6,542
שקד ביטון ששודך בריאליטי "חתונה ממבט ראשון" לרוני צדקא שיתף אמש בפרק של התוכנית בשיחה עם יעל דורון הפסיכולוגית על הבושה הגדולה שחווה כל חייו בעקבות הרקע העדתי של משפחתו. "המשפחה שלי זה הסיפור האמיתי שלי, החיבור בין המשפחה שלי עם בת הזוג שלי זה משהו שעוד לא קרה לי. ומאוד רוצה שיקרה" אמר בפרק אמש.
הוא הוסיף: "לא הערכתי מספקי את המקום שבאתי ממנו. תמיד אמרתי לבנות הזוג אני לא מטבוחה, לא כיפה שחורה, לא זוהר ארגוב, לא חינה לא ג'חנון ולא חמסות בכניסה לבית. אבל אני רוצה להגיד עכשיו שאני מטבוחה, אני צמיד אדום, אני תמונה של הבבא סאלי, אני זוהר ארגוב, ועוד דברים אחרים שגם הם לא מגדירים אותי".
בעקבות הפרק אמש והשיח על הבושה מהרקע העדתי שחווה כל חייו, שיתף שקד פוסט בעמוד האינסטגרם שלו על התגובות הקשות שקיבל ועל המקום השלם שהוא נמצא בו כיום: "נתחיל מהסוף. אני אוהב. אני גאה. אני שלם. אם תעבוד קשה, ולא תפחד ללכלך את הידיים - יום אחד תהיה אתה זה שעל הסולם.” זה משפט שאבא שלי אמר לי כשהיינו עובדים יחד. הוא היה על הסולם, ואני הגשתי לו את החומר. הייתי ילד אז, ולא הבנתי למה הוא מתכוון. למה שארצה להיות על הסולם חשבתי?", כתב שקד.
"היום אני מבין שהסולם שהוא דיבר עליו לא היה עשוי מעץ וברזל. הוא היה עשוי מערכים. ממאמץ. מעבודה קשה. מהאמונה של אדם בעצמו.
כי בבית שלנו, לא היו תקרות זכוכית. לא היו הבדלים של מעמד, עדה או מוצא. הייתה רק דרך אחת - לעבוד קשה, לא לוותר, ולזכור שאם משהו חשוב לך מספיק, אתה תגיע אליו".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הוא שיתף את התובנות שקיבל היום: "והנה אני כאן. עומד על הסולם שלי. לא כי נתנו לי אותו, אלא כי בניתי אותו. שלב אחרי שלב, בזכות כל מה שההורים שלי לימדו אותי. אני גאה במשפחה שלי, אני גאה בהורים שלי. אני גאה בנפש השיפוצניקית שלי, זו שיודעת שלפעמים צריך ללכלך את הידיים כדי לבנות משהו אמיתי, ושכל קיר, גם אם הוא נסדק, אפשר לצבוע מחדש".
וסיפר על הביקורות שקיבל בעקבות הפרק אמש (שבת): "אתמול היה פרק לא פשוט. קיבלתי המון תגובות- באינסטגרם, בפייסבוק, בוואטסאפ. היו כאלה שחלקו איתי את הבושה, וכאלה שהתביישו במה שאמרתי. אבל אני לא הולך להתנצל. בדיוק כמו שלא הייתי רוצה שהילד שלי יתנצל על מה שהוא מרגיש. לפעמים, הדרך להיות גאה מתחילה דווקא בתחושה של חוסר שייכות, של רצון להיות כמו כולם, אבל עם השנים, אתה לומד שהדברים שהתביישת בהם פעם - הם בדיוק הדברים שאתה הכי גאה בהם היום. אנחנו צומחים מתוך השאלות, מתוך הספקות, מתוך הרגעים שבהם לא היינו בטוחים במי שאנחנו".
