העיתונאית ומגישת הטלוויזיה, אופירה אסייג, התראיינה הבוקר (שישי) בתוכנית הרדיו של ג'ודי שלום ניר מוזס ב-103FM, ובין השתיים פרץ עימות קולני בנושא ההחלטה כי שירה איסקוב, שניצלה מניסיון רצח על ידי בן זוגה אביעד משה, ועדי גוזי, השכנה שהצילה אותה מפניו, ידליקו משואה בטקס יום העצמאות שייערך השבוע בהר הרצל. ג'ודי טענה כי הבחירה באיסקוב מוטעית ומשדרת מסר לא נכון לנשים ולחברה הישראלית, בעוד אופירה תמכה בהחלטת משרד התרבות.

"אני, בניגוד אלייך, לא חושבת ששירה איסקוב מייצגת מישהו. למה את חושבת שאישה שהייתה קורבן, שחיה עם גבר מכה, שמעבירה מסר שנשים חלשות, צריכה להדליק משואה?", שאלה ג'ודי, ואופירה השיבה: "את יודעת איך מגרשים חושך? עם אור. אז זה מה שהיא תעשה ביום העצמאות. היא תגרש את כל העולם החשוך של הגברים האלימים שחושבים עד השנים האחרונות שגברים יכולים להרשות לעצמם להרביץ לנשים. אם עד היום אישה הייתה מכסה במייקאפ את הפיצוצים שהייתה מקבלת מבעל מכה, באה שירה איסקוב, ישבה בטלוויזיה בתוכנית עובדה מול העיתונאי המוכשר בן שני והסבירה קבל עם ועדה שבמקום שהיא תתבייש – הוא יתבייש".

שירה איסקוב בתוכנית ''עובדה'' (צילום: צילום מסך, מתוך ''עובדה'',קשת 12)שירה איסקוב בתוכנית ''עובדה'' (צילום: צילום מסך, מתוך ''עובדה'',קשת 12)

מכאן, הטונים בין השתיים החלו לעלות:

ג'ודי: היא לא הראשונה שעשתה את זה.
אופירה: לא זוכרת הרבה נשים שעשו את זה.

גם אצלי התראיינו בעבר נשים מוכות.
נשים בודדות, כי הכאב שלהן היה כאב כפול...

לא נכון.
אל תגידי לי לא נכון.

פשוט עשו ממנה סלב.
מה כואב לך?

חס וחלילה, האישה הזאת מהממת.
במה היא מהממת בעינייך? בזה שאת פותחת טור ומקבלת החלטה שהיא לא תדליק את המשואה?

אני לא חושבת שהיא מייצגת מישהו.
למה לא? אז את לא חושבת. מי אמר שאת מייצגת את הרוב? אולי שירה מייצגת הרבה מאוד נשים שיושבות עכשיו בבית?

ואולי לא.
תהיי בטוחה שכן.

מעולם לא קיבלתי כ"כ הרבה תגובות חיוביות.
הפוך, כמות התגובות שאני בגללך מחקתי אתמול שקיללו וגידפו אותך היא לא נורמלית. את לא מבינה איזה אנטי נעשית. על מה, ג'ודי? מה כואב לך? אישה שחטפה מכות, שכבר ראתה את המוות שלה, שהייתה רגע לפני ההלוויה שלה, שנפרדה מהילד שלה שהיה סגור באמבטיה וגם הוא חטף. מה מפריע לך שהיא תדליק משואה ביחד עם האישה שהצילה אותה? למה, לא יתנו לאנשי מדע, רוח, רפואה? יש הרבה מאוד אנשים ראויים, השנה זאת שירה איסקוב, שישבה מול המצלמה וביישה את בעלה הרוצח האלים שיהיה עד יומו האחרון בכלא, מאחלת לו שלא יראה אור יום. את לא רוצה לדעת מה אני חושבת על הגברים האלימים, יום אחד אני אגיד את זה. חבל שאנחנו לא ארצות הברית, הנה רמזתי.

מה עושים שם? מסרסים אותם?
אם את לא יודעת תקראי. אני חושבת ששירה איסקוב צריכה לעמוד בגו זקוף, להדליק משואה וצריכה להגיד תודה רבה לכל הנשים והילדים שנמצאים בבתים אלימים ואין להם את האומץ לצאת החוצה.

ממש לא מגיע לה. אני בחיים לא קיבלתי מבול של תגובות טובות מכל מי שרואה אותי ברחוב 'את צודקת'. אני לא משקרת. עשרות אנשים כותבים לי בווטסאפ.
אולי שני אחוז אמרו 'אופירה את טועה'.

