איך זה היה לצפות ככה עם כולם?
אולה: "וואו זה היה קשוח. אני חייבת להגיד זה גם היה באיזשהו מקום מקל ומשמח כי בסוף אנחנו פה מסכמים איזושהי תקופה ממש ארוכה שהיינו בה. אבל פתאום זה כזה גם מציף, פתאום מחזיר אותך אחורה כזה לאיפה שהיינו לפני שנה, ובסוף גם לרגעים שהם עבורי לפחות היו קצת עצובים פתאום וצפו לי בלב. אז גם משמח אבל גם קצת עצוב".
חן: "אני חושבת שבהקשר של באמת לחזור אחורה, אז לי גם היה מרגש לחזור לנקודה הזאת וגם קצת באמת מציף לראות את זה. זו סיטואציה מוזרה לראות שנה פלוס דבר כזה בדיעבד ובנקודה בטח שכולם ביחד, אז כן זה מציף אבל בסדר".
אנחנו באמת שנה אחרי סיום הצילומים, איפה אתן היום?
חן: "אני רווקה. אנחנו נפרדנו קצת אחרי הצילומים באמת, כי דברים פחות הסתדרו. וזהו, וסך הכל תקופה - אמנם באמת צילומים היו כבר לפני שנה, אבל אני מרגישה שמצד אחד התקופה הייתה מאוד ארוכה, ועד שהשידורים שודרו לקח זמן. מצד שני זה הרגיש כזה מסע מאוד מהיר, ואני חושבת שאפילו דווקא הבין-לבין היה עבורי הרבה יותר משמעותי".
את יכולה לספר לנו קצת מה לא עבד אחרי הסיום של הצילומים?
חן: "אני חושבת שבסוף יש לנו הרבה דברים שונים. יש ביני לבן ברק פערים בין אם זה העניין הרגשי שרואים, ואם זה אפילו ברמת הדעות שהן מאוד שונות וקיצוניות ואם זה אפילו ערכים שאנחנו מאמינים בהם לדעתי. אני חושבת שבטח שיש מעטפת של הצוות שאיתך ושל הקליניקה, קצת יותר קל לתחזק את זה. אני אגיד בסוף שאני חושבת ששנינו רצינו ואני חושבת שרואים את זה גם בקליניקה האחרונה שאני ממש אמרתי 'אני מרגישה שאני מרגישה יותר'. וגם הוא אמר את זה: "אני מרגיש שחן היא כמה מדרגות מעליי". אז כשהסתיימו הצילומים וקצת נשמנו, מצד אחד היה תקופה מהממת שהסתיימו הצילומים של כמה שבועות שכן היה סבבה וכיף ונחמד, מצד שני דברים עוד יותר התחילו לצוף. זהו, ולא איזה משהו דרמטי וגדול - ממש דברים צפויים".
איך זה באמת היה לראות אתכם על המסך, מה עבר לכן בתחושות?
אולה: "הכל מהכל. הרגשתי שחוויתי את התהליך מחדש, כאילו ממש את הציפייה, את הרצון, את הסקרנות אפילו, ומצד שני גם את האכזבה ואת שברון הלב ואת הדברים שבאמת ככה נוגעים. אבל גם רגעים מצחיקים וכיפים וקלילים. הכל מהכל, מה שנקרא".
היו רגעים שאם לא הייתן סביב מצלמה, הרגשתן שהדינמיקה משתנה? איך זה מאחורי הקלעים?
אולה: "אני חושבת שכשנכנסות מצלמות לחיים, גלגל שלישי במערכת יחסים, במיוחד בזוג שמכיר, אז זה תמיד מוזר, במיוחד בהתחלה. נראה לי אני אמרתי לעצמי ממש ברגע ראשון, שאם אני לא מנתקת את זה עכשיו ממני, אני לא אצליח לראות ולנסות להכיר את מי שנמצא לידי. אז זה מה שאני עשיתי, פשוט קצת ניתקתי את זה. בסוף באתי להכיר מישהו מולי ובאתי למצוא סוג של אהבה, אז זה גם אגב מה שדרשתי מהצד השני - לבוא ולנתק את זה שיש לנו מצלמות וזה שהדבר הזה נמצא ומרחף מעלינו, כי אם לא, זה הזמן שלנו להכיר, אז חבל".
יש צד שאתן חושבות שלא ראו בכן עד עכשיו או משהו שהתפספס?
אולה: "בסופו של דבר רואים אותנו ברגעים הכי אישיים שלנו, שזה משהו שגם נראה לי בכללי בני זוג לא חושפים החוצה, בלי קשר אם יש מצלמות או לא. אז כן, חן היא אחת הבחורות המצחיקות, החמודות, הקלילות. יש בה איזושהי מין שמחת חיים ואירוח לבבי, היא פותחת שולחנות ברמה הכי גבוהה שיש".
