הדחתו של שאול חכם מבית “האח הגדול” חשפה את אחת הבעיות השכיחות והמעיקות בשינה: נחירות. אף שמדובר בתופעה מוכרת בעיקר בקרב גברים מבוגרים, מעשנים או הסובלים מהשמנת יתר, גם צעירים בריאים וחטובים סובלים ממנה.
נחירות אינן רק מטרד – הן עלולות להעיד על בעיה רפואית מסוכנת כמו דום נשימה בשינה. אלו הגורמים, ההשלכות והטיפולים החדשניים לתופעה.
נחירות אינן גזירת גורל. הן אחד מהסימפטומים השכיחים ביותר בתחום רפואת השינה ולעיתים קרובות מסמן חשוב לדום נשימה בשינה, תסמונת שעשויה להוביל לעייפות כרונית, ירידה בתפקוד ולעלייה בסיכון למחלות לב, שבץ וסוכרת.
כ־40 אחוז מהגברים וכ־24 אחוז מהנשים סובלים מנחירות ברמות שונות. הגיל, מבנה הפנים, משקל עודף, עישון, שתיית אלכוהול, נטילת תרופות מרגיעות, חסימות באף ואפילו עייפות מצטברת, כל אלו עשויים לתרום להופעתן. אבל בניגוד לדעה הרווחת, גם צעירים בריאים יכולים לנחור, בעיקר אם מבנה דרכי האוויר שלהם צר יחסית, או שיש להם נטייה לשינה עמוקה במיוחד. במקרה של שאול חכם, מדובר בגבר צעיר, חטוב, לא מעשן ובעל אורח חיים ספורטיבי. זהו מקרה טיפוסי לתופעת הנחירה הבריאה, כאשר הסיבה איננה בהכרח מחלה או התנהגות מסכנת אלא נטייה מבנית של הלוע והאף ולעיתים גם גנטיקה.
נחירה מתרחשת כאשר האוויר הזורם דרך הפה והאף במהלך השינה נתקל בהתנגדות. ההתנגדות יוצרת רעידות של הרקמות הרכות בלוע והן אלו שיוצרות את הקול המוכר. ככל שצינור הנשימה צר יותר, כך הרעש חזק יותר. בין הגורמים המרכזיים לתופעה נכללים חסימה באף כתוצאה מאלרגיה או סטייה במחיצה, לשון גדולה או שקדים מוגדלים, שרירי לוע רפויים – תופעה נפוצה יותר בגיל מבוגר או לאחר שתיית אלכוהול, ומבנה פנים שבו הלסת התחתונה קטנה או ממוקמת אחורנית.
אצל חלק מהנוחרים, התופעה עלולה להיות סימן למצב חמור יותר: דום נשימה חסימתי בשינה. מדובר במצב שבו זרימת האוויר נפסקת לפרקים, מה שמוביל לירידה ברמות החמצן בדם ולהתעוררויות חוזרות במהלך הלילה. מי שסובל מהתסמונת הזו לרוב אינו מודע לה, אך מרגיש עייפות קשה ביום, סחרחורות, קשיי ריכוז ולחץ דם גבוה. הדרך לאבחן את הסיבה לנחירות היא באמצעות תשאול רפואי מקיף ולעיתים בדיקת שינה שכיום לעתים מתבצעות לא רק במעבדה אלא גם בבית, באמצעות מכשירים ניידים המתעדים דפוסי נשימה, ריווי חמצן, קצב לב ותנועות גוף לאורך הלילה. במקרים מסוימים נדרשת גם בדיקה של אף אוזן גרון או הדמיה לבחינת מבנה דרכי האוויר העליונות. לעיתים רק שילוב של בדיקות יוביל לאבחנה ברורה.
הטיפול בנחירות תלוי בגורם ובחומרה. לעיתים שינוי תנוחת שינה למנח צד מספיק כדי לצמצם את הרעש. במקרים אחרים, הפחתת משקל, הימנעות מאלכוהול ותרופות מרדימות לפני השינה, שטיפת האף, שימוש ברצועות לאף או במכשירים מרחיבי נחיריים עשויים להועיל. כאשר נחירות נובעות מדום נשימה בשינה, ניתן להתאים מכשיר CPAP, מסכה המזרימה אוויר בלחץ חיובי ומונעת את קריסת דרכי האוויר במהלך הלילה. פתרון נוסף הוא שימוש בהתקנים דנטליים שמוזזים את הלסת מעט קדימה ובכך מאפשרים זרימת אוויר תקינה. בשנים האחרונות הופיעו גם טיפולים חדשניים הכוללים אפליקציות לניטור שינה, גאדג’טים חכמים המנטרים רעש ותנועה, מכשירים שמעבירים גירוי חשמלי קל לשרירי הלוע ולעיתים אף טיפולים ניתוחיים במקרים חמורים במיוחד.
למי שסובל מנחירות או גר עם מישהו שסובל מהן יש כמה צעדים שניתן לנסות לפני הפנייה לרופא. מומלץ לשנות את תנוחת השינה לשכיבה על הצד ולתמוך בגוף בכרית, להגביה מעט את ראש המיטה, לשטוף את האף במי מלח לפני השינה, לשמור על משקל גוף תקין ולהקפיד על שינה סדירה. אם בן הזוג נוחר באופן קבוע, אפשר להקליט את הקולות ולהשמיעם לרופא. לעיתים די בכך כדי להוביל לאבחון ראשוני.
רגע לפני הדחתו, הסכים גם שאול חכם עם הקושי בבעיה, והפטיר לחלל החדר את תסכולו מהבעיה: ״תאמינו לי שאני סובל בעצמי מהנחירות ואשמח אם ימצא פתרון״. נחירות הן לא רק מטרד רעש. הן עלולות להיות סימן ראשון לבעיה עמוקה יותר. כל מקרה של נחירות ובפרט אלה שמלוות בעייפות יומית, יקיצות תכופות, כאבי ראש או לחץ דם גבוה דורש בדיקה רפואית מסודרת. הזנחה של הנחירות מתסכלת לא רק את הסובל מהן, ומי שישן לצידו, אלא עלולה לטמון בחובה סיכון רפואי שיתבטא שנים אחר כך.
