מגישת הטלוויזיה ירדן הראל שיתפה בפוסט מרגש לחודש המודעות ללידות שקטות ואובדן תינוקות רכים שחל באוקטובר על ההפלה שעברה לפני כשנתיים, וכתבה לראשונה על מה שעברה שם. "'מזל טוב' איחל לי הרופא המרדים בזמן שהוא הזריק לי אפידורל. כנראה התבלבל מההרגל, בכל זאת, זה הרי לא טבעי במעמד הלידה לומר 'משתתף בצערך'. לא היה לי לב לתקן אותו רגע אחרי שפעימות הלב של הנס שלי דממו. שתקתי. חשבתי איך דקות ספורות הפרידו בין החלום הכי גדול לבין חלום בלהות. איך רק לפני חודש היינו בחדר הלידה כשגפן ולני נולדו ופתאום, צירים, ללחוץ, נשימות ולידה. ושקט. אין בכי. לפחות לא של התינוק".
"הייתה תקופה שהאשמתי את עצמי שלא מספיק דייקתי בפרטים של הבקשה שלי כל השנים: התפללתי להיות בהריון אבל לא המשכתי את המשפט ב-״ולצאת בידיים מלאות״. על זה גם תוסיפו את הנשמות הטובות שדאגו לכתוב לי שזה קרה בגלל ששיתפתי על ההיריון (כאילו שיש אופציה להסתיר בטן של חודש שביעי, ועוד במקצוע כמו שלי). וכאילו שאסור לי לשמוח על הריון אחרי שנים שפיללתי לו, אז כן גם שמחתי. ורציתי לחגוג את הגוף שגידל בתוכו חיים. זה מותר. ואני לא מתחרטת. לא על ההיריון ולא על השמחה והיום אני גם מבינה שאני לא אשמה", הוסיפה הראל.
View this post on Instagram
"חודש אוקטובר הוא חודש המודעות ללידות שקטות ואובדן תינוקות רכים, ותשמעו, זה לא פשוט להעלות מודעות לנושא שהוא הפצע האישי שלי שעדיין מדמם. בתחילת החודש קיבלתי בוואטאספ הודעה ממספר שאני לא מכירה. הכותרת: ״לידה שקטה״. הבקשה: לקחת חלק מהרצאה בנושא ולהגיע לכמה שיותר א.נשים בעזרת הפלטפורמה שיש לי כאן. איך שראיתי את ההודעה, הגוף שלי התחיל להזיע והמחשבה הראשונה הייתה - באיזו זכות ככה באמצע היום, בלי הודעה מוקדמת, בלי שאני מוכנה לזה נפשית, מזכירים ומציפים בפניי את מה שהכי כואב לי".
"ברור לי שזאת לא הייתה הכוונה ומשהו בשיתוף גורם לאחר להתייחס לפצע פרטי כנחלת הכלל היומיומית, ואולי אני לא צריכה לצפות שכולם יטפלו בנושא בכפפות של משי. והאמת? האמת שאני תמיד זוכרת ושזה תמיד חלק ממני ולנצח רגע האבל יהיה לצד רגעי האושר עם האהובים שלי. ולנצח אהיה אמא לשלושה. תודה שבחרת בי להיות אמא שלך גם אם זה היה לזמן קצר. יודעת שאתה ממשיך לשמור על האחים הגדולים שלך מלמעלה".
