פבלו אסקובר, שנולד ב-1 בדצמבר 1949 במדיין, קולומביה, נחשב לדמות יוצאת דופן בעולם הפשע. הוא היה לא רק ברון הסמים הגדול ביותר בהיסטוריה, אלא גם איש משפחה, פוליטיקאי לשעבר ופילנתרופ שנוי במחלוקת. מאחורי הסיפורים על אימפריית הסמים שהקים, מסתתרת דמות מורכבת, מלאת סתירות ואנקדוטות מסקרנות.
למרות התדמית של ילד עני שהפך למיליארדר, אסקובר נולד למשפחה ממעמד הביניים – אביו היה חקלאי ואמו מורה. בצעירותו, הוא חלם להיות פוליטיקאי ואף למד מדעי המדינה באוניברסיטת מדיין שבקולומביה. בתחילת דרכו, עסק במכירת קלטות מוזיקה מזויפות ומצבות משומשות, שם גילה את כישרונו העסקי יוצא הדופן.
אסקובר, שנחשב לאחד האנשים העשירים בעולם, איבד סכומי עתק רק בגלל תנאי אחסון גרועים. לפי מה שהאגדה מספרת, מדי שנה נעלמו מיליוני דולרים מכספו, שטרות שככל הנראה כורסמו על ידי עכברים. רגע מפורסם נוסף שממחיש את יחסו לכסף היה כששרף שטרות בשווי שני מיליון דולר כדי לחמם את בתו הקטנה, מנואלה, שהתלוננה כי קר לה.
"רובין הוד הקולומביאני"
ברון הסמים היה דמות מורכבת – מצד אחד אכזרי וברוטלי, ומצד שני פילנתרופ שהעניק מיליונים לבניית שכונות עניות בעיר הולדתו. תרומתו לציבור הקנתה לו את הכינוי "רובין הוד הקולומביאני". עם זאת, הוא לא הסתפק בעשייה חברתית: בשנת 1982 הצליח להיבחר כחבר קונגרס בקולומביה. הקריירה הפוליטית שלו נמשכה שנתיים בלבד, עד שנאלץ להתפטר כשנחשפו קשריו לעולם הפשע.
אסקובר והקרטל שלו היו מעורבים בפשעים חמורים כנגד נשים וקטינות. מצד אחד הוא העסיק נשים רבות בארגון שלו והיו לו קשרים קרובים עם אמו ואחותו, אך מצד שני הוא התייחס לנשים רבות כרכוש והיה מעורב בסחר בנשים ובניצולן.
הוא ואנשיו חטפו, סחרו וניצלו מינית נערות צעירות, רבות מהן קטינות בנות 14 ו-15. הם היו מפתים אותן בהבטחות לחיי מותרות או פשוט חוטפים אותן בכוח ממשפחותיהן. הנערות היו מובאות למסיבות ולאחוזות שלו, שם הן היו נאנסות ומנוצלות מינית. רבות מהן נרצחו או "נעלמו" כשכבר לא היו נחוצות לו. זו הייתה מערכת שיטתית של ניצול וסחר בבני אדם שהייתה חלק בלתי נפרד מהאימפריה הפלילית שלו.
אסקובר היה חלוץ בשיטות הברחת סמים כשהשתמש במטוסים קלים, צוללות וספינות. הוא אף גייס עניים שיבלעו קפסולות קוקאין וישמשו מבריחים אנושיים. לצד תחכומו העסקי, הוא היה אדם דתי שהאמין שאלוהים מגן עליו, והקפיד להתפלל מדי יום.
למרות שהיה אחד מברוני הסמים האכזריים בהיסטוריה, הוא נתפס כגיבור בעיני חלק מהעניים במדינתו. הוא בנה שכונות מגורים לעניים ("ברריו פבלו אסקובר"), בתי ספר, מגרשי כדורגל ותרם לקהילה - כמובן כחלק מאסטרטגיה לרכישת תמיכה ציבורית. הדבר יצר מורשת מורכבת למרות הפשעים הנוראיים שביצע.
בשיא כוחו הוא היה אחד האנשים העשירים בעולם, עם הכנסה של כ-60 מיליון דולר ביום. הוא הציע לשלם את כל חובה החיצוני של קולומביה (שעמד אז על כ-10 מיליארד דולר) בתמורה לחסינות מהסגרה לארה"ב. בנוסף, האלימות שלו הייתה חסרת רסן - הוא היה אחראי למותם של אלפי אנשים, כולל כ-600 שוטרים, שופטים, עיתונאים ופוליטיקאים. הוא אף הורה על פיצוץ מטוס נוסעים אזרחי ב-1989 בניסיון לחסל יריב פוליטי.
ברון הסמים הקולומביאני הידוע לשמצה, ייבא ארבעה היפופוטמים לאחוזתו המפוארת "הסיינדה נאפולס" בשנות ה-80 כחלק מגן החיות הפרטי שלו. ההיפופוטמים חיו באגם מלאכותי שנבנה במיוחד עבורם והיוו חלק מאוסף החיות האקזוטיות של אסקובר שכלל גם פילים, ג'ירפות ואריות. לאחר מותו של בשנת 1993 והחרמת האחוזה על ידי הממשלה הקולומביאנית, רוב החיות הועברו לגני חיות שונים ברחבי העולם ואולם, ההיפופוטמים נותרו באזור ללא פיקוח והחלו להתרבות באופן חופשי בנהר מגדלנה ובאגמים הסמוכים.
הסוף הדרמטי
מותו של אסקובר ב-2 בדצמבר 1993, יום לאחר יום הולדתו ה-44, היה דרמטי לא פחות מחייו. במהלך ניסיון בריחה מכוחות הביטחון, נורה על גג בית במדיין. עד היום לא ברור אם נהרג מירי השוטרים או שהתאבד כדי לא להיענש על מעשיו.
למרות השנים שחלפו מאז מותו ב-1993, השפעתו של אסקובר מורגשת עד היום. דמותו ממשיכה להעסיק את העולם דרך סדרות, סרטים וספרים, ומהווה תזכורת לכוח, לסכנות ולמורכבות של עולם הפשע.
