רמז לבאות
הוא היה המזכ"ל השלישי של ההסתדרות, שר התחבורה, החינוך והתרבות בממשלות הראשונות של ישראל. היא הייתה שרת העבודה, שרת החוץ, האישה שכיהנה כראש הממשלה הראשונה והאחרונה בינתיים בישראל, והאישה השלישית בעולם שמילאה את התפקיד הרם הזה.
גולדה מאירסון (מאיר) פגשה את דוד רמז ב־1924. הוא היה האיש השני בעוצמתו בהסתדרות אחרי בן־גוריון, מבוגר ממנה ב־12 שנה, נשוי, אב לילדים (אחד מהם, אהרן רמז, יהיה מפקדו השני של חיל האוויר, ח"כ ומנהל רשות הנמלים). גם לה היו ילדים, והיא הייתה לכודה בנישואים כושלים למוריס מאירסון. רמז לקח אותה תחת חסותו והציע לה להיות מזכירת מועצת הפועלות. זה לא נגמר כאן. גולדה ורמז פצחו ברומן שארך כשני עשורים. מאחורי רמז היו אז ארבע מערכות יחסים מחוץ לנישואיו, אך גולדה הייתה המוכשרת שבמאהבות שלו. רק היא טיפסה עד לכס ראש הממשלה.
את תשוקתם הרחיקו הנאהבים מעיניים חקרניות בתל אביב ובירושלים. הם נהגו להיפגש בדירה נידחת, שהייתה בבעלות ההסתדרות. בין אותם ארבעה קירות דהויים התנהלו יחסי תאווה, קנאה וגם חברות, כתב פרופ' יוסי גולדשטיין בביוגרפיה שלו על ראש הממשלה הרביעית של ישראל. המילים התמימות, לכאורה, במכתביהם לא הצליחו להצפין חושניות מתפרצת, כיסופים חסרי מנוח. "כמה טוב היה לי כשהיינו יחד לילה, לילה", כתבה לו. "היודע אתה כמה יקרת לי? היש לך מושג על כל הדברים שבליבי? נדמה לי שלו ראיתיך עכשיו הייתי אומרת את הכול, למרות מה שאסרנו על עצמנו את השימוש במילה הידועה".
אבל לא רק רמז. גולדה הייתה מכותרת במחזרים. הבולט שבהם היה זלמן שז"ר, הנשיא השלישי, אשר קיים איתה יחסים אינטימיים אף שהיה נשוי לרחל כצנלסון, ממייסדות מועצת הפועלות. שמועות נפוצו גם על רומן של מאיר עם זלמן ארן, שיהיה שר החינוך ועם יעקב חזן, מראשי מפ"ם ו"השומר". הנועזים שברכילאי היישוב ייחסו לה "קשר מסוים" עם ברל כצנלסון ואפילו - לא תאמינו - עם דוד בן־גוריון. עד כאן.
עדיה בת 17
עדיה מאירצ'ק, בתם של הקבלן צבי מאירצ'ק והפנטומימאית מיה זיו, הייתה מועמדת בתחרות מלכת המים בשנות ה־80 המוקדמות. היא לא זכתה בתחרות, אולם זמן קצר לאחר מכן התפרסמה בגלל רומן שניהלה כשהייתה בת 17, בהיותה תלמידת י"ב, עם דן בן אמוץ, שהיה מבוגר ממנה בלמעלה מ־40 שנה. הם הכירו בתערוכה שבה היו יחד: אמה של עדיה הייתה מיודדת עם בן אמוץ, והוא התלהב מאוד מהנערה היפהפייה והתמירה. ירח הדבש ביניהם לא נמשך זמן רב. מאירצ'ק סיפרה בכמה ראיונות, בין היתר בראיון לנעמי אדווה, על התנהלותו של בן אמוץ, על היותו קמצן חולני, רודף שמלות ונהנתן חסר תקנה.
תיאוריה של מאירצ'ק את בן אמוץ קיבלו משמעות נוספת כאשר הועמד בן אמוץ לדין על מעשה מגונה בקטינה בת 12, שהייתה בתה של שכנתו. היא סיפרה שבפרידה הסופית מבן אמוץ אמר לה האחרון כי היא כפוית טובה, והוא יתנקם בה בכל דרך אפשרית, ובזכות קשריו יחסום אותה בכל דרך שבה תרצה להצליח. בנוסף האשים אותה בן אמוץ בהוצאת כספים ממנו במרמה בטענה שנכנסה להריון ממנו ונאלצה לעבור הפלה. מאירצ'ק הכחישה.
הדבר לא מנע ממאירצ'ק להצליח כדוגמנית, אולם במקביל נקשר שמה בכמה פרשיות. במאי 1986, כשהייתה בת 24, נעצרה מאירצ'ק באילת יחד עם חברה לחיים דאז, בני חזי, ועוד שניים, והואשמה בקשירת קשר לסחר בהרואין. היא הועמדה לדין ונגזרו עליה ארבעה חודשי מאסר על תנאי, לאחר שהורשעה בסופו של דבר רק בהחזקת סמים.
עדיה מאירצ'ק נושאת כיום שם משפחה אחר וממש לא מעוניינת לחזור לעבר. ניסיונות לשוחח איתה על ההווה נתקלו בסירוב חד־משמעי. היא נשואה, אם לשלושה ילדים ומתגוררת אי־שם בשרון.
