נראה שהתקופה האחרונה עשתה רק טוב לזמרת העולה ליהי טולדנו, לאחר שהצטרפה ל"מחוברים", והוציאה את אלבום הבכורה שלה, היא השיקה אותו השבוע בהופעה ראשונה ברידינג 3 בנמל תל אביב. בהופעה היא אירחה את הזמר האגדי עופר לוי, שבמקרה הוא לא, הוא דוד שלה (אח של אמא). השניים שרו את הדואט שלהם "שיר מלחמה" וביצעו ביחד את "רוח ים" של הזמר.
מי שלא הגיע להופעה הוא אביה, הזמר אבי טולדנו, עקב מחויבות קודמת להופעה שלו, אבל נכחו במקום אמא שלה ובת הזוג רחל ברכה, בתו של מתופף להקת "משינה", שלומי ברכה. במהלך ההופעה שרה את הלהיטים שלה "20 (בלעדייך)", "נועדת לי", "החליפה האפורה", "בילי" ועוד. רגע לפני שעלתה לבמה, שיתפה בראיון ל-TMI על התקופה המורכבת בה צילמה את "מחוברים" של HOT, האם התקשרה לאחל מזל טוב לאקסית טליה ברטפלד על אירוסיה, והאם צלו של אביה עדיין לוקח חלק בקבלת ההחלטות בקריירה שלה.
הופעה ראשונה מאז צאת האלבום, איך ההרגשה?
"רגע לא ייאמן, באמת. זה קטע, את כותבת שירים בחדר קטן ואז הם יוצאים ואת פשוט מופיעה איתם. אני פשוט מופיעה איתם היום, זה לא נתפס לי".
מה מפלס החרדה לפני הופעה כזאת?
"מפלס החרדה היה גבוה מאוד, אבל אני חייבת להגיד שיש בי משהו שמתכנס לרגע הזה. אני מרוכזת, יותר ממה שאני לחוצה, שזה טוב".
יש לך אמונות תפלות או נוהל שאת עושה לפני עליה לבמה?
"כן, שמע ישראל - פק"ל, רגל ימין, חוץ מזה, לא".
אי אפשר להתעלם מזה שאת הבת של אבי טולדנו. את מרגישה שיש לזה עדיין התייחסות?
"יש התייחסות כי אני הבת שלו והוא בן אדם מוכר. הגעתי לאיזה מקום שאני מוציאה אלבום וזה כבר אמירה יותר גדולה מלהיות 'הבת של', אז זה לא במקום שהיה בהתחלה אבל זה לא משהו שמעסיק אותי או מוביל אותי לפעולות מסוימות".
את מרגישה שבחנו את זה יותר או נתנו לך הנחות ברגעים מסוימים?
"כמו כל דבר בחיים, יש לזה יתרונות וחסרונות ואני מתמודדת עם זה. בואי נגיד שלפני שאני עולה לרידינג זה לא מה שאני חושבת עליו. אני לא בזה".
יהיה איחוד על הבמה?
"יואו אבא הכי מופיע בעולם עכשיו, הוא לא פה. אבל הוא ברוחו פה. אין מה לעשות, הוא צריך לעבוד ואני מבינה את זה".
את בזוגיות עם הבת של שלומי ברכה, את הבת של אבי טולדנו. יצא לכן לעשות מפגש אבות כבר?
"לא. אבל היום אמא שלי תפגוש את ההורים של רחל בפעם ראשונה, שזה יותר מלחיץ אותי מלעלות על הבמה, בגדול".
זה צעד לפני חתונה.
"כן, אנחנו נתחתן מחר, נראה לי".
שמעי זה לא כזה הזוי כי האקסית שלך, טליה, מאורסת.
"נכון".
אמרת לה מזל טוב?
"בטח שאמרתי לה מזל טוב".
אתן בקשר או שישרף לה?
"לא, אנחנו בטוב, עבר הרבה זמן".
איך זה שבזוגיות לסבית, נשארות חברות של האקסיות, למה זה קורה?
"בואי, אל תגזימי. חברה זה מילה גדולה. אני אוהבת אותה מאוד אבל אנחנו לא חברות. אני לא מאמינה שאפשר.. אני כזאת רגישה שאני לא יכולה לעשות שיפט כזה גדול בין זוגיות ללהיות חברה טובה של מישהי".
אפשר לומר שמעולם לא יצאת מהארון. פשוט שיגרת את זה לעולם כעובדה קיימת. את חושבת שבדור שלך זה כבר לא אישיו שמצריך כתבת שער מיוחדת?
"אני לא יודעת להגיד לך כי אני לא פועלת באופן שכלתני בהקשר הזה. אני כותבת על מה שאני מרגישה ועוברת עם בנים או עם בנות וזה נותן אותותיו. אין לי מחשבה יח"צנית, זאת אני. אני לא יודעת אם זה הקטע של הדור, יכול להיות, אבל זה גם אינדיבידואלי".
את מתעדת את עצמך בימים אלו ל"מחוברים". מה למדת על עצמך בתהליך?
"וואו. אני מפחדת להספיד אותו כי הוא עוד מעט נגמר, וקשה לי עם הסוף. זה פרויקט מטורף ששולח אותך כל הזמן להתבונן פנימה, גם כשאין כוח, צריך לפתוח מצלמה ולדבר. זה גרם לי להתמודד עם דברים שלא הייתי מתמודדת איתם בלי המצלמה. כנראה הייתי מדחיקה אותם. המלחמה ומוות של חבר מאוד טוב שלי. קיבלתי מצלמה ואני מתאבלת על חבר. אני מכירה אותי בתוך אבל מתרחקת, בשביל להתקרב. כאן לא היה לי זמן להתרחק, ישר הייתי חייבת להגיד מה אני מרגישה, להתמודד עם זה ויש לזה המון דברים טובים. אני גדלה בקצב מואץ".
מה הלאה?
"וואו, רידינג עוד דקה, וואט דה פאק? עוד אלבומים והופעות".
קיסריות, מנורות?
"בעזרת השם, אני נותנת לעצמי שנה לעשות קיסריה, שזה מעט אבל אני נותנת לי את זה".
חו"ל על הכוונת?
"כרגע לא, אבל החיים מפתיעים. אני מאוהבת בשפה העברית, אני כותבת בעברית וזה בתוך הדם שלי. אני כזאת יהודייה וישראלית אבל לא יודעת, החיים מפתיעים, אז בואי נראה".
