20,565
פאולה רוזנברג ובעלה ליאון רוזנברג, מתגוררים בשנה האחרונה בקפריסין, לאחר שירדו מהארץ ופתחו דף חדש במקום חדש. ליאון ממשיך לבקר בישראל בתדירות בין היתר לטובת צילומים לתכניתו ובמקביל עובד כמתווך נדל"ן להשקעות בקפריסין.
בין לבין הם הם נהנים מחיי המשפחה בביתם החדש. אלא שאירוע מצער התרחש בסוף השבוע האחרון, כזה שגרם לצער גדול לבני המשפחה. בלונדי, כלבתם האהובה, אבדה ללאון במהלך טיול רגלי וכך הוא שיתף בכאב: "הכלבה שלנו בלונדי הלכה לאיבוד. ונדמה לי שמהלחץ איבדתי שנה מהחיים".
"זה קרה ביום ראשון האחרון, שהיה יום חג בקפריסין, הייתה לי בדיוק חצי שעה עד לפגישת זום, והחלטתי להיות יעיל ולנצל אותה לטיול עם שלושת הכלבים שלנו. יצאתי מהבית כשביד אחת שלוש הרצועות שלהם, וביד השניה הטלפון עם תיבת מייל גדושה וכמה הודעות שדורשות מענה מהיר בוואטסאפ", המשיך ליאון ותיאר את המקרה המצער, "צללתי לתוך ההודעות במרץ בניסיון להדביק את הפער, וגם להרגיע את הלחץ שלי, ואז פתאום קלטתי שביד שלי יש רק שתי רצועות. ושבלונדי איננה".
"אני מכיר אותה, ידעתי שהיא לא תגיע רחוק, ולכן חזרתי מיד את המסלול לאחור: רחוב אחד אחורה - לא ראיתי אותה, שני רחובות אחורה - נאדה. הדופק התחיל לעלות. ובמוח רצו לי תרחישי אימה ניסיתי לגייס את שני הכלבים האחרים שלנו - אלביס ולוסי - "איפה בלונדי?" שאלתי אותם בטון נמרץ, בתקווה שיפעילו את חוש הריח המחודד שלהם ויובילו אותי אליה, אבל הם הביטו בי במבט מבולבל כי לא הבינו אם הטיול נגמר או שאפשר להמשיך. החלטתי לקחת את האוטו כדי להגדיל את טווח החיפוש, כשאלביס ולוסי איתי, נסעתי במעגלים הולכים וגדלים, הרחובות בשכונה היו חשוכים ושקטים, ולא היה זכר לבלונדי".
עוד המשיך: "לוסי, שכאילו הרגישה שמשהו לא בסדר, הקיאה במושב האחורי. עצרתי לרגע לנקות והמשכתי. אחרי עוד 20 דקות של חיפוש, שלא העלו כלום, חזרתי הביתה מבוהל לגמרי". לאחר מכן הוא שיתף על הרגע בו הודיע לבני המשפחה, "פתחתי את הדלת וצעקתי - 'בלונדי נעלמה'. עכשיו כל הבית נכנס לסערה יחד איתי". ואם אתם שואלים איך אשתו פאולה הגיבה למצב, ליאון סיפר: "פאולה, לא איבדה עשתונות, פתחה את הפייסבוק והתחברה לקבוצות של בעלי חיים שהלכו לאיבוד בלרנקה".
לאחר מכן רוזנברג הגיע עם הבשורות המשמחות: "אחרי כמה שניות של חיפוש, מצאה באחת הקבוצות פוסט עם תמונה של בלונדי. שכנה, שגרה שני רחובות מאתנו, ראתה אותה משוטטת, ואספה אותה לביתה. לקחו לי חמש דקות להגיע בטיסה לבית של השכנה. ואתם רק יכולים לדמיין את המפגש המרגש עם בלונדי. חיבקתי אותה ונישקתי אותה, והיא כשכשה בזנב הביטה בי במבט שאומר: "עכשיו אפשר לחזור לפוך?".
הוא סיכם עם המסקנה הבאה: "מבחינתי זה עוד תזכורת לכך שהבלאנס בין בית לעבודה הוא לא החלטה חד פעמית, אלא משהו שדורש החלטות ברמת המיקרו שניה, כל יום, כל שעה".
