יעל שלביה הצטלמה לקמפיין החורף של רנואר, ודיברה עם TMI על תקופת החגים הארוכה בה היתה מנותקת כמעט לגמרי מהיקום, המשפחה בנהריה שסופגת אש והחרדה למצבם, וגם, מה יעלה בגורל הפסטיגל השנה? צפו:
"היום אנחנו מצלמים את קולקציית החורף של רנואר. הגענו לחורף - קפוצ'ונים, טרנינגים, שוקו חם, זהו. כבר נהיה קר בחוץ, אתמול קפאתי".
את מהסובלות בחורף?
"וואו. תמיד קר לי. תמיד תמיד קר לי".
אנחנו אחרי תקופת החגים הארוכה, איך היה לשמור שבת וחג כל כך הרבה זמן?
"האמת, שתמיד התקופה של ראש השנה - כיפור - סוכות ביחד עם השבת, מצד אחד זה קשה קצת כי זה המון המון חגים, אבל אני נהנית מזה. אני מוצאת את עצמי שבוע שלם בלי הפלאפון, בלי הרשתות החברתיות. שקט, ניתוק, ספרים, משפחה, חברים. אני מתה על זה".
וכמה באמת את מצליחה להתנתק מתחושת ה-FOMO?
"אני אגיד לך מה, השנה בגלל המצב אנחנו כן משאירים טלוויזיה דלוקה על החדשות לפעמים, או אם יש משהו שאנחנו שומעים אנחנו ישר מדליקים לראות. אני גם השארתי את הפלאפון דולק לראות שהכל בסדר עם המשפחה שלי ועם אחי, אבל בתכלס זה ניתוק. אני נהנית מזה מאוד. אני שומרת שבת מאז ומתמיד וזה השקט שלי בחיים, זה הרגע שניה להתאפס ולהיות עם עצמי וליהנות מדברים שאני לא נהנית מהם בדרך כלל, אפילו הקפה שלי יותר כיף בלי הפלאפון".
המשפחה שלך גרה בנהריה שסופגת אש מלבנון. איך את עם המצב והניתוק מהם?
"האמת שזה ממש קשה, וגם בחג היה סבב אזעקות בנהריה והתקשרתי אליהם והם לא ענו לי, הם לא מדליקים את הפלאפון. הייתי ממש לחץ, זה ממש קשה אבל אנחנו כל הזמן מדברים, כל הזמן בתקשורת, הם יודעים שהם יכולים לבוא אלי מתי שהם רוצים. בעזרת השם הם יבואו לעשות אצלי שבת, אבל מנסים להעביר את התקופה הזאת. בסוף, זה הבית שלהם והם לא מפונים והם לא מחפשים לאן ללכת, אתה יודע זה לא כזה פשוט לקום ולעזוב את הבית, אז אנחנו בקשר טלפוני ורוב הזמן הם בבית".
לפני סיום, את יודעת מה קורה עם הפסטיגל השנה?
"האמת שכרגע, יש לנו לו"ז כרגיל ואנחנו צריכים להתחיל חזרות עוד מעט, אבל באמת שאי אפשר לדעת מה יהיה בגלל המצב. אני לא מטעם ההפקה ואני לא יכולה להגיד שום דבר, אבל כרגע אנחנו עובדים כרגיל".
יכול להיות שזה ייגרר לשנה הבאה?
"אני באמת לא יודעת להגיד, אני ממש מקווה שזה יקרה מצד אחד, מצד שני אם המצב הביטחוני לא מאפשר, מן הסתם כולנו רואים מה קורה במדינה. בוא נראה מה יהיה".
