לפני כשבועיים נמצא אלון ליטאי, שהיה ידוע בכינוי "אלון פינוקים", ללא רוח חיים בביתו. בתקשורת מיהרו לפרסם כי אלון נמצא בתום חמישה ימים של חיפושים והיו אף שטענו כי נבדקת האפשרות שמותו נגרם כתוצאה ממנת יתר. ליטאי ז"ל, בן 40 במותו ואב לילדה בת 10, הפך בשנים האחרונות לדמות מוכרת היטב ברשת, בעיקר מאז פריחתה של אפליקציית טיקטוק, שם הוא הפך את המשפט שהכי מזוהה איתו למטבע לשון: "פינוקים! החיים הטובים! מי שמפנק מתפנק, מי שישבור לך את הרגל תישבר לו הרגל".

דליה ליטאי, האם האבלה, מה תגובתך על הפרסומים?
"היה לי בן מלאך. זהב טהור. כל העובדות שפורסמו לא נכונות. אני מפנה אצבע מאשימה לחבר קרוב שלו כביכול. הוא זה שהחליט שאלון היה מת במשך חמישה ימים עד שמצאו אותו. לא היה ולא נברא. אפילו הדוח הפתולוגי אומר שהוא לא מת ממנת יתר אלא מדום לב, אז למה להפיץ שמועות זדוניות? אני הייתי עם הבת שלו בארה"ב. אני מגדלת אותה מגיל שלושה חודשים. הילדה הזו היא כל עולמו ועולמנו. הוא היה כולו לב גדול ונתינה אינסופית".

דיברת עם החבר על זה?
"הוא הגיע להלוויה ואז שתקתי. אבל כשהוא הגיע לסעודה בסיום השבעה, לא יכולתי יותר ודאגתי שהבנים שלי יסלקו אותו. לא יכולתי לשאת את הצביעות הזו. איך קבעו שהוא נעלם לחמישה ימים? מי קבע? הוא פתולוג? עשו דבר מחריד בלי אסמכתה. הפתולוג קבע חד־משמעית שזה דום לב. אלון עשה רק טוב. יותר מ־2,000 איש הגיעו לכבד אותו. אנשים זעקו לשמיים. תראי את 'החבר' הזה. לא בא לכל השבעה, רק לסעודה. כתבתי לו 'בן זונה'. זו הייתה סעודה במקום החתונה שהייתה צריכה להיות. ראו אותו יומיים לפני שהוא מת, אז איך זה הפך לחמישה ימים? הייתי גמורה".

ספרי לנו קצת על אלון ז"ל.
"הסיפור של אלון הוא טרגי ביותר. הוא חי חיים לא פשוטים. הרגשתי נורא עוד יום לפני שקיבלתי את הידיעה. זה נורא. הייתה לי תחושה לא טובה. הבן השני התקשר ואמר ׳אמא, זה נכון שאלון מת?׳. הכל מהתקשורת. עשו ממנו פושע. עשו ממנו הרבה דברים. אני מתכוונת להגיש תביעה נגד המשטרה ונגד כלי התקשורת שפרסמו. היו פה הרבה שקרים, והיה סיפור של אופנוע שכביכול הוא גנב והיה בעצם רשום על שמי. אנחנו המומים מאיך אנשים מצד אחד אהבו אותו והכירו לו טוב, ומהצד השני יש אנשים שפשוט התאכזרו. הייתה לו עוגמת נפש רבה וצער גדול. הילדה כל כך סובלת ולא מבינה איך אבא שלה נעלם לה מהחיים. יש סיפורים רבים שאי אפשר לפרסם, אבל כל המשפחה פשוט מרוסקת".
כל הניסיונות להשיג תגובה מהחבר העלו חרס.

>החברות הטובות של גיא שיקר, שכיכב בתחקיר של רביב דרוקר על ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, הרגישו ששפכו ושופכים את דמו, ופרסמו פוסט נרגש בפייסבוק שמסנגר עליו: “אחד האנשים הישירים, טובי הלב. כאב אמיתי של גבר שנבגד ונרמס. הכל פשוט נלקח ממנו - האישה, המשפחה והמשרה, הכל קרס כמו מגדל קלפים. הוא לא עשה את זה ממניעים פוליטיים. אין לו יד ודבר בזה, גיא בחר לחשוף אותו לא כי הוא ימין או שמאל, ביבי שמביבי, אלא כי הוא נציג ציבור".
שלום לגיא שיקר, רבות מהחברות שלי אמרו שאתה בחור נאה מאוד. הגיעו הצעות רומנטיות בעקבות השידור?
“מעדיף לא להגיב השבוע, תודה על המחמאות, תמסרי תודה לחברות שלך. אני בטוח שהן מהממות".

גיא שיקר, מתוך התחקיר של ''המקור'' (צילום: צילום מסך רשת 13)
גיא שיקר, מתוך התחקיר של ''המקור'' (צילום: צילום מסך רשת 13)

> 12 שנה חלפו מאז נמלט הזמר יבגני שפובלוב מישראל, לאחר ששקע בחובות כבדים. מאז הוא מתגורר בניו יורק ומשתתף בקונצרטים ברחבי העולם. לפני כשבועיים הוא נפגש במיאמי באקראי, מאחורי הקלעים, עם הזמר דוד ד'אור.
יבגני, מתי אתה מתכוון לבקר בישראל?
“אני לא מתכוון לבוא לבקר ולא מעוניין לחזור לארץ. בינתיים אני חי טוב. כרגע אני במוסקבה. בדרך כלל אני חי בארה"ב".
לארץ אתה לא יכול להיכנס בגלל החובות?
“אני יכול, אבל לא רוצה".
אתה כל כך שונא את מדינת ישראל?
“אני מאוד אוהב את מדינת ישראל, ואני ממשיך לעשות הופעות לכבוד מדינת ישראל בכל העולם".
יש לך עניינים לא סגורים עם מס הכנסה? שילמת את כל החובות שלך כבר?
“אני לא נכנס לזה ולא יודע על מה את מדברת. החובות היו כלום. פשוט התעייפתי".
ראיתי בהצגה “עוד חוזר הניגון" את חברה שלך, שלומית אהרון.
“שלומית לא חברה. היא משפחה".
אין לך משפחה בישראל?
“אני לא מדבר על ילדים ומשפחות. ותעשי לי טובה, בפעם האחרונה שכתבת זה לא היה כל כך נעים".
כתבתי את האמת.
“יש לי פצע ממדינת ישראל. הבאתי למדינה הזו דרך קק"ל, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וכל מיני גופים צ'קים וכספים במיליוני שקלים, והמדינה עשתה לי דברים לא כל כך נעימים. אז אני בינתיים לא רוצה לחזור".