לפני כחודש וחצי רכשה סופיה מצ'טנר בת ה־21 כרטיס לכיוון אחד, ארזה את המזוודות ועזבה לניו יורק לטובת קידום הקריירה הבינלאומית שלה. מצ'טנר, שצועדת על המסלול כבר מגיל 14, ידעה שברגע שהיא תשתחרר משירותה הצבאי, היא תצא לכבוש מחדש את צמרת עולם הדוגמנות. "הגעתי לכאן יחד עם עוד שלוש דוגמניות מישראל, רציתי שהנחיתה תהיה רכה ושאני אהיה עטופה בבנות שאני מכירה", היא מספרת כעת. "שכרנו דירה, ואחרי חודש אחת מהבנות עזבה וחזרה לישראל. אני מתכוונת בקרוב להיכנס לדירת שותפים. אין לי כוונות לחזור בקרוב לישראל".
יש הד למילים שלך.
"אני מדברת איתך מחדר המדרגות. יצאתי מהחדר כי לא רציתי להעיר את השותפה. הלכנו לישון מאוחר בלילה, אנחנו ישנות עכשיו במלון בינתיים".
הלכתן לישון מאוחר כי את נהנית גם מחיי הלילה בניו יורק?
"יצא לי לבלות פה ושם. היה לא מזמן את מסיבות שבוע האופנה ופגשתי את כל העולם ואשתו מריהאנה, דרך ליידי גאגא, ועד מדונה ולאונרדו דיקפריו. כל המי ומי. אבל תכל'ס זה נורא משעמם וממש לא נוצץ כמו שזה נראה מבחוץ. זה נחמד לשעה, את יוצאת, מבלה וחוזרת הביתה לבד, אין בזה יותר מדי".
זה לא צעד פשוט בגיל צעיר לעזוב לבד את המדינה והמשפחה לטובת קריירה.
"אני עובדת כבר מגיל צעיר, ואני מכירה את התחושה הזאת של לטוס ולהיות רחוקה מהמשפחה, אז זה לא קושי בשבילי בכלל. אין לי שום בעיה להיות פה, נהפוך הוא, אני עדיין מרגישה התרגשות גדולה לעבור לפה, חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן. כשיגיע יום שישי ואני אהיה לבד, אני אתגעגע למשפחה ולחיבוק של אמא שלי, אבל כרגע יש התרגשות חיובית".
ובכל זאת געגועים למשפחה? לחברים?
"יש לי גם פה חברים, הכרתי אחלה אנשים שעובדים באל על, יש פה מלא ישראלים. אני מרגישה שאני בישראל בניו יורק. התאחדנו כמה חברים, ואנחנו נפגשים ועושים ארוחות שישי ביחד. אני כל כך שמחה שיש לי הזדמנות להיות פה. אין לי מה להתלונן. כל מה שעשיתי בארץ, אני עושה גם פה - רק ביותר גדול. כמובן שיש המון געגועים למשפחה ולחברים, אבל יש גם פייס־טיים, וזה לא סוף העולם. הדבר היחיד שמפחיד אותי זה הקור והחורף של ניו יורק, אבל כרגע עדיין נעים פה".
המעבר התרחש במקביל לפרידה של מצ'טנר מבן זוגה בארבע השנים האחרונות, הדוגמן תומר טליאס. השניים, שאף גרו יחד, נחשבו אחד הזוגות היציבים והפוטוגניים בתעשייה, אך חוו משבר ביחסים והחליטו לפרק את החבילה. במקביל, התפרסמו דיווחים כי טליאס המשיך הלאה לזרועותיה של הדוגמנית ניבר מדר.
הזוג הזה: סופי מצ'טנר ותומר טליאס עולים שלב בזוגיות - לחצו כאן.
איך ההרגשה אחרי הפרידה?
"זה עדיין כל כך טרי שאני בעצמי עוד לא יודעת מה אני מרגישה לגבי הפרידה. אין לי הרבה מה להגיד. אני רק יכולה לומר שהכל בסדר איתי, ואני מדברת הרבה עם אמא, אז אני לא מרגישה בודדה".
