16,179
יובל אנגל, בת ה-12 מקיבוץ ניר עוז, ששבה מהשבי בעסקה הראשונה, חזרה לבית החולים לילדים דנה במתחם איכילוב, שבו אושפזה לאחר שחרורה, כדי לשמח ילדים מאושפזים ולחלק להם צעצועים. היא עשתה זאת יחד עם חברי ארגון סח"י (סיירת חסד ייחודית), הממומן על ידי קרן תמורה. ליוו אותה ניב אלז ועמרי ועקנין מארגון ההתנדבות.
- בבית הדיור המוגן פאלאס תל אביב מקבוצת עזריאלי נפתחה בימים אלה תערוכת צילומים צבעונית וייחודית בשם "נשות הארמון". התערוכה הוכנה על ידי דיירת הבית, עדי עציון־זק, וכוללת צילומים של כ־30 דיירות ונשות צוות הבית, שהולבשו בזהויות שונות. מיכל חודרלנד, מנכ"לית פאלאס תל אביב, ציינה: "היצירתיות והכישרון הרב של עדי עציון־זק מהווים כבוד גדול לבית".
- היו לי פעם חברים: מיקי גוריון, אשתו של ישראל גוריון, העלתה פוסט על הבדידות ועל החברים שנטשו. התגובות והחרטות היו מרגשות במיוחד. מיקי: “כתבתי על טבע האדם המזדקן".
מיקי גוריון, שהתראיינה בעבר בלעדית לליאורה על מצבו של בעלה, ישראל גוריון, כתבה בסוף השבוע פוסט עצוב על הבדידות שלהם, ורמזה על חברים שנעלמו “ושיבינו לבד". “אתם לא חייבים לו כלום. לא לו ולא לי", כתבה. “ואהבת לרעך נכון גם למקרה שהחבר שלכם כבר לא ממש 'כאן'. הייתם חברים שלנו, עבדתם איתו ואהבתם אותו, אותי אולי פחות. ועכשיו? חוץ משניים־שלושה חברים צדיקים, נאדה".
כצפוי, הפוסט עורר תגובות אוהדות, כמו של הזמר לוליק לוי, שכתב: “מיקי יקרה, אני מזה שנתיים ספון בביתי ללא חברים מבקרים, ככה אפשר לדעת מי החברים האמיתיים". השחקן והזמר אלי גורנשטיין הוסיף: “ישראל היה הבמאי השני שלי, בלהקת פיקוד המרכז, ומהאומנים הישראלים שמהם למדתי הכי הרבה. בהמשך, כמובן, הופעתי איתו ביחד על הבמה, ואף נפגשנו ביחד איתך. נפגשתי עם ישראל בבריכת גורדון ושוחחנו רבות על המקצוע שלנו. אשמח לבוא ברגע שתזמינו אותי". גם המוזיקאי עוזי אסנר הגיב ברוח דומה. “אני מרשה לעצמי להגיב ולהתבייש. אבוא לבקר ומיד. צודקת בכל מילותייך כי גדולה אהבתנו וכשלנו".
מיקי גוריון, הופתעת מהתגובות האוהדות?
“אני כותבת אצלי פוסט חשוף, לא כדי שזה יתפרסם או לעורר רחמים. אני לא התכוונתי לחברים שיבואו לנחם. כתבתי על טבע האדם המזדקן, על זה שלכל אחד יש את בעיותיו ולא קל לבוא לבקר חבר אהוב שנמצא במצב דמנטי. נחמד שאנשים מגיבים. התייחסתי לקושי שהזקנה גורמת ונטישת חברים מהעבר. ככה זה. לא רכילות. אנושיות".
לוליק לוי, הדאגת אותי. מה יש לך?
“אכן הייתי תקופה ארוכה בבית. אף פעם לא הרגשתי נטוש או מוזנח. במהלך המלחמה הקשה ומצב הרוח הלאומי הקשה כל החברים נשארו גם הם בבתים ולא יצאו. לשמחתי לאורך התקופה הייתי עטוף במשפחתי הנהדרת ובנכדה שמכניסה אור ושמחה לכל המשפחה. התחלתי גם לעבוד על מופע חדש. החשוב ביותר - כולי תפילה ותקווה שכל החטופים יחזרו במהרה. המון תודות והמשך יום נפלא".
