רגע לפני שהיא עולה על רחבת "רוקדים עם כוכבים" ומחליפה את סירת החתירה בנעלי ריקוד נוצצות, מורן סמואל, מהספורטאיות הפאראלימפיות הגדולות בתולדות ישראל, ניגשת לאתגר חדש עם אותה נחישות, רגש וחדות שהביאו אותה לפסגת הספורט העולמי. אלופת עולם, זוכת מדליות אולימפיות ושחקנית נבחרת ישראל בכדורסל לשעבר – עכשיו היא באה להוכיח שגם על רחבת הריקודים היא יודעת לתת את כל כולה. בראיון מלא השראה ומוטיבציה, היא משתפת למה אמרה לעצמה "לא" בהתחלה, מה בכל זאת גרם לה לקפוץ למים, ומה היא לומדת במסע הלא צפוי הזה.
מה קורה? מה שלומכם?
"התרגשות, כיף לנו, בואי אנחנו ברוקדים עם כוכבים. סופרים לאחור".
מה גרם לך להשתתף בתוכנית?
קודם כל הגיעה ההצעה ואז אוטומטית אמרתי לעצמי לא, מה קשור אני? ריקוד? נצנצים, פייטים זה רחוק ממני שנות אור. ואיך שהמחשבה הזו נגמרה - אמרתי רגע, בסוף בחיים מתחרטים על מה שלא עושים. אין מצב שאני מפספסת הזדמנות כזו, גם לאתגר את עצמי במשהו חדש, גם לקבל במה בפריים טיים. להעביר מסרים כל כך חשובים. ואם ההפקה של רוקדים עם כוכבים ראתה לנכון שזה הזמן לשים זוג מעורב עם כיסא גלגלים על הבמה, אני לא יכולה להגיד לדבר הזה לא".
אין ספק שזה יהיה ממש מרגש לראות את זה בטלוויזיה, את באמת באה מרקע ועולם אחר. את רואה דמיון בין התחומים?
"אני חושבת שיש שני דברים שמאוד קשורים. קודם כל ריקוד זה ספורט לכל דבר, לומדים שם תנועה, לומדים קצב, לומדים לסנכרן את הגוף בקואורדינציה. אז מהמקום הזה של למידת תנועה - זה ספורט לכל דבר. להפך, אני אומרת עכשיו לאנשים 'תקשיבו לרקוד, זה גם המוח זה גם הרגש, זה גם הגוף'. אני לא מאמינה כמה זה באמת כל כך הרבה גורמים שמצטרפים ביחד. והדבר השני שרוקדים עם כוכבים זו תחרות, לא באתי ללמוד ריקוד, באתי להתחרות בריקוד יחסי, יש לי את פיטר ואת היכולת להתמודד עם אדרנלין אז אני חושבת שלמתחרים אחרים מצפה פה התמודדות לא פשוטה".
את באמת מפחדת מהם או שיש זוג שאת רואה מהצד שיותר מרתיע אותך
"תראי, כתפיסת עולם אני מפחדת רק מלפחד, ואני אוהבת לחיות את החיים דווקא ממקום של להבין שיש דברים שלפעמים מרגישים לנו רחוקים או בלתי אפשריים, אבל אם לא נתחיל ללכת לא נגלה אם זה אפשרי. אז בכלל אני ממליצה לאנשים לא לחיות ממקום של פחד, אלא של תקווה, של מה כן. ויאללה תביאו לי את התחרות וכולם בעיניי ראויים, ומי שיעבוד יותר קשה וישקיע וייתן מעצמו, יש לו יותר סיכוי להתקדם בתוכנית ואת זה אני יודעת לעשות טוב".
מה למדת על מורן?
"קודם כל ניקח את המילה פחד, נהפוך אותה לדחף, אז אנחנו אנחנו בצד של הדחף. למדתי להכיר בן אדם מדהים חוץ מספורטאית עם ערכים, לב, רגש וכל הדברים האלה. עכשיו אנחנו גם לומדים להוציא אותם החוצה אל האור, ותכף נראה איך זה ייראה. נעשה את מיטב המאמצים להוציא ממני את הרגש למקומות האלה של הריקוד, לחבר בין התנועה שלי לאמירה החוצה. והיכולת לספר סיפור זה אתגר, אבל אנחנו מוכנים לו".
איזה ריקוד אתם הכי מצפים או הכי חוששים ממנו?
"אין כרגע ריקוד שאני לא חושבת עליו כעל אתגר. אבל בסוף זה פונקציה של אימונים והתמסרות ולהגיע לנקודת זמן שצריך להגיע אליה. את רוצה להגיע אליה הכי טובה שיש. ולהוציא מעצמך את המקסימום".
קיבלת אולי טיפים ממשתתפים קודמים בעונות קודמות?
"אני גרה בשכנות לאלכס שטילוב, והבן שלי הוא מתעמל קרקע מכשירים אצלו. אז קודם כל, הדבר הראשון שהוא אמר לי זה תהני מהחוויה, תהני מהכיף של ללמוד משהו חדש. בכל זאת הבן אדם לקח את הגביע בסוף. אז כן, אנחנו קצת מדברים על החוויה, אז הוא באמת נתן כמה טיפים. אבל אני חושבת שהטיפ אולי הכי חשוב שגם שון כל הזמן אומר לי וגם ילנה שמלווה אותנו בבית הלוחם. זה תתחברי לעצמך. תתחברי ותתני מעצמך ותהיי בתוך הדבר הזה ותתמסרי, וזה פשוט יבוא".
העיניים על הגמר?
העיניים שלי הם על הדרך. תמיד כאילו המטרה היא לעשות הכי טוב שאפשר, ותמיד את רוצה להתקדם ולהגיע הכי גבוה. אבל כשהעיניים שלך על הדרך, ואת נותנת מעצמך 100% בכל שלב, אז יש סיכוי שאולי תגיעי".
