אמש (שלישי) השיקה רנואר קולקציה מיוחדת במוזיאון תל אביב לאמנות בשיתוף עם המאייר דוד פולונסקי ובזמן שכל הביצה התייצבה למאורע החגיגי, TMI תפסו את מורן אטיאס לשיחה על היריון בחודש תשיעי, התגובות שקיבלה על ההחלטה לעבור את התהליך לבד, הקושי שנתקלה בו מול אביה וגם, האם דווקא עכשיו כשהיא בדרך להפוך לאמא, היא כבר בשלה לזוגיות אמיתית בחייה?
את ממש בחודש תשיעי להריון, לא מפחדת שתהיה פה תקרית ירידת מים?
"לא. אני מרגישה שאלוהים איתי ומה שצריך לקרות יקרה".
מקסימום אם תלדי פה, תקבלי בגדים חינם מרנואר לכל החיים
"כולם אומרים לי את זה. למה אתם חושבים שיתנו לי דברים בחינם? לא בונה על זה אבל רנואר זה משפחה. הם מכירים אותי מתחילת דרכי, מתחילת דרכם, וזה מרגש שהם רואים אותי גדלה בכל המובנים".
איך עובר עליך ההיריון?
"האמת שמדהים, אני ממש מופתעת. אני כל כך חששתי מזה, כל כך הרבה שנים נמנעתי, נגעלתי אפילו אני מודה".
נגעלת?
"כן כן באמת, כל פעם שהייתי רואה אישה בהריון אמרתי 'וואו החוויה הזאת נראית לי מאוד מאוד קשה, מאוד תובענית על הגוף' והנה טעיתי. טעיתי לפחות לגביי".
את מדברת הרבה בפתיחות על ההחלטה להביא ילד לבד לעולם. אנחנו חיים במדינה מתקדמת מאוד אבל מצד שני גם מאוד שמרנית. את מקבלת תגובות ברחוב?
"בעיקר חיבוקים, בעיקר שמחה ואושר. איך אפשר לא להיות מאושר בשביל מישהו שמביא חיים לעולם?"
לא היו תגובות של "מה את עושה, אולי תחכי?"
"לא. להפך. דווקא כל כך הרבה נשים וגברים משתפים אותי גם ברצון שלהם ומודים לי שאני בכלל מדברת על העניין הזה. יכול להיות שמי שלא מסכים איתי לא כותב לי אבל סבבה, שלא יכתוב לי, אני לא צריכה ביקורת כרגע. אבל אני לא מרגישה את זה, אני מרגישה שזה דווקא משהו ששחרר את הפחד שלנו, איזה משהו אטום בחברה וגם בי כי אני הייתי אטומה לעניין הזה ואני לא רציתי לעשות את התהליך הזה ופתאום שמשהו השתחרר בי זה כנראה שחרר גם משהו באחרים".
חשפת בכנות את התגובה של אבא שלך והקושי שלו עם ההחלטה הזאת. איך הוא התמודד עם הכותרות? אני מניח שלא היה לו קל
"זה מפתיע. ישבנו וראינו את הכתבה בחדשות ביחד והוא רק היה גאה בי. הוא כל כך התרגש. מה שמדהים זה שהוא גם עבר תהליך, הוא עבר תהליך כי לא ויתרתי על אבא שלי. יכולתי להתבאס מהתגובה שלו ולא להבין אותה ולא ויתרתי על התקשורת הזאת שהצלחתי לבנות איתו והוא איתי. הוא החליט שהוא יעבוד פחות והוא רוצה להיות סבא במשרה מלאה. אמרתי לו 'סבבה תתכונן כי אני כאילו הולכת לטולום, סגרתי כרטיס'".
בכלל נראה שמשהו בהריון הזה מאוד שחרר אותך. את מאוד פתוחה, מאוד חושפת קשיים. דיברת גם על סכרת הריון, איך זה שאת ככה נינוחה לשתף בזמן שנשים אחרות מסתירות?
"מרגישה שהגעתי למקום בחיי שבא לי להעניק את המכלול הזה. אל תשכח שהתחלתי את הקריירה שלי בגיל צעיר. הייתי מאוד חרדה לפרטיות שלי מסיבות מוצדקות והיום פחות אכפת לי מה יגידו ומה יחשבו. זה חלק מלהתבגר גם בפני מצלמות אבל זה היה תהליך פנימי. לא כל דבר אני משתפת כן? אם יוצא לי חצ'קון אני לא אעלה פוסט על זה".
לסיכום, עכשיו שאת פסיעה מלהפוך לאמא, יש רצון להשלים את הפאזל? למצוא מישהו ולהפוך למשפחה?
"כן זה החלק הבא. אני עושה את סיפור סינדרלה הפוך. קודם קריירה, אחר כך ילדים ואז אולי חתונה".
