בעצמי, מזכיר לעצמי שהכל טובה, חיי את החיים שלי ומודה על מה שיש", סיכם באופטימיות. נאחל רק רפואה שלמה.