צמד המגישים והזוג בחיים, לאון ופאולה רוזנברג עזבו לפני מספר חודשים את ישראל ועברו להתגורר בקפריסין יחד עם בנותיהן. לאון עוסק שם בנדל"ן ומגיע לישראל מדי פעם לצלם את תוכניתו.
אלא שלאחרונה התפרסמה כתבה כי הזוג שמרבה לבקר את הממשלה המכהנת, מתכוון לחזור בקרוב ארצה. לאון החליט לעשות סדר בשמועות ופרסם הסופש את הדברים הבאים:
"'אחי, יש שמועה שאתם חוזרים לארץ, זה נכון?'. מאז שהתפרסמה כתבה עם הכותרת המתעתעת 'ליאון ופאולה רוזנברג שוקלים לחזור לישראל?' (סימן השאלה במקור), אני מקבל הודעות כאלה מאנשים. זה הזמן לעדכן, שכמו בכתבות רכילות רבות, גם במקרה הזה הכותרת לא משקפת את המציאות בכלל ורק נועדה לעודד קליקים. בסך הכל כתבתי פוסט על כך שלמרות שאנחנו חיים במדינה אחרת, הלב שלנו נשאר מחובר למה שקורה בישראל - והכתב היצירתי לקח את זה רחוק מאוד אל מחוזות הדמיון", כתב לאון לעוקביו.
View this post on Instagram
"זה נכון שרילוקיישן הוא מהלך מאד מאתגר שכרוך בהרבה מאוד הזזות גבינה. למעשה, זה מרגיש לפעמים כאילו הזיזו לי את כל המחלבה - ואחרי שכבר עשינו את זה והתחלנו להתרגל לחיים החדשים, אין לי שום כוונה להחזיר את המחלבה למקום הקודם בטווח הנראה לעין, במיוחד כשקורים לנו, פה בקפריסין, גם לא מעט דברים טובים, לצד האתגרים ולצד הדאגה הרבה למשפחה, לחברים ולעתיד המדינה כולה".
עוד הוסיף על הקריירה החדשה: "ברובד המקצועי - במשך עשרים ושש שנה הייתי איש תקשורת והיה לי ברור שאני עושה את מה שאני הכי טוב בו. כמו הרבה אחרים, שעוסקים באותו תחום מקצועי כל החיים ואוהבים את זה, לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה משהו אחר. למעשה, אם הייתם אומרים לי לפני שנה וחצי שאני אקום כל בוקר בהתלהבות שיא, כדי לעבוד בתחום אחר שירגש וידליק אותי באותה העוצמה, הייתי ממליץ לכם לפנות לפסיכיאטר".
הוא המשיך: "מי שהזכיר לי את זה, היה חבר ותיק שלנו שקפץ לביקור ספונטני. היה לו קונקשן של כמה שעות בקפריסין, לפני שהמשיך לכנס בינלאומי בגרמניה, והצענו לו לבוא לנוח אצלנו בבית. התנצלתי מראש והסברתי שאני ביום עמוס של פגישות זום. וכך יצא שבמהלכן הוא ראה אותי בפעולה. שמע אותי מדבר עם לקוחות שמחפשים נכס לרכישה בקפריסין, וכשהתעניין בעיסוק החדש שלי, זכה ממני לחפירה מתלהבת על עסקאות מוצלחות שתפרתי עבור לקוחות שלי".
"רגע לפני שעלה לטיסת ההמשך הוא אמר לי 'אתה מבין שהמצאת את עצמך מחדש, נכון?! לא רק ששינית כיוון, אני גם לא מכיר מישהו בגילנו שעשה דבר כזה, וכל כך נלהב מהעבודה החדשה שלו'. המשפט שלו המשיך להדהד אצלי הרבה אחרי שנעלם עם המזוודה בתוך אולם ההמראות. גם בגלל שהשתמש במילה 'בגילנו', שהזכירה לי שאני כבר לא ילד. וגם כי המשפט הזה: 'להמציא את עצמך מחדש' נשמע לי כמו קלישאה שטחית מתוך ספרי הדרכה עצמית, ולא נראה לי תואם את מה שעשיתי. אמנם עבדתי קשה כדי לעשות את זה, אך במידה מסוימת זה גם הרגיש לי טבעי לגמרי. אבל הוא צודק. אחת ההמצאות מחדש שנדרשתי אליהן למשל, הייתה לוותר על מעמדי כסלב", כתב.
