רגע לפני שהוא נכנס לבית "האח הגדול", פגשנו את יובל לוי – ספר בן 27 מברקן, שמגיע עם הרבה סקרנות, לב פתוח ולטענתו גם עם "אפס טקטיקות". בריאיון כן ובלתי מתנצל, הוא מספר על הרצון לצאת מאזור הנוחות, להתמודד עם עצמו ולחוות את החיים בבית המפורסם במדינה.
יובל מה שלומך? איך ההתרגשות?
"ההתרגשות מתחילה להגיע לאט לאט. כרגע אנחנו סבבה, מחכים באמת לרגע הכניסה".
ספר לנו קצת על עצמך
יובל לוי, בן 27. גר בברקן, ספר".
אז אתה תהיה הספר של הבית?
"כנראה".
אתה חושב שזה ייקח אותך כמה צעדים קדימה?
"אין ספק שזה שימושי, אבל נראה, בוא נראה מה יהיה".
אז יובל, מה הוביל אותך דווקא עכשיו להיכנס לאח הגדול?
"האמת הסקרנות, לקחת את עצמי, לצאת מאזור הנוחות, לראות את עצמי קצת במקומות אחרים, אנשים שלאו דווקא אני רגיל לשבת איתם ולהיות איתם. לראות אותי מתמודד בהרבה סיטואציות".
ואיך היית מתאר את עצמך בשלוש מילים?
"מגוון בצבעי הקשת".
מגיע לבית כדי לחפש אהבה או שזה בונוס?
לא מגיע לבית כדי לחפש אהבה. אני בא קודם כל בשביל עצמי, אני נכנס לבד ואני חווה את החוויה הזאת לבד. אם מישהו יצטרף אליי לדרך, ברוך הבא מה שנקרא".
איזה ערך או עיקרון אתה בחיים לא מוותר עליו גם בתוך הבית?
"במיוחד בבית הזה, אני לא אוותר על להיות בן אדם קבוצתי. אני חושב שכולנו שווים, שווה בשווה. לכולנו יש את אותם הצרכים ואנחנו צריכים ללמוד לחיות ביחד. אז אני לא אוהב לראות בן אדם שחושב שהוא מעל הבית, ומגיע לו יותר מאנשים אחרים. ועל זה אני מאמין. שאני אתעקש".
ממה אתה הכי מפחד שיקרה בבית?
"הכי מפחד, אני בעצם מפחד אולי מעצמי, לא מאנשים אחרים. אני כן מאוד רוצה להיפתח יחסית מהר, לתת את מה שאני יודע לתת. להוציא מעצמי את מה שיש בי. ואני מקווה שזה יקרה".
ואיך באמת תתמודד עם קונפליקטים ריבים עימותים?
"אין לי מושג. אז נחכה לראות".
ואיך אתה כמי שמכיר את עצמך, חושב שתיתפס בעיני הצופים?
שוב, תלוי איך יוציאו אותי גם. אבל ברושם ראשוני, יש את הרושם הראשוני של האולי Bad guy לא עובר מסך ראשון. אבל כשמכירים אותי ונותנים באמת הזדמנות. וכמובן אני רוצה להכיר את עצמי לצד השני. אז מגלים בן אדם שהוא שונה ממה שהוא נראה".
אם ככה תקבל תחושות שלא אוהבים אותך בבית או הקהל בחוץ. אתה חושב שתשנה משהו בעצמך או שתלך עם האמת שלך?
אז אני חושב שאי אפשר באמת להשתנות. אתה יכול לשנות דברים מסוימים בעצמך. אבל אתה לא יכול להיות בן אדם אחר. יכול להיות שאם אני אפגע בבן אדם חס וחלילה. או אני אדע שאני עושה לבן אדם טוב כי אני מצחיק אותו. לשתי המקומות גם לטוב וגם לרע. אם בן אדם אוהב שאני מצחיק אותו או אומר לו מילים מסוימות. אז אני אמשיך להגיד לו אותם. אבל זה לא להשתנות, אני אשאר אני. אני לא יודע לשחק. בא להביא את עצמי לגמרי".
כשהבנת שאתה נכנס לבית. ניסית לדבר עם אנשים שהיו בתוך הבית לקבל טיפים?
"לא, לא חושב שאפשר לקבל טיפים. יצא לי לשתף כמה אנשים. אתה יודע, סביבה קרובה אתה יכול לשתף. ניסו לתת לי עצות. לאט לאט ראיתי שכל אחד זורק דברים ואסטרטגיות. ואני לא מאמין בזה. לא חושב שזה יכול להחזיק מעמד. אמרתי אני בא פשוט אני. בלי שום טקטיקה, בלי שום אסטרטגיה. שוב, זה תלוי מאוד גם בדיירים האחרים, מי יביאו לך. לצורך העינין אם יביאו מישהו שידע לאפס אותי אז אני אתנהג אחרת. יביאו לי מישהו שיחרפן אותי, אז אני אתחרפן".
מה הכי היית רוצה שיקרה כשתצא מבית האח?
"את האמת לצאת עם איזה סכום כספי מכובד. אני חושב שכל מי שנכנס לבית. בסופו של דבר אנחנו נכנסים גם לתחרות. וזה דבר תחרותי. וזה לא בושה להגיד שאנחנו שואפים להגיע לשם. ואני כן שואף להגיע לשם. אני מקווה שיזהו את זה בי".
ומה לדעתך יגרום לך ככה להישבר, לשבור את הכלים?
וואו, המון דברים יכולים להזיז אותי מהשלווה שלי. אבל שוב, אני אתן לדברים לקרות לבד".
אתה חושב שתבלוט בין שאר הדיירים או שאתה נבלע בסיטואציות חברתיות?
"אני לא חושב שאני נבלע בסיטואציות חברתיות. מצד שני, אני גם לא בא ונכנס ומרים את הקול ומנסה להיות דומיננטי כשלא צריך באמת להראות. אני יודע להעביר את הדברים בשקט שלי. לא תמיד צריך לצעוק כדי להיות בשליטה. ושוב, דברים יקרו מעצמם".
