המרגיע הלאומי: תא"ל דניאל הגרי
יש פרוזאק ויש טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, אבל אין ספק שהמרגיע הלאומי הוא דובר צה"ל השרמנטי, תא"ל (במיל') דניאל הגרי (48). עם כל הכבוד לדוברי צה"ל המיתולוגיים לאורך השנים, הדמות הדומיננטית של הגרי הפכה למושא החלום הרומנטי של נשות ישראל החרדות.
להגרי רזומה קרבי מרשים. הוא היה מפקד שייטת 13 ולפני כן כיהן כרל"ש הרמטכ"ל בני גנץ, עוזר הרמטכ"ל גדי איזנקוט וראש מחלקת המבצעים של חיל הים. לכל אורך מלחמת חרבות ברזל היה האיש שנטל על כתפיו החסונות לא רק את הדיווחים מאזורי הקרבות, אלא גם את הבשורות הקשות.
ניתן היה לראות אותו מצטלם בשטחי האש, זוחל ומתכופף במנהרות ומציג לראווה את פריטי השלל שהביאו כוחות צה"ל. ולכל אלה שרקמו תוכניות, נא להירגע: מדובר באדם נשוי באושר ואב לארבעה ילדים. ליאורה ממתינה בקוצר רוח לרגע שבו הגרי יבשר לנו בקולו השקט והרגוע, שהוחזרו כל 101 החטופים לביתם.
לסיכום: שאלות?
- האבא הלאומי: אלי אלבג
נסו לשנן את המשפט הזה: אבא של חטופה פועל בכל דרך כדי להציל את בתו בת ה־19, מפגין, זועק ומקבל מישראלים מטחי קללות וביצים שמושלכות עליו.
אלי אלבג הוא אביה של לירי אלבג, תצפיתנית שנחטפה לעזה. הסרטון שתיעד את החטיפה ואת מצבן של חברותיה ושלה לאחר החטיפה לא השאיר הרבה מקום לדמיון, אבל עורר הרבה חרדה, כעס וחוסר אונים. אלבג, כמו הורים ובני משפחה רבים, מנסים לשבור קירות.
מה שהיה ברור מאליו בימים שלאחר 7 באוקטובר, שממשלת ישראל תעשה הכל כדי להציל את מי שהופקרו - הפך למופע אבסורד. אלבג הוא עכשיו "עוכר ישראל", ומבחינת פעילי ימין, כל זמן שהוא זועק וקורא לחברי הממשלה לצאת רגע מהיקום המקביל שבו הם חיים ולנסות להציל את מי שעוד רגע מתים - הוא פוגע באחדות, שכנראה מתקיימת רק בצד אחד.
ערב ראש השנה תשפ"ה יש לנו הרבה סיבות להתבייש. בעיקר לנסות להבין איך זה שאף אחד מאלה שמקללים ותוקפים את משפחות החטופים לא מעז להתבייש בעצמו. עוצמת השנאה, ההסתה והעיוורון מוכיחה לנו שלא כולנו "ערבים זה לזה", ש"ואהבת לרעך כמוך" זה מותג שירד מהמדפים, שאנחנו חבורת אלה נגד אלה, שכולם הם "מיעוט קיצוני וקולני" ושכולנו "עשבים שוטים".
לסיכום: גם כאן ליאורה מצפה לאיחוד המרגש של האבא אלי והילדה, לירי. אף אחד לא יזרוק שם ביצים.
