זה שבע שנים שסטפן לגר כובש את תעשיית המוזיקה הישראלית כזמר, יוצר ורקדן, וגם כמשפיען עם מיליוני עוקבים בטיקטוק וברשתות, כשבאמתחתו להיטים כמו “טיקיטאס” (עם נועה קירל), Comme Ci Comme Ca, “מאמו” (עם איתי לוי), “יאסו” (עם סטטיק, בן אל תבורי ועדן בן זקן) ועוד.
במקביל לקריירה שלו בישראל הוא החל לטפח גם קריירה בינלאומית, בעיקר בצרפת ובאפריקה, ובשנת 2020 הוציא את שירו הראשון בצרפת,
Vida Loca. “השיר הזה התפוצץ בשיא הקורונה והוא היה הפריצה הראשונה המשמעותית שלי בצרפת”, הוא מספר. “כשהוא תפס חזק ברשתות וקיבלתי הזמנות להופיע שם – לא יכולתי כי זה היה בתקופת הסגר הראשון. מאז שהוצאתי עם איתי לוי את השיר ‘מאמו’ כיוונתי לצרפת ולקהל הצרפתי וגם לאפריקה. כשהתחלתי לשיר בצרפתית, מלא קהל צרפתי הגיע אליי. כיוון שצרפתית היא שפת האם שלי, אז באופן טבעי כיוונתי לשם, עוד לפני מחשבות על אמריקה וכו’”.
איך קיבלת את ההצלחה בצרפת?
“כשאתה מגיע לצרפת כאמן שכבר די מצליח בישראל, אתה צריך להיות מוכן למצב ששיר ראשון שתוציא שם בהתחלה לא בהכרח יצליח, וגם לא השני. אם אתה לא בפוקוס, זה יכול לגרום לך להתבאס או לחשוב שמשהו לא עובד. יש תהליך קשה שעוברים מבחינת קבלה והבנה שדברים לוקחים זמן, כי אתה רגיל כבר להצליח, ושכל דבר שאתה עושה בישראל - ישר מגיע לכולם. בחו”ל דברים עובדים אחרת לגמרי. אני עובר תהליך מאוד ארוך של להבין מי אני ולאן אני הולך. ידעתי שזה שאני מוכר בישראל - לא אומר שאצליח ישר בצרפת, אבל למזלי זה עבד. למדתי להיות יותר סבלני. גם לעבוד עם אנשים בצרפת זה שונה לגמרי מלעבוד בישראל כי הצרפתים לרוב הם סגורים בראש ומאוד אטיים. יש להם מלא חופשים והם לוקחים את הזמן, ואני אדם פעלתן. כולי מלא אנרגיות לרוץ ולתקתק דברים. בצרפת הכל רגוע ולפי הספר. אפשר להשתגע מהדבר הזה, אבל זה חלק מהתהליך”.
הצלחת השיר הובילה אותו להקליט, במקביל לשירים בעברית, גם סינגלים בצרפתית, בהם Favela, J’avance, Pour Toi ו־Cherie Coco, כמו גם מיצבה אותו כאחד מחמשת כוכבי הטיקטוק המצליחים ביותר בצרפת. בעקבות זאת, השתתף שם בתוכנית הריאליטי “רוקדים עם כוכבים”, שבה סיים במקום השלישי בשלב הגמר. “בגלל שהשירים שלי הצליחו בצרפת והכירו אותי מהטיקטוק, אז פנו אליי להשתתף בתוכנית, ומיד אישרתי השתתפות”, הוא מספר.
איך אתה מסכם את החוויה?
“אני ובת הזוג שלי לריקוד קיבלנו 38 נקודות. המקום השני קיבל 39 והראשון 40, כך שהפסדנו בשתי נקודות בלבד, זה מאוד צמוד. בשבילי התהליך הזה היה מרתק. אני עובד קשה כל הזמן, אבל ברוב הפעמים אני במקום הנוח שלי ולא מרגיש את הקושי וההתמודדות הקשה מדי, וב’רוקדים עם כוכבים’ היה לי יותר קשה כי למרות שאני רקדן בבסיס שלי, בתוכנית היו ריקודים סלוניים שהם ההפך ממה שאני מורגל לו. זה כמו שמבקשים מכדורגלן לשחק כדורסל. הרגשתי שם קצת חסר אונים, הייתי צריך להתאמץ ולהשקיע ואם לא הייתי מתאמן חזק – הייתי יכול לעוף בתוכנית הראשונה”.
