אחרי הסערה שעוררה ליאורה עם הפרסום על כך שמירית שם אור וילדיהם המשותפים מתכוונים לערער על הצוואה, הגיעה הפתעה נוספת. קרן בושי, פיזיותרפיסטית מומחית בשיקום אורתופדי, מספרת כי היא הייתה האהבה האחרונה של פיק. בושי: “נפגשתי לראשונה עם צביקה בנובמבר בשנה שעברה, בהמלצתו של עופר זנזורי, מאמן הכושר שעבד איתו. הוא הציע לשלב טיפולי פיזיותרפיה, שזה תחום התמחותי. הגענו לבית של צביקה באופן קבוע ועבדנו איתו על שיקום התנועה".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
איך היה תהליך השיקום?
“צביקה היה נחוש להתקדם בתהליך והשיג תוצאות מרשימות ביותר. היו לו כוחות נפש עצומים, מעוררי הערצה. הוא לא היה מוכן להשתמש במילים ‘קשה' או ‘אי אפשר'. המוטו של צביקה היה להסתכל רק קדימה ולעשות את המיטב שאפשר. כשהתעורר ספק, עודדתי אותו והזכרתי לו שהוא תמיד יישאר אותו צביקה. הצבעתי על עץ הלימון בחצר שלו ואמרתי לו שהשורשים שלו נטועים עמוק בהוויה של עם ישראל וזה משהו נצחי. הוא חייך".
הוא היה בקשר עם משפחתו, ילדיו?
“צביקה סיפר לי בגאווה שהיה הסנדק של הבכור של דניאלה וקוונטין טרנטינו. כשהיה מאושפז בווינה ולא הצליח לדבר, אמר שדניאלה הייתה היחידה שהבינה אותו ועזרה לו לתקשר עם הסביבה. היא דאגה ועזרה לו. הוא היה אב מאוד מסור ואוהב. כך גם התחנך: הוא בחר לשים את התמונה של אמו, פאולינה, בשומר המסך של הטלפון הנייד שלו. שני ילדיו הקטנים היו אצלו הרבה, בזמן ששירה נסעה לחופשות. הוא טיפל בהם בכוחות עצמו במסירות רבה. הבאתי להם הפתעות בכל פעם שפגשתי אותם. זה מאוד שימח אותו. הם שאלו אותו בכל פעם מתי אני מגיעה, וביקשו שאבוא בימים שהם נמצאים".
אז איך פתאום, לטענתך, התאהב בך?
״זמן קצר לפני שנפטר סיפר לי על הרגשות שלו כלפיי ושהוא התאהב בי. שכבר שמונה חודשים רוצה להגיד לי את זה. הוא אמר שלא מזמן כשהיה בפגישה בסינמה סיטי שאלו אותו: ‘למה אתה לבד?', והוא חשב עליי, רצה שנהיה ביחד כזוג. אמר לי ‘תחליטי מה את בוחרת', אם אני רוצה שנהיה זוג או שנמשיך בטיפולי הפיזיותרפיה כרגיל. הוא היה מאוד רגיש, כן, מכבד ועדין. ואני, באותו רגע לא הצלחתי לבחור את המילים, התרגשתי מאוד ופשוט שאלתי אותו אם אני יכולה לחבק אותו. ישבתי לידו על הספה וחיבקתי אותו. הוא חיבק אותי בחזרה ולא היינו צריכים להגיד כלום, כי תקשרנו גם בלי לדבר. היה בינינו חיבור נשמתי מיוחד. בעיניים שלי ראיתי אותו כצביקה, ללא המוגבלות שלו, הוא היה יקר ללבי. נתתי לו נשיקה לפני שהלכתי ולא האמנתי שלא אראה אותו שוב. הוא שלח לי הודעה עם השיר ‘אלף נשיקות' בביצוע של יהורם גאון. כמה ימים לאחר מכן היה בינינו ויכוח בגלל אי־הבנה בינינו. חבל שלא הספקתי להיפרד ממנו כראוי, רק בלוויה שלו אמרתי לו שאני אוהבת אותו מאוד".