חן: "טוב אז אני אגיד על אולה. זה מצחיק כי הכרתי את אולה לפני השידורים, אבל עדיין הכרנו תקופה קצרה. אני זוכרת שממש בפרקים הייתי שומעת על דמות מאוד קרה או קשוחה או לא נעימה או לא חברתית - וזה היה מבחינתי הדבר הכי מנותק, כי אני חושבת שאולה היא אחת ממאה אנשים בקבוצה שמבחינתי, לי אישית, הכי פתחו את הלב בזמן הכי קצר שיש. יש בה משהו מאוד אמיתי ואותנטי ורגיש ומצחיק וקליל והכל ביחד. וזה מה שחסר לי, שאת הרכות הזאת קצת הקשיחו. אני לא יודעת אפילו להגיד מי ולמה ואם זו סיטואציה או זמן, אבל אני חושבת שבסוף גם הזמן מצומצם, וגם בסוף יש נרטיב שמועבר. וברור לנו כמו בכל סיפור, ואנשים צריכים לזכור את זה ולהיות קצת יותר עם חמלה כשהם רואים דברים כאלה, ולזכור שיש שני צדדים לכל סיפור".
את ואופיר החלטתם לסיים את התהליך. היה איזשהו רגע שניסיתם ליצור קשר אחד עם השנייה אחרי התוכנית או בזמן התוכנית?
אולה: "תראי, בסוף אני חושבת שהתקופת זמן שניסינו להכיר אחד את השנייה היא די מדברת בשם עצמה. באנו שנינו עם ניסיון אמיתי לנסות להבין אם הדבר הזה מתאים ולבחון את זה. הייתה תקופת זמן והספיק לנו להבין שפשוט אנחנו לא כל כך מתאימים אחד עם השנייה ואחד לשנייה. אז החוויה הזאת הייתה פחות טובה עבורי אבל כן נשארנו חברים אחרי".
אז יש לכן פנויות לאהבה?
חן: "אני פנויה, מאוד פנויה. אני אגיד ככה, בסוף כן גם היה לי בזמנו בתקופה בין לבין איזשהו קשר שאפילו היה משמעותי וכן תפס לי מקום בלב. אבל בסוף גם שהשידורים הגיעו, באמת דברים צפו, גם רגשות וגם קשיים. מצד שני גם יש משהו באמת קצת מחמיא, נגיד את זה ככה - שכן בין כל הקושי והאתגר והתגובות והרגשות והקיצון, גם היו הרבה תגובות טובות, גם של גברים, גם של כל מיני סלבס שמתחילים איתך וזה כזה 'מה הקשר ומי אני'.
היה לך רגע שאת כתבת פוסט באינסטגרם שאת ממש הגעת לקצה בכל התגובות. מה היה מה ששבר אותך?
חן: "קודם כל אני חושבת שיכול להיות שאם היית שואלת אותי אפילו שעה אחרי, הייתי אומרת לך שאני לא גאה בפוסט הזה. אבל היום אני ממש גאה בו. אני באמת חושבת שכולנו חווים וחוות את זה. בסוף אנחנו שומעות הרבה "אז אל תקראו", "אז אל תהיו שם", "אז אל תראו", וזה מגיע מכל מקום. אני חושבת שהרגע שבעיקר כאב לי זה ברגע שהבנתי מה מציגים. אני רואה את עצמי ואני אומרת בהרבה רגעים נכון, זה חלק ממני וזה חלק שאני גם אוהבת בי, והפרשנות הקלה של הקהל, שמי שרגיש הוא אוטומטית עצוב כי הוא בוכה - זה לא עובד ככה. אז עם זה היה לי בעיקר קשה".
חן הוסיפה: "ואני רוצה להגיד עוד משהו - היה לי קשה להבין שזה מגיע באמת, אני אגיד את זה, באמת אפילו כמחמאה לאנשים שמגיבים - זה מגיע מאנשים או מנשים מאוד חכמים וחכמות, מאנשים שאת אומרת 'יש להם ילדים'. למה התגובות האלה? תגובות שהן מאוד לא הגיוניות מבחינתי - איך אתם באים ושמים תגית של מחלות בכזאת קלות? אז אמיתי זה היה פוסט פחות של פגיעה ועלבון, אלא יותר ממקום של כעס, של 'נשבר לי', של 'וואלה אנשים, אתם מגזימים'.
הייתן עושות את זה שוב?
אולה: "ביקום מקביל"
חן: "שאלה קשה, קשה לי לענות עליה כרגע בכנות".