נפרדתם בגלל שעזבת לניו יורק?
"זה ממש לא קשור למרחק. במשך כל ארבע שנות הזוגיות שלנו טסתי המון, ואנחנו יודעים להתמודד עם מרחק. האהבה עדיין קיימת, אני ותומר בטוב והכל בסדר. הוא האהבה הראשונה שלי והוא תמיד יישאר כזה, כרגע כל אחד צריך את הזמן שלו".
כרגע? זה אומר שזה עדיין לא סופי?
"אני לא יודעת".
אחרי הדיווחים על הפרידה תועדתם מטיילים יחד ברחובות ניו יורק.
"הוא היה איתי פה בניו יורק. למה נפגשנו - זה כבר ביני לבינו, אני לא רוצה לדבר על זה. זה קרה לפני שנייה, ואני עדיין צריכה את הזמן בשביל לעכל, אולי עוד חודשיים אדבר על זה יותר בחופשיות".
איך זה לנהל זוגיות באור הזרקורים?
"אני לא יודעת איך זה זוגיות לא באור הזרקורים. היה לנו מדהים. לא יכולתי לבקש יותר מזה. לא מפריעים לי הפרסומים - לא הטובים ולא הרעים. התרגלתי לפרסומים ואני יודעת שתמיד יהיה לאנשים מה לומר ומה להגיד. זה חלק מהעולם הזה, והאמת שזה לא מעניין אותי בכלל".
התפרסמו ידיעות שתומר התחיל קשר רומנטי עם הדוגמנית ניבר מדר. איך את מרגישה עם זה?
"אני מעדיפה שלא להיכנס לזה, מאחלת לו באמת רק טוב".
כרווקה, כיום את פתוחה להצעות?
"אני ממש לא פנויה להצעות, ולא רוצה לשמוע על גברים עד השנה הבאה".
עושה רושם שנכווית מהזוגיות הזו.
"אני צריכה את הזמן שלי. אני רוצה להתרכז בעצמי ובקריירה שלי. זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו ולא מערכת יחסים חדשה. הפרידה היא עדיין נושא מאוד רגיש, ואני מעדיפה לא לדבר על זה".
הצלחת בינתיים לקדם את הקריירה בזמן שאת בניו יורק?
"רגע, רגע, רק הגעתי לא מזמן, רק התחלנו להכיר את התעשייה פה. חתמתי ממש עכשיו בסוכנות הדוגמנות המובילה והבינלאומית 'וואן', ולאט־לאט נראה לאן דברים יתקדמו".
גם נבחרת להיות הפרזנטורית של טומי הילפיגר בעולם.
"נכון, שכחתי מזה, נבחרתי להוביל את הקמפיין, ואני מאוד מתרגשת. זו לא הפעם הראשונה שאני עושה קמפיין לטומי הילפיגר, לפני הצבא גם הייתי פרזנטורית של החברה, ועכשיו כשהמלהקת שמעה שחזרתי לניו יורק, היא ישר בלי לחשוב אמרה לי שהיא לוקחת אותי שוב".
ללא יחס מועדף
מצ'טנר גדלה בחולון, בתה של אם חד־הורית. היא פרצה לתודעה כשצעדה בגיל 14 על המסלול של תצוגת האופנה של "דיור" בשמלה שקופה. למסלול הזה היא התגלגלה במקרה, כשבעת ביקור בפריז נתקלה בראף סימונס, המעצב הצרפתי של בית האופנה "דיור", שהחתים אותה מיד על חוזה לשנה והפך אותה לבת טיפוחיו. בן רגע הפכה מצ'טנר לשם דבר מעבר לים ובישראל: היא כבשה את מסלולי התצוגה המובילים בעולם, כיכבה בקמפיינים של מותגי ענק כמו מארק ג'ייקובס, טומי הילפיגר, ראלף לורן, זארה, טום פורד, טופ שופ, סטלה מקרטני, אלכסנדר מקווין ועוד, הופיעה על שלטי חוצות ב"טיימס סקוור" והתנוססה על שערים נחשקים של מגזינים כמו "ווג" ו"אל".