"במשך שנים הייתי רגיל לזה שמזהים אותי, ועושים עבורי אקסטרה מאמץ, רק בגלל שאני מפורסם. היום אני יכול להודות שלצד ההנאה מהמעמד המיוחד הזה, תהיתי ביני לבין עצמי מה היה קורה אם היו לוקחים ממני את הסלבריטאות. האם אנשים היו עדיין צוחקים מהבדיחות שלי ומנומסים כלפיי, גם מבלי שאני "ההוא מהטלוויזיה".
"כאן בקפריסין הייתה לי ההזדמנות לבחון את השאלה הזו. אני זוכר כשנכנסתי בפעם הראשונה לפגישה עם אחד מיזמי הנדל"ן הגדולים בלרנקה, ידעתי שיש הרבה שרוצים להיפגש אתו, ושיש לי בדיוק חמש דקות לשכנע אותו שכדאי לו לשתף איתי פעולה. כעבור שעה, כשסיימנו את השיחה בלחיצת יד חמה, הוא אמר לי שהתרשם מההבנה שלי את התחום ואת הצרכים של הלקוחות, נתן לי את מספר הטלפון האישי שלו והזמין אותי לפנות אליו ישירות, בכל פעם שיש לי לקוח רלוונטי. התמלאתי סיפוק, זו הייתה ההוכחה הראשונה שקיבלתי לכך שכנראה יש בי בכל זאת משהו, מעבר לפרצוף מוכר".
"החלק היותר מורכב הוא שאני לא היחיד במשפחה שלנו שנדרש להמציא את עצמו מחדש. הבנות שלנו התמודדו במעבר לכאן עם אתגרים לימודיים וחברתיים לא פשוטים, מבלי שבחרו בכך. בבית הספר החדש, שמתנהל כל כולו באנגלית, הן היו צריכות, לגלות את העוצמה הפנימית שלהן ולבנות את עצמן מאפס. היום, בכל פעם שאני שומע אותן מדברות באנגלית קולחת עם חברה חדשה, או כשהן מקריאות לי עבודה שכתבו לבית הספר (עם מילים שאני צריך לחפש בגוגל טרנסלייט כדי להבין את משמעותן), אני מתמלא בהתרגשות ובגאווה".
עוד כתב כי על הפן הזוגי: "גם הזוגיות של פאולה ושלי הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש, ולעבור עדכון גרסה. אחד הדברים החדשים והמרגשים ביותר הוא שפאולה ואני מוצאים את עצמנו לעיתים יושבים על הספה בסוף היום, ומדברים על מה שעבר עלינו, כמו רוב הזוגות ה'רגילים', שלא עובדים ביחד. מדי פעם במפגשים של הקהילה הישראלית כאן, מגיעים אנשים חדשים, הם לרוב מזהים אותנו ולפעמים שואלים בסקרנות - 'מתי אתם חוזרים? מה, תשארו פה לתמיד?'.
"אני קצת מתפתל. כי התשובה האמיתית היא - שאנחנו פשוט לא יודעים", כתב לאון. "מה שברור הוא, שאף אחד מאיתנו לא יכול באמת לחזור אחורה לחיים הקודמים שלפני השבעה באוקטובר. ושהחיים החדשים הם מאתגרים ומחייבים אותנו לפתח יכולות חדשות, להתמודד מול חוסר וודאות, וליצור לעצמנו רגעים טובים. זו רכבת הרים, לעיתים היא מבהילה, אך בחלק מהזמן הרוח שטופחת על פניי, מרחיבה את הלב ואת הנשמה".