מה התגובות שאתה מקבל בצרפת על היותך ישראלי?
“תגובות מאוד אוהדות, אנשים שמחים לראות אותי. לפעמים אנשים מופתעים לראות אותי בצרפת כי הם יודעים שאני לא גר שם ולא מצפים לראות אותי ביומיום ברחוב”.
יש לך מחשבות לעבור להתגורר באופן קבוע בחו”ל?
“ישראל תמיד תהיה במקום הראשון עבורי. זה הבסיס שלי ופה הכל התחיל. נולדתי ואני גר פה. לקום ולקחת את כל הדברים וללכת לחו”ל - זה לא הכי קל ולא הכי חכם לעשות. גם אם אהיה הכוכב הגדול בעולם, ישראל תמיד תהיה הבית שלי. אני לא יכול לדעת אם אגור או לא אגור פה תמיד, אבל תמיד ישראל בלב שלי ותמיד אחזור לישראל. אי אפשר לברוח מזה. אין לי ארץ אחרת”.
חינוך מהבית
לגר, שבימים האחרונים חגג את יום הולדתו ה־25, נולד וגדל בבת ים להורים נוצרים מטוגו. הוא פרץ לראשונה לתודעה בגיל 14 כשהחל להשתתף בתצוגות אופנה שונות כדוגמן וכן השתתף בתחרויות ריקוד. כרקדן זכה פעמיים באליפות ישראל בהיפ הופ. בשנת 2016 לוהק כרקדן בהופעות ובקליפים של סטטיק ובן אל תבורי. לאחר שיר הבכורה Step־Fun, שהציג את כישוריו המוזיקליים, הקליט שורת להיטים.
לדבריו, צניעות וסבלנות תמיד אפיינו אותו. “יכול להיות שזה חינוך מהבית”, הוא מסביר. “ההורים שלי חינכו אותי תמיד להסתכל לכל אחד בגובה העיניים, להיות בטוח בעצמי אבל לא לחשוב שיש אנשים שהם פחות ממני, לכבד כל אדם. באישיות שלי אני רגוע וסבלני. לא אכפת לי מדברים חומרניים, אני לא מייחס להם חשיבות. יותר מעניין אותי להקדיש זמן ותשומת לב לאנשים ולמערכת היחסים איתם. גם על הבמה, אני חייב להרגיש את הקהל ולתת לקהל שייהנה. הדברים האלה חשובים לי”.
לאחר הפריצה בחו”ל, ובייחוד בשנה החולפת, הוא מספר כי חווה מעין “משבר זהות”. “יש בי משהו טבעי שמרגיש בבית בכל מקום שבו אני נמצא, גם כי שפת האם שלי היא צרפתית ואני מדבר צרפתית כמו עברית ואנגלית, ואנשים לא נותנים לי להרגיש שונה ומתייחסים אליי כאל בן המקום, אז זה נותן הרבה ביטחון”, הוא מספר. “עם זאת, כשהייתי תקופה ארוכה בצרפת לצורך צילומי ‘רוקדים עם כוכבים’ ואז הייתי עושה גיחה של יום לישראל להופעה ושוב חוזר לצרפת – הרגשתי פער ביני לבין עצמי. זרמתי עם האווירה של צרפת, והצד הצרפתי שלי יצא ממני יותר, ואז כשחזרתי לארץ - חוויתי בלבול לגבי מי אני ומה אני”.
התהליך שעבר בינו לבין עצמו התנקז עתה לאלבום הבכורה הבינלאומי Nouvel Air (“עידן חדש”), פרי עמלו עם תאגיד המוזיקה הבינלאומי “וורנר מיוזיק” בצרפת. “זה אלבום שמציג 100% אותי, ולמרות שהוא מושר כולו בצרפתית, אפשר להרגיש שיש פה משהו אחר ושונה, ויש פה שילוב של אלמנטים ישראליים ואפריקאיים”, הוא אומר. “לאורך כל הדרך שלי בצרפת אני משלב בין מפיקים ישראלים למפיקים צרפתים. היה חשוב לי להביא את ההשפעה הישראלית גם לחו”ל כי זה חלק ממני. המפיקים בארץ מבינים את מי שאני, והמפיקים הצרפתים, שלא מכירים את הצד הישראלי שלי, מביאים את האלמנט הצרפתי. השילוב הזה, באמצע, הוא בול מי שאני. חשוב לי להיות חלק פעיל ובולט ביצירה ולהתחבר בצורה טוטאלית לכל מה שאני שר”.
