רוני שינקמן, בלוגרית, משפיענית ומחברת רב המכר "אהבה בין הטיפות", התייצבה אתמול (ראשון) יחד עם בעלה, ברק בן מאיר, לאירוע של חברת wolt בשיתוף מד"א, במהלכו, השיקו הגופים שיתוף פעולה בו יעברו שליחי וולט הכשרה במתן עזרה ראשונה וסיוע רפואי.
שינקמן ובעלה, לא הגיעו במקרה לאירוע המדובר. לפני כשבועיים, חשפה המשפיענית את הסיוט הנוראי ביותר של כל הורה. בבילוי של שבת בצהריים, בבריכה של חברים, טבע מייקי, בנם בן השנה ושמונה חודשים. בתושייה רבה, הצליחו השניים וחבריהם להציל אותו, ומייקי יצא מכלל סכנה. כעת, הם עומדים מול מצלמות ומדברים על הרגע ששינה את חייהם.
"אנחנו מתמודדים. בתהליך שיפור", אומרים השניים על השבועיים האחרונים, ומשתפים באומץ על הטלטלה שחוו: "זה פשוט יכול לקרות לכל אחד. כשדיברנו בדיעבד על האירוע, הבנו שזה יכול לקרות לכל אחד. לא עשינו שום דבר שאתה יכול להגדיר כביכול כחסר אחריות והנה זה קרה".
שינקמן משתפת במחשבה שעלתה לה לראש מספר שעות לפני האירוע, שבדיעבד התבררה כנבואה נוראית: "שעתיים לפני שזה קרה, אני הסתובבתי סביב הבריכה ואמרתי 'איך ילדים טובעים? זה לא הגיוני יש פה מלא אנשים, איך טובעים?', דיברתי לעצמי בזלזול והנה זה קרה".
בהמשך, גללה את השתלשלות האירועים שהובילו לאירוע: "אני קמה, שואלת 'איפה מייקי?!', מסתכלת לבריכה, רואה אותו הפוך במים. אני לא מספיקה להבין מה אני רואה וברק כבר בתוך המים שולף אותו החוצה. מאותו רגע הכל היה מהיר. אני לא אתאר את המראות כי הם לא נעימים. התיאורים אפילו יותר קשים. וזהו, ברק מניח אותו על הרצפה ומתחיל לבצע החייאה".
ברק ממשיך אותה מכאן: "אתה לא מבין את הסיטואציה ברגע שהיא קורית, אבל המוח פשוט מוכוון לטפל במקרה הזה. קפצתי, הוצאתי אותו מהר מהמים. המחשבות הראשוניות היו שאולי איבדנו אותו. אבל ברגע שהיינו מוכוונים לטפל במקרה הזה, מירי הדולה של רוני שהיא גם אחות במקצועה, היתה איתנו וחייגה למד"א.
זה היה אצלה לשמחתנו, עד כמה שאפשר להגיד. היא ידעה מה לעשות, היא התחילה את הפעולות וביקשה להתקשר למד"א". עוד הוסיף ברק: "לכל אחד מאיתנו היה תפקיד, והתפקיד שלי היה לחשוב שהוא לא הולך מאיתנו".
השניים כבר היו מאז עם מייקי הקטן בבריכה שוב, ומשתפים בתחושות לחזור לשם אחרי האירוע הקשה: "היינו בבריכה אחרי שבוע. הוא בשיעורי שחיה עוד לפני המקרה. הלכנו לשיעור בסביבה מוגנת עם המדריכים, איתי ועם ברק. הוא נכנס למים ובא לי להקיא, ברמות. עולות לי דמעות עכשיו. זה עדיין קשה אבל אנחנו מתמודדים עם זה".
על התגובות שקיבלה שינקמן על האירוע, אמרה: "אצלי באינסטגרם ובהודעות, אני חייבת להגיד שלא קיבלתי אף לא הודעה רעה אחת. אולי פספסתי, אבל מכל מה שראיתי אפילו לא תגובה של מישהו שאומר 'איך זה קרה לך', או משהו מזלזל. אני מניחה שבטוקבקים ובמקומות אחרים שזה עלה, היו תגובות קשות, אבל לא התייחסתי. ממה שאני קיבלתי זה להפך, חיבוק כל כך חזק. אנשים שאמרו לי שזה באמת יכול לקרות לכל אחד".