עד מהרה היא הפכה למפרנסת העיקרית של משפחתה, אמה ואחיותיה, ובתקשורת כינו את סיפורה "סיפור סינדרלה". "אין לי בעיה עם זה שאני מתויגת כאותה ילדה מסיפור האגדות שהצליחה, אבל אני כבר לא אותה ילדה, כי היום אני הרבה יותר עצמאית, מנוסה ובשלה להצליח ולמנף את מה שלא הצלחתי למנף כילדה", היא אומרת. "עברו כבר שבע שנים מאז הפריצה הגדולה, וכיום אני עוד שנייה בת 21".
באפריל 2019 היא התגייסה לצה"ל והשתחררה לפני כחצי שנה. "שירתי כמש"קית חינוך בתל השומר", היא מספרת. "הייתי אחראית על כל החיילים המגויסים בשרשרת החיול. סיימתי את השירות שלי בסוף אפריל, ואפילו עשיתי מילואים של חודש, וזהו, יצאתי לחופשי אחרי שירות של שנתיים. אני שמחה מאוד שעשיתי צבא, אין לי בעיה לעבור את החוויה הזאת שוב מרוב שנהניתי. היה לי כיף, הייתי בסביבה של אנשים מאוד אוהבים. התפתחתי נורא, הצבא ביגר אותי, אני מרגישה שעשיתי עוד צעד לבגרות. התפקיד שלי היה להתקשר לספקים ואנשים, ולקבוע ולתאם דברים. לפני שנתיים לא הייתי מעזה אפילו להתקשר לסוכנת שלי, הייתי נורא ביישנית".
איך מסתדרת הביישנות עם הצעידה על מסלולי הדוגמנות המובילים בעולם?
"תמיד הייתי ביישנית וחסרת ביטחון, אני עדיין ביישנית. אני לא אגש היום לאדם שאני לא מכירה ואפתח איתו שיחה, אני לא ארגיש בנוח לדבר עכשיו שיחה קולחת באנגלית. אני עדיין עובדת על זה, אבל אני מרגישה שאני כבר לא אותה סופיה של פעם, חד־משמעית, וכל זה בעיקר בזכות הצבא. כמובן שזה לא קורה ביום אחד, זה נבנה בהדרגתיות, אבל כיום יש לי יותר ביטחון ממה שהיה לי".
קיבלת יחס מועדף בצבא?
"לא קיבלתי שום יחס מועדף. היו משחררים אותי לטובת צילומים, אבל הייתי מגיעה בשמונה עד ארבע ושומרת בשבת ועולה על נשק בדיוק כמו כולם. הייתה לי מפקדת שעזרה לי ופרגנה לי, והצבא לא מנע ממני להמשיך לעבוד. אבל בגלל הצבא לא יכולתי לטוס, אז עבדתי קצת בארץ, והייתה תקופה יותר שקטה בדוגמנות בגלל הקורונה".
היו לך חששות לקריירה בקורונה?
"העבודה שלי, כמו של אחרים, נעצרה בגלל הקורונה, הכל היה בהולד, היה מורכב לטוס בתקופת הקורונה והצבא. חששתי אז וגם היום אני עדיין מפחדת, כי העולם הזה השתנה. חברות וסוכנויות הפסידו הרבה כסף, לא משתלם להן להטיס דוגמנית מישראל. הם מעדיפים לעבוד עם דוגמניות מקומיות. אז החלטתי להקל על חברות בינלאומיות, ובמקום שידאגו להטיס אותי, החלטתי לעבור רשמית לשם".
