צדי צרפתי, השופט האהוב והוותיק של "הזמר במסכה", חושף בריאיון ל-TMI את מה שמעניין באמת – מה קורה מאחורי הקלעים של התוכנית הכי סודית על המסך. ממבצעי ההסתרה הקפדניים שמזכירים מבצע צבאי, דרך ההפתעות שהוא חווה בכל פעם מחדש ועד הדינמיקה עם חברי הפאנל והלחץ האישי לפני הצילומים. וגם מספר על ההפקה הבאה שהוא מביים וחושף את סוד ההצלחה שלו.
כמה באמת הסודיות קפדנית מאחורי הקלעים – יש תחושה של מבצע צבאי?
"מאוד. התרגלתי לזה. יש לי מזל אחד, ברגע שהתכנית מסתיימת אני הופך את הדף כאילו זה לא היה וזה עוזר לי מאד להתמודד".
ספר לי קצת על מאחורי הקלעים, האם יש אינטראקציה עם המשתתפים ושם אתה גם מצליח לדלות פרטים עליהם?
"אנחנו לא יודעים מי המשתתפים ואין לנו בכלל בכלל שיח איתם. גם בינינו, אין לנו שיח על מי ומה, כל אחד שומר את הניחושים שלו לעצמו. לא כי חוששים שנגלה אחד לשני, אלא פשוט באופן טבעי אנחנו לא מדברים על מה שקורה על הבמה. זה שומר על ספונטניות וזה יותר נוח. מעבר לזה, אני מגיע לחוץ. כשאני מקבל את הרמזים אני מתחיל להפעיל את הראש ולהריץ את השמות שאני מכיר. אלו לא השמות שאופירה מכירה, וגם לא השמות שסטטיק מכיר. ויושב לידי שחר שאין לו בעיה להמציא שמות וסיפורים".
עוד הוסיף: "בבוקר אני נכנס ללחץ וכולם מרגיעים אותי שיהיה בסדר. וכשאני מגיע לבמה ולצילום ממש אני מתחיל להשתעשע ומצחיק את עצמי כשאני מגלה שכלום אני לא מזהה. אני עסוק בהמון מסביב, סטטיק שומע טוב מאד, אופירה מרוכזת ברמזים, ואני רואה הכל. הבמה מעסיקה אותי, הפרופורציות, אני בא מבימוי וזה מה שמעסיק אותי - התנועות, ההליכות, שפת הגוף, ההמצאה של הבובה, למי היא מתחברת, ואלו דברים שכנראה פחות משחקים תפקיד".
הכימיה בינך לבין שחר חסון בולטת על המסך, איך אתם בחיים האמיתיים?
"בחיים האמיתיים אנחנו לא חברים שאני מרים אליו טלפון. יש לנו כימיה והיא נשארת בעיקר על המסך, להסביר למה הכימיה - אין לי מושג, אבל אני מרגיש שנורא נוח לי לשבת לידו ואני אוהב לשבת לידו. הדיאלוג בינינו יכול לפלוש לחיים אבל בינתיים הוא לא".
כיצד אתה שומר על איזון בין העבודה האינטנסיבית לבין החיים האישיים?
"אין איזון. העבודה שלי לוקחת את כל הזמן ואין זמן לכלום".
מהם האתגרים הגדולים ביותר שאתה מתמודד איתם כיום בקריירה שלך?
אני מתחיל לביים השבוע, אני עובד על ההפקה הבאה שלי "אנני". מחזמר שאני מאוד אוהב והיה לי אתגר למצוא את אנני. עברתי 170 אודישנים מלאים ל-170 ילדות בנות 11. זה היה אתגר להצליח. מה שמחזיק אותי היום בגילי זה שאני פשוט רוצה להמשיך לעבוד".