את האלבום מלווה קליפ לשיר LUCIE, שצולם בכלל בלוקיישן אקזוטי בתאילנד. “השיר הזה היה אמור לצאת כסינגל, אבל לא היה ידוע מתי”, הוא אומר. “בשלב מסוים טסתי לחופשה בתאילנד, אבל גם כשאני בחופשה – אני לא ממש מצליח להיות בחופשה כי אני חושב על עבודה כל הזמן. בתאילנד חיפשתי צלם והחלטתי לצלם שם קליפ. חבר שלי שגר בתאילנד עזר לי והפקנו את הקליפ. כשב’וורנר’ ראו את זה, הם התלהבו מהקליפ”.
הרבה מהשירים שלך עוסקים באהבה. יש אהבה בחייך כרגע?
“אין לי מישהי ספציפית כרגע. אני רווק. אני עסוק כרגע בעבודה, בקריירה ובבניית העתיד שלי. אני מפוקס בעבודה ולא מחפש בהכרח זוגיות בנקודה הספציפית הזו, אבל דברים זורמים, ואני פתוח לאהבה. לא אכוון לשם ספציפית עכשיו, אלא כרגע חשוב לי לתת בראש ב־100% בקריירה. כשאתה נמצא במקום טוב ועסוק בטוב – דברים טובים באים לבד. אני מאמין בזה”.
מותח גבולות
בשנה שעברה נבחר לגר על ידי החברות “וורנר” ו”פרמונט” להקליט את שיר הנושא לסרט הבינלאומי “סוניק 2” בצרפתית, קאבר ללהיט האייטיז של רוקוול ומייקל ג’קסון, Somebody’s Watching Me. “זה היה מרגש שבחרו בי להקליט את השיר הזה”, הוא מספר. “כבוד גדול, בייחוד כשאני גדלתי על ‘סוניק’ כילד”.
בחודש הבא יצא לאור קליפ חדש שלו, פרי שיתוף פעולה עם Inoss’B, אחד הזמרים הבולטים באפריקה, שבו הוא מצטלם עוטה על עצמו דגל ישראל. “גם בקליפ הזה אני מכניס את הישראליות ואפילו שר שם קצת בעברית”, הוא מספר. “אני מאוד אוהב להביא את העברית למוזיקה שלא מצפים בכלל שהיא תיכנס אליה. אני שר שם ‘מי יכול עלינו?’ והאפריקאים שרו את זה קצת אחרת וזה נשמע אפריקאי. כיף לראות שאתה מותח לעצמך את הגבולות ואוהבים את זה”.
אחרי שצפית בנועה קירל באירוויזיון, יש לך שאיפה להשתתף בתחרות בעצמך?
“נועה הביאה כבוד עצום למדינה. היה כיף לראות את זה. היא ייצגה בצורה מושלמת את המדינה. הבאים שילכו לייצג אותנו בתחרות יצטרכו להתמודד עם רף גבוה שהיא הציבה. היא באמת הפציצה, גם מבחינת הריקוד, השירה והראיונות. לא כל אחד יכול לעשות את זה. היא הוכיחה באמת למה היא מסוגלת. אני חושב שאילו הייתי משתתף בתחרות, הייתי יכול להשתלב יפה ומרגיש בטוב. זה אתגר שמסקרן אותי”.
מה החלום הגדול הבא?
“אני חולם תמיד בגדול, אבל מצד שני חולם בקטן לפי שלבים כי חשוב לי לעשות הכל נכון. כל הטוב שיש לי עכשיו - אני רוצה שיהיה בעתיד פי אלף יותר גדול. בעוד שנה אני רואה את עצמי במקום אחר לגמרי”.
