שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דנה אמיר, הוציאה צו הבאה ללא שחרור ליזמית הנדל"ן ענבל אור שלמרות צו הבאה, לא הגיעה להקראת הכרעת הדין שלה. אור הואשמה בעבירות על חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על חוק הגנת הצרכן ועבירות כלפי לקוחות, כלפי בנקים וגם עבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
לפני כחודש הגיע חוקר לביתה של אור, לצוות על הבאתה לדיון הקבוע היום וגם על מנת להמציא את החלטת בית המשפט. אור הביעה התנגדות בקבלת ההחלטה, צעקה על החוקר ואף קימטה את הניירת והשליכה אותה על רצפת בניין המגורים בו היא מתגוררת.
התביעה ציינה שנציגי המשטרה הגיעו היום לדירתה, לא היה מענה בבית ולא ראו סימנים שהיא בבית. הצוותים פנו גם למספר גורמים הקשורים אליה ולא הצליחו לאתר אותה. מאוחר יותר היא ענתה לטלפון ובשיחה אמרה שהדיון לא קשור אליה אבל לא שיתפה פעולה ואמרה שאין למדינה סמכות עליה.
כתב האישום המקורי הוגש נגד אור בשנת 2019, כאשר כשנתיים לאחר מכן הוגש כתב אישום מתוקן, הכולל 15 סעיפים המפרטים את מנגנוני המרמה וההונאה בהם השתמשה אור באופן שיטתי. לפי האישומים, אור יצרה מבנה חברות מורכב שכלל את "אור סיטי", "מרום סיטי", "גריני סיטי" ו"אור בקונגרס", בין היתר, במטרה להסתיר עסקאות ולהתחמק מתשלומי מע"מ בסך כולל של 11.4 מיליון שקלים.
על פי כתב האישום, בין השנים 2008-2016 אור ניצלה את אמונם של מאות רוכשי דירות בקבוצות רכישה שונות שיזמה, וגרפה מהם כספים תוך התחמקות ממסירת מידע קריטי על מצב העסקאות ונתונים נוספים שהיו עשויים להובילם להחלטות שונות. המשפט, שנמשך שנים, התאפיין בהתנהגות חריגה מצדה של אור, אשר הכחישה את האישומים באופן נחרץ, לעיתים תוך יצירת מהומות.
במהלך מספר דיונים, אור התפרצה בצעקות ואף עזבה את אולם בית המשפט בצורה הפגנתית. היא הגיעה לדיונים באיחור או אף נעדרה, מה שהוביל את בית המשפט לשלוח ניידת משטרה להביאה – אך זו לא הצליחה לאתר אותה. מעבר לכך, אור ניסתה לפסול את השופטת אמיר מספר פעמים ואף העלתה טענות שהמדינה היא שצריכה לעמוד לדין במקומה.
בדיונים אחרים, אור החלה לשיר תוך כדי קריאת מסמכים באולם, מה שהוביל להרחקתה באופן זמני. התנהגותה החריגה והפגנתית רק חיזקה את דעת בית המשפט כי מדובר בהתנהלות מזלזלת ולא מקבלת את אחריותה. כתב האישום המתוקן חשף מערכת שיטתית ומתוחכמת של פעולות מרמה והונאה. אחת הדוגמאות הבולטות היא פרויקט "צ'לנוב", בו הורו ללקוחות להעביר כספים לחשבון חברת "מרום סיטי" ולא לחשבון נאמן הפרויקט – פעולה שהובילה להעברת 1.93 מיליון שקלים במרמה לחשבון החברה. פרויקטים נוספים כללו דיווחים שקריים של הכנסות והסתרת עסקאות, כאשר היקף העסקאות שלא דווחו הגיע לכ-81.3 מיליון שקלים.
נוסף על כך, אור הואשמה בשימוש בכספי החברה למימון רכישות פרטיות בהיקף של כ-934 אלף שקלים, ובמקרה נוסף זויפו מסמכים בנקאיים על ידי אור ועובדיה במטרה להמשיך לפעול למרות חריגה ממסגרת האשראי. פרשת ענבל אור גרמה לנזקים כלכליים כבדים למאות משפחות, שחלקן איבדו את כספם לחלוטין או קיבלו החזר חלקי בלבד.
הפרסומים שהופצו על ידי "אור סיטי" הציגו מצגי שווא על פרויקטים למכירת דירות במחירים "אטרקטיביים", בעוד שלמעשה הדירות היו חלק מקבוצות רכישה ולא עסקת רכישה ישירה, דבר שאור הסתירה מלקוחותיה. דרור גלעדי, סמנכ"ל הכספים של החברה, שהפך לעד מדינה, התריע בפני אור על הבעיות בדיווחים ובהנפקת החשבוניות, היא התעלמה מהאזהרות והורתה להמשיך כרגיל.
ענבל אור נחשבה במשך שנים למלכת קבוצות הרכישה בישראל, והחזיקה בחברת אור סיטי נדל"ן. היא הצטיירה כסיפור של הצלחה מסחררת, ובמקביל הפכה לסלבריטאית והרבתה להופיע בתקשורת. בשנת 2016 הקבוצה שלה נקלעה להליכי חדלות פירעון ולבסוף פורקה.
עו"ד מויאל-רוטשילד תיארה את הבקשה לצו הבאה לענבל אור לקראת דיון הכרעת הדין: "היא קימטה את הנייר של הזימון לבקשה, השליכה אותו, הדבר תועד על ידי החוקר, הדברים הועברו לבימה"ש וזה נעתר לבקשה להוציא את צו ההבאה עוד לפני הדיון ללא שחרור. היום הגיעו נציגי משטרה לבצע את צו ההבאה לביתה, שם נמסר לה הזימון גם כמה ימים קודם לכן, אך לא היה מענה בבית, נראה שלא היה כל גורם בבית, הם בחנו מסביב ולא היה נראה שהנאשמת נמצאת שם. גם הרכב שלה לא אותר ליד הבית".
"בנוסף נעשתה פנייה למספר גורמים שידוע שהם קרובים לנאשמת כמו עו"ד אבי הלוי שנכח פה בכמה דיונים ובני משפחה אך הם לא הצליחו לסייע באיתורה. אחד החוקרים הצליח לאתר מספר טלפון שאינו המספר הרגיל שלה, בלש יצר איתה קשר והיא ענתה לשיחה אולם בשיחה היא אמרה שהדיון הזה אינו קשור אליה, לא שיתפה פעולה, נשאלה היכן היא ולא שיתפה פעולה, ואמרה דברים לגבי היעדר סמכותה של מדינת ישראל, דברים ששמענו לא אחת במהלך ניהול המשפט".