כמו סרט קולנוע
"בחיים לא חשבתי שאני אהיה דוגמנית, זה לא משהו שהיה בצ'ק־ליסט שלי, זה פשוט קרה", היא מעידה. "זרקו אותי למים ובמקרה נכנסתי לתחום הזה. אני זוכרת שעבדתי במכולת השכונתית ליד הבית, ותמיד הייתי גבוהה ורזה וכל מי שנכנס לחנות היה שואל אותי: למה את לא מדגמנת או משחקת כדורסל? אז אמרתי: למה לא בעצם? תהיה לי הכנסה צדדית, מה אכפת לי לנסות? אז נרשמתי לסוכנות, ומשם הכל היסטוריה. אני רואה את עצמי עוד עשור לפחות בדוגמנות. ניסיתי גם ללמוד משחק כי היום כולם מולטי־טאלנט, אבל אני לא מתחברת לזה כרגע".
איך נראה סט הצילומים בזירה הבינלאומית לעומת ישראל?
"ברור שמרגישים את ההבדל. הפקה בניו יורק זה כמו הפקה ענקית של סרט קולנוע, יש להם פה תקציבים מטורפים. יש פי שלושה יותר אנשים על סט הצילומים, ולכל אחד ארוחות משלו. גם בארץ מאוד מקצועיים, אבל בסוף זה עניין של תקציב. גם מבחינת פוטנציאל ההשתכרות ליום צילומים וקמפיינים. בגלל זה עברתי לפה. ללכת על הכסף הגדול".
על רקע פרשת סוכן הדוגמניות שי אביטל שחשוד בעבירות מין, האם במסגרת עבודתך חווית הטרדות מיניות?
"לא חוויתי בתחום הדוגמנות הטרדות או הצקות כי תמיד הייתי עטופה באנשים ששמרו עליי. אחד הכללים החשובים הוא אף פעם לא להיות לבד. בחיים לא הייתה סיטואציה שהייתי לבד, תמיד הייתה איתי רותם גור, הסוכנת שלי מסוכנות Rַ&R, או אמא שלי. אחרי כל הניסיון שצברתי אני גם יודעת לזהות מבטים שלא במקום או אנשים שאני לא מרגישה איתם בנוח. כשאני אזהה את זה אני אקום ואלך. שמעתי על פרשת שי אביטל בטלוויזיה. זה מזעזע בעיניי, זה מחליא, ואני מקווה שדבר כזה לא יקרה יותר בחיים. מקווה שייעשה צדק, ושמי שצריך להיענש – ייענש. שלא יעברו על זה בשתיקה".
מודל היופי השתנה עם השנים. איפה זה ממקם אותך כמי שמציגה מודל רזה?
"מודל היופי חד־משמעית עובר שינוי, אבל בעיקר בארץ. בחו"ל זה עדיין לא מורגש כמו פה. השינוי לא בא לרעתי, יש מקום למודל הרזה ויש מקום למודלים אחרים. כל אחת מציעה משהו אחר ולכל אחת יש את המקום שלה. לפני כמה ימים היה לי אודישן, ובהערות כתבו: אנחנו מחפשים אופי ולא דוגמנית. זה מהמם בעיניי להיפתח לעוד עולמות ועוד הזדמנויות. מה שבטוח הוא שאני לא ארזה היום בשביל אף עבודה, וזה גם משהו שכבר לא מבקשים מדוגמנית כמו בעבר".
איך את שומרת על משקל גופך?
"אני שומרת על תזונה נכונה ובריאה, ברור שיש פה ושם חטאים וגלידות. בסופו של יום, הגוף שלי הוא הכלי. אם יש פרארי, אני לא אתדלק אותו בדלק חרא. אני מבשלת לעצמי וככה אני יודעת בדיוק מה אני מכניסה לגוף שלי. אני לא אוכלת את כל הג'אנק שיש בחוץ, ואני שומרת על כושר ומנויה בחדר כושר. נרשמתי גם לפילאטיס. אני הולכת הרבה ברגל, לפחות עשרה קילומטרים כל יום, בלי לשים לב".
את אדם אופטימי או שאת פשוט מתקשה לדבר בחופשיות על קשיים?
"יש קשיים ומשברים, אבל אף פעם לא הייתי טובה בלדבר עליהם. אבל בכללי אני אדם חיובי ואופטימי ומאמינה שמה שצריך לקרות יקרה וגם אם לא, יהיה טוב. אני יוצאת מנקודת הנחה שהחיים לא מושלמים".