כי זה בטור שלך ובד"כ אנשים מגיבים בעדך, אבל תני לי להסביר לך למה אני לא חושבת שהיא צריכה להדליק משואה.
למה את נתת לי להסביר? הפרעת לי במהלך כל הדברים.

שעה את מדברת, חופרת, תני להגיד מילה.
מדברת? את מפריעה בלתי נלאית.

מותק שלי, תרגיעי. מה שרציתי להגיד זה שאני מכירה נשים שעובדות יום ולילה בלסדר לנשים מוכות בתי מקלט, עוזרות לילדים שלהן, שאוספות להן כסף, שתומכות הן נפשית. ואני חושבת ששירה היא מקרה אחד ולא מייצגת אף אחד. פרסמו אותה בטלוויזיה, הברנז'ה ליטפה אותה...
למה לא? האישה כאב לה, כואב לה ויכאב לה עד יומה האחרון, אז ינותנים לה להדליק משואה.

אבל יש המון אנשים שעושים הרבה יותר מזה, אבל הם לא בכותרות, והם לא נעשו סלבס.
אנחנו לא יושבות בוועדה שמחליטה, אז תמליצי עליהם. את לא חייבת לפסול את שירה. שירה מייצגת מגזר גדול מאוד של נשים.

היא מייצגת את עצמה, יש הרבה נשים מוכות שהתראיינו.
רובן מתביישות ומתראיינות בעילום שם, ואפשר להבין אותן.

יש נשים טובות שעוזרות לעשרות ומאות נשים במצב הזה ואני חושבת שהן צריכות להיות אלה שמדליקות משואה.
אני לא מבינה מאיפה הכאב שלך בא. אז מה אם זה מה שאת חושבת, רוב העם לא חושב כמוך.

אז מה אם זה מה שאת חושבת. רוב העם כן חושב כמוני, לפי התגובות.
את רחוקה מהמציאות נשמה שלי, תרדי קצת לעם ותביני מה באמת חושבות אימהות, ילדים, הורים. כשאת דיברת הקשבתי, תנסי חצי דקה ללמוד להקשיב. זאת התוכנית שלך תנסי טיפה לכבד את האורחים שלך.

אני, להבדיל ממך, חושבת שזאת מדינה דמוקרטית, זכותך הלגיטימית לחשוב מה שאת רוצה. אבל את צריכה גם ללמוד לקבל את התשובות של האחר.
מסכימה שזכותך לחשוב אחרת.

בד"כ בטורים שלי יש באזים סבבה. מה שהיה אתמול – היה לא הגיוני.
אני אומרת לך אותו דבר. אני רוצה לומר לך שאני לא מאחלת לאף אישה בעולם להיות סלב כמו שאת קוראת לה. תאמיני לי שהיא הייתה מוותרת על הכול כדי לא לחטוף את מה שהיא חטפה. היא הייתה מוותרת על הטור שלך ושלי ועל הכתבה בעובדה ולא לעבור את מה שהיא עברה. אז נתנו לה להדליק משואה ולומר לה תודה רבה שהיא פתחה את האור.

אבל היא לא היחידה.
אבל בכל נושא היא לא היחידה. יש פרופסורים שמקבלים ואחרים לא, יש אנשי רוח שמקבלים ואחרים לא... אלה החיים. יש כאלה שמגיעים לעמדה הראשונה ונחשפים, והם חושפים עולם שלם.ישבתי מול הטלוויזיה וידעתי מאחורי הקלעים את הסיפור עצמו. כל הכבוד לשירה איסקוב.

אני לא נגדה.
את נגדה. תצאי גדולה - תפרגני לה, תחבקי אותה, תגידי כל הכבוד שנותנים לאישה שחטפה ועם החושך שהיא חיה בו היא תצא לאור מחדש. תפתחי את הלב, תהיי יותר נעימה ונדיבה.

אני אומרת את האמת שכולם פוחדים להגיד, כל כך הרבה אנשים אמרו שיש לי אומץ.
איזה אמת? את רוצה להדליק משואה על כל התרומות שאת עושה כל שנה ביחד עם ניסים משעל למען משפחות שאין להן? את רוצה שיכירו במה שאת עושה?

אני לא חושבת שמגיע לי.
אז שחררי. יש כל כך הרבה על מה לצאת נגד – עליה את יוצאת?

לא יצאתי רק עליה, אלא על זילות של כל הטקס.
צריך רק לחבק ולעזור לאותן נשים ולחזק את המשפחות, שהן משפחות בחושך.

אז צריך לתת להם תקציבים, לא להדליק משואה. זה לא יעזור לאף אישה